כדי לגלות את קסמה של האגדה על הסוס חסר הראש, צריך תחילה לשוב אל מקורותיה. אלה מובילים אותנו לאחד הרחובות המרשימים, המסתוריים והיפים ביותר בקטניה שבסיציליה.
רחוב ויה דיי קרוצ'יפרי (Via dei Crociferi), קטניה
צילום עמירם צברי©
כאשר תבקרו ברחוב ויה דיי קרוצ'יפרי (Via dei Crociferi), תצעדו באחד הרחובות המונומנטליים והיפים ביותר בעיר. רחוב המגלם את פאר הבארוק הסיציליאני. הרחוב נבנה מחדש במאה ה-18, בעקבות רעידת האדמה ההרסנית של 1693. לאורכו ניצבים כנסיות, מנזרים ומבני דת מפוארים, שהפכו אותו לאחד מסמלי האדריכלות הבולטים של קטניה. לאורך מקטע של כ-200 מטרים נפרש רצף מרשים של מבנים היסטוריים. ביניהם ארבע כנסיות: סן בנדטו (San Benedetto), סן פרנצ'סקו בורג'ה (San Francesco Borgia), סן ג'וליאנו (San Giuliano) וסן קמילו (San Camillo). לצדן ניצבים הקולג' הישועי (Collegio dei Gesuiti) ומנזר הצלבים. בקצהו הדרומי של הרחוב ניצבת קשת הבנדיקטינים. בקצהו הצפוני שוכן ארמון וילה צ'ראמי (Villa Cerami), ששימש בעבר בית אצולה מפואר. כיום פועלת בו הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת קטניה.
חזיתות הבארוק של כנסיית סן בנדטו וכנסיית סן פרנצ'סקו בורג'ה
צילום עמירם צברי©
הכנסיות, החזיתות המעוטרות, גרמי המדרגות והקשתות יוצרים יחד מראה כמעט תיאטרלי. בשעות היום הרחוב אפוף הוד, פאר וקדושה, אך עם רדת החשכה, האווירה משתנה. כשהאור מתעמעם והסמטה מתרוקנת מאנשים, נדמה כי אבני הבארוק העתיקות אוצרות בתוכן סיפורים אפלים ומסתוריים. אחד מהם הוא סיפורה של דמות שהטילה אימה על תושבי העיר במשך דורות: הסוס חסר הראש.
קטניה: האגדה על הסוס חסר הראש
סודות אפלים בחסות החשכה
במאה ה-18 נמנה ויה קרוצ'יפרי עם הרחובות האלגנטיים ביותר בקטניה. אולם לא כל מי שפקד אותו בשעות הלילה הגיע כדי להתפעל מיופיו. הרחוב שימש גם מקום מפגש חשאי לאצילים ולגברים שניהלו קשרי אהבה אסורים. נפגשו בו גם אוהבים שביקשו להסתתר מעיני הציבור, ואנשים שרקמו מזימות וקנוניות פוליטיות. המפגשים הללו התקיימו בחסות החשכה, מתחת לחלונות הבתים ובפינות הנסתרות שבין המבנים העתיקים. אלא שהיו גם סקרנים, עוברי אורח ואנשים שלא תמיד ידעו לשמור על סודותיהם של אחרים. כדי להרחיק עיניים חטטניות ולהבטיח פרטיות, כך מספרת האגדה, הופצה ברחבי העיר שמועה מפחידה. בלילות, החל משקיעת השמש ועד סמוך לזריחה, משוטט ברחוב סוס מסתורי ללא ראש. השמועה עשתה את שלה. איש לא העז להסתכן במפגש עם היצור האימתני. הרחוב המפואר, שהיה הומה אדם בשעות היום, הפך עם רדת החשכה למקום שאיש לא העז להתקרב אליו. כך, באמצעות סיפור שהלך והתעצם מדור לדור, הצליחו בעלי הסודות להרחיק סקרנים. בדרך זו שמרו על מפגשיהם החשאיים, הרחק מעיני הציבור.
חזית ארמון וילה צ'ראמי (Villa Cerami), משכנה של הפקולטה למשפטים
צילום עמירם צברי©
הצעיר שביקש לחשוף את האמת
אלא שיום אחד קם צעיר מקטניה והחליט לחשוף את האמת. הוא לא הסתפק עוד בשמועות וביקש לגלות בעצמו אם יש אמת בסיפור המפחיד. על פי המסופר, הצעיר נודע באומץ לבו, ואולי דווקא בביטחון עצמי מופרז. הוא התערב עם חבריו שאין שום סוס חסר ראש, והסיפור כולו אינו אלא המצאה שנועדה להפחיד אנשים תמימים.
כדי להוכיח את דבריו, התחייב לצאת לבדו באישון לילה אל ויה קרוצ'יפרי. עליו היה להגיע לקשת מנזר סן בנדטו (Arco di San Benedetto) ולנעוץ מסמר בקיר שמתחתיה. המסמר אמור היה לשמש הוכחה לכך שאכן הגיע למקום ושב בשלום על עקבותיו. כשהגיעה שעת חצות, יצא הצעיר לדרכו כשהוא מצויד במסמר ובפטיש. הרחוב היה נטוש. חלונות הבתים היו חשוכים, והדממה שבין חומות האבן העתיקות הופרעה רק על ידי צעדיו שלו. הוא הגיע אל הקשת, נעץ את המסמר בקיר והצליח להשלים את המשימה. אלא שבאותו רגע אירע דבר מוזר: חלק מגלימתו נתפס במסמר שזה עתה נעץ. כאשר ניסה להתרחק, הרגיש לפתע שמישהו או משהו אוחז בו ומונע ממנו להשתחרר. הוא משך בכוח, אך הבד נותר תפוס בקיר. בחשכת הלילה, ללא יכולת לראות מה מעכב אותו, השתלט עליו הפחד. במוחו עלתה מיד התמונה הנוראה: הסוס חסר הראש….
סוס מסתורי חסר ראש המשוטט בויה קרוצ'יפרי עם רדת החשיכה
האגדה שמסרבת לגווע בקטניה
הצעיר היה משוכנע שהיצור האגדי אוחז בו ואינו מתכוון להניח לו. האימה הייתה כה גדולה, עד שלבו לא עמד בה והוא מת במקום, כפי שמספרת האגדה. רק למחרת התבררה האמת: לא רוח רפאים ולא סוס מפלצתי אחזו בו, אלא פיסת גלימתו שנתפסה במסמר שבקיר. אבל הנזק כבר נעשה. סיפור מותו של הצעיר לא הפריך את האגדה, אלא העצים אותה והעניק לה חיים חדשים. מאותו לילה, כך מספרים, חלפו שנים רבות עד שמישהו העז לשוב ולצעוד ברחוב בשעות החשכה. גם לאחר מותו של הצעיר, האגדה סירבה לגווע. היא המשיכה להתגלגל בין תושבי קטניה ולהטיל פחד. עם השנים הפכה קשת מנזר סן בנדטו למקום המזוהה ביותר עם הסיפור.
יש הטוענים כי עדיין ניתן להבחין בסימן המסמר בקיר שמתחת לקשת מנזר סן בנדטו. אחרים נשבעים כי בשעות הקטנות של הלילה, כשהרחוב מתרוקן מאדם, עדיין אפשר לשמוע על אבני המרצפת את שעטת פרסותיו של סוס בלתי נראה.
קשת מנזר סן בנדטו ברחוב ויה קרוצ'יפרי בעיר קטניה
צילום עמירם צברי©