בפינה הצפון מערבית של רובע האופנה היוקרתי (Quadrilatero d'Oro), מצידו השמאלי של מלון ארמאני, מצויה כיכר קטנה עם עצי תות ובליבה אנדרטת שיש מעניינת.
מלון ארמאני ומשמאלו פיאצה קרוצ'ה רוסה
צילום עמירם צברי©
בשנת 1990 החליטה עיריית מילאנו להקדיש מונומנט לסנדרו פרטיני, נשיא איטליה האהוב והנערץ.
הפרוייקט הופקד בידי האדריכל המילאנזי אלדו רוסי והמיקום המיועד נקבע למפגש הרחובות
ויה מונטה-נפולאונה וויה מנצוני.
רוסי תכנן מזוליאום ענק משיש, מוזר למראה, עם גרם מדרגות תלול ומזרקה בחלקו האחורי.
המונומנט הוקם בזמן שיא ונחנך חודשים ספורים לאחר מותו של הנשיא, באדיבותה ותרומתה של חברת המטרו העירונית, לרגל פתיחת ה -M3 (הקו הצהוב).
המונומנט להוקרת סנדרו פרטיני
צילום עמירם צברי©
למרבה הצער, המילאנזים לא ממש אהבו את הפרוייקט. רבים טענו כי דמות כה חשובה ויקרה בהסטוריה האיטלקית, ראויה למונומנט מכבד יותר.
עד מהרה זכה המונומנט לכינוי המפוקפק "איל מוסטרו" (המפלצת), שם שדבק בו עד היום.
מרגע זה הפך המונומנט לסלע מחלוקת בקרב הפוליטיקאים, השלטון המקומי ודעת הציבור.
הויכוח הגיע לשיאו בשנת 2010, עם דרישה רשמית להסירו.
למרבה המזל, קבוצה נכבדה של אדריכלים ואמנים פעלה בנחישות בפרסום מאמרים ובמסע לאיסוף חתימות שזכו לסיקור תקשורתי והצליחו להותיר את המונומנט על כנו.
"איל מוסטרו" המונומנט המושמץ
צילום עמירם צברי©
ראוי לציין כי למונומנט המשולב בכיכר, מספר איכויות, שככל הנראה לא הובנו כראוי, אלדו רוסו מסביר:
"זוהי כיכר לומברדית קטנה ושקטה, מקום בו ניתן להיפגש, לאכול כריך או לצלם תמונה קבוצתית. מעוצבת על ידי שורה כפולה של עצי תות לומברדי שזה מכבר נעלמו מן הנוף, עם ספסלי אבן, פנסי רחוב, ריצוף של אבני פורפיר או אבן גרניט ורודה. בקצה הכיכר ישנה קובית מדרגות…."
כיכר קרוצ'ה רוסה (Piazza croce rossa) מהווה אם כן תזכורת סימבולית לכיכר הלומברדית הקדומה.
האנדרטה היא למעשה מזרקת קוביה מונומנטלית המעוצבת כפודיום המוקף משלושת צדדיו בקירות אבן.
גרם מדרגות תלול מטפס לעבר הפודיום, ומורכב מלבני שיש קנדוליה יקר בגווני אפור וורוד.
בשיש זה נעשה בעבר שימוש לחיפוי הקתדרלה הגותית של מילאנו (הדואומו).
רוחבה של כל פאה הוא 8 מ' ומימדי הלבנים עצמן הם 50x25x25 ס"מ.
דגם תלת ממדי של האנדרטה עבור סנדרו פרטיני מאת אלדו רוסי
Creative Commons License By Gardellagriffa
צילום עמירם צברי©
גרם המדרגות השימושי מהווה מקום ישיבה עליו ניתן לשוחח, לחטוף סנדוויץ' או סתם להצטלם.
גרם המדרגות משמש את העוברים ושבים
Creative Commons License By Thomas Nemeskeri
המזרקה דמויית המשולש מסמלת את האדמה הלומברדית ומתכתבת עם עצי התות שניטעו בכיכר.
עצים אלה אפיינו בעבר את התרבות הלומברדית אך נעלמו ממילאנו במרוצת השנים.
עצי התות, תזכורת לתרבות הלומבארדית
צילום עמירם צברי©
המים ניתזים מן המזרקה לעבר אגן הניצב בתחתית הקיר, וממעל אשנב מוארך אליו ניתן להגיע במעלה המדרגות הפנימי.
מזרקת המשולש, המיכל במרכז הקיר והאשנב המוארך
צילום עמירם צברי©
מספר מילים על הנשיא הנערץ סנדרו פרטיני:
סנדרו פרטיני (1990 – 1896) היה פוליטיקאי שהתאפיין בגישתו הממלכתית.
פרטיני שירת במלחמת העולם הראשונה ועם סיומה הצטרף למפלגה הסוציאליסטית האיטלקית.
בשנות העשרים והשלושים, של המאה הקודמת נכלא פרטיני מספר פעמים בשל התנגדותו לשלטון הפאשיסטי.
ב-1943 נאסר פרטיני שוב על ידי כוחות הכיבוש הנאצים ונידון למוות, אולם הצליח להימלט והצטרף למחתרת האנטי-פאשיסטית.
בתום מלחמת העולם השנייה נבחר פרטיני לאסיפה המכוננת, ובשנת 1953 נכנס לחבר הנבחרים.
סנדרו פרטיני
Creative Commons License wikimedia
ב-1968 נבחר פרטיני לנשיא הפרלמנט האיטלקי וב-1978 נבחר לכהונת נשיא איטליה, במקום ג'ובאני לאון שהואשם בשחיתות.
פרטיני סירב באופן עקרוני לחיות בארמון הנשיאות ועבד עם אנשים מכל רחבי הקשת הפוליטית כדי להשיב את אמון הציבור בממשל.
בשל עברו כלוחם בפאשיזם והיותו אדם ערכי, נחשב פרטיני לאחד מנשיאי איטליה האהובים.
עברו המהולל מוזכר בשירו הידוע של טוטו קוטוניו – האיטלקי (Toto Cutugno – L'Italiano)
Buongiorno Italia, gli spaghetti al dente
E un partigiano come Presidente
בוקר טוב איטליה של הספגטי אל דנטה,
עם פרטיזן כנשיא…
פרטיני, נכח במשחק הגמר במונדיאל 1982 שנערך במדריד בין נבחרות איטליה ומערב גרמניה.
סופר כי לאחר הגול השלישי שהבקיעו האיטלקים, הניף פרטיני את אצבעו לעבר המשלחת הגרמנית והכריז "הם לא ינצחו אותנו שוב".
החלוץ והכוכב האיטלקי פאולו רוסי סיפר: "אני זוכר שכאשר פרטיני בירך אותנו בארמון הנשיאות לאחר הזכייה, הוא קם ואמר: "זהו יומי הטוב ביותר כנשיא."
סנדרו פרטיני (שלישי משמאל), בטיסה חזרה לאיטליה עם גביע העולם. השוער דינו זוף (ראשון משמאל).
Public Domain via Wikimedia
טוטו קוטוניו – האיטלקי
הניחו לי לשיר
עם הגיטרה ביד
הניחו לי לשיר
אני איטלקי
בוקר טוב איטליה של הספגטי אל דנטה
עם פרטיזן כנשיא
עם הרדיו הנשלף של המכונית תמיד ביד ימין
וקנרית מעל החלון
בוקר טוב איטליה עם האמנים שלך
עם יותר מדי אמריקה על הפוסטרים
עם השירים והאהבות
עם הלבבות
עם יותר מדי נשים ופחות נזירות
בוקר טוב איטליה
בוקר טוב מריה
עם העיניים המלנכוליות
בוקר טוב אלוהים
אתה יודע שגם אני כאן
הניחו לי לשיר
עם הגיטרה ביד
הניחו לי לזמר
שיר חרש חרש
הניחו לי לשיר
בגלל שאני מתגאה בזה
אני איטלקי
איטלקי אמיתי
בוקר טוב איטליה שאינה נבהלת
ועם קצף הגילוח בריח מנטה
עם חליפת פסים כחולה
וסרט של יום ראשון בטלוויזיה
בוקר טוב איטליה עם הקפה ריסטרטו
הגרביים החדשות במגירה הראשונה
עם הדגל בניקוי היבש
ופיאט 600 עם מכה בשילדה
בוקר טוב איטליה
בוקר טוב מריה
עם העיניים המלנכוליות
בוקר טוב אלוהים
אתה יודע שגם אני כאן
הניחו לי לשיר
עם הגיטרה ביד
הניחו לי לזמר
שיר חרש חרש
הניחו לי לשיר
בגלל שאני מתגאה בזה
אני איטלקי
איטלקי אמיתי.
Toto Cutugno – L'Italiano (1983)
השיר זכה לביצוע עברי בשנת 1984 של הזמר דורון מזר ומוכר לכולם כ-"אני חוזר הביתה"
דורון מזר – אני חוזר הביתה