פסלה של ז'נבייב האומללה מקדם בברכה את כלי השיט העוברים בנהר הסיין. אבל כל אותם עוברים ושבים על גשר לה טורנל, מביטים רק על גווה הישר והגמלוני של הקדושה ונוטים להתעלם ממנה. אפילו האמן פול לנדובסקי שעייף מן הקרבות הקשים בהם השתתף במלחה"ע ה -1, סלד בסופו של דבר מן הפסל אותו עיצב. הפסל שהונח בהתרסה בניגוד לרצונו, לעבר האויב הגרמני שממזרח. לימים, זכה לנדובסקי בתהילת עולם, מפסל אחר שהפך לאחד הידועים בעולם.
גשר שלוש הקשתות, פון דה לה טורנל (Pont de la Tournelle) עם פסלה של סנט ז'נבייב בגדה השמאלית
צילום עמירם צברי©
גשר לה טורנל
הפון דה לה טורנל נמתח מעל נהר הסיין, ומקשר בין הגדה הדרומית של האיל סן לואי למזח טורנל (Quai de la Tournelle) שבגדה השמאלית. גשר הבטון הנוכחי נבנה בין השנים 1924-1928 והחליף סדרת גשרים שמקורם כבר במאה ה-14. הגשרים הקודמים נפגעו במרוצת השנים בשורת אסונות טבע, ביניהם עליית מפלס הנהר שהציפה את פריז בשנת 1910. (עדויות להצפה ניתן לראות עד היום במספר מוקדים בעיר).
מקור השם "טורנל" הוא בטירה (Château de la Tournelle) מן המאה ה -12 שניצבה בחומתו הבצורה של פיליפ אוגוסט, בגדה השמאלית של נהר הסיין. במכרז לתכנון הגשר זכו פייר ולואי גידטי. השניים דאגו להתאים את הגשר לאופיו האסימטרי של הנהר. למטרה זו, הורחבה הסוללה בגדה השמאלית ומעליה תוכנן מונומנט גבוה שבקצהו פסלה של סנט ז'נבייב הפטרונית הקדושה של פריז.
ז'נבייב – פטרוניתה הקדושה של פריז
ז'נביייב נולדה בשנת 423 בכפר נאנטר שליד פריז, לאב פרנקי ולאם ממוצא גאלו-רומי. כבר בהיותה צעירה נודעה כחדורת אמונה. עם מותם של הוריה עברה ז'נבייב לפריז, שם חיה עם סנדקיתה לוטטיה (אלגוריה לשמה הרומי של פריז – לוטטיה). ז'נביייב הקדישה עצמה לצדקה, פרישות ומעשי חסד. חזיונותיה הרבים של הנערה והתגלותם של מלאכים וקדושים, הביאו עליה מתנגדים שאיימו להטביעה בנחלי אש. רק התערבותו של גרמנוס מאוסר (בשמו הצרפתי סן ז'רמן) הצילה את הנערה מזעם ההמון. ברבות הימים מינה אותה בישופ פריז לדאוג לרווחתם של הבתולות המוקדשות לאל, ותחת הנהגתה קיבלו השראה לנתיב הקדושה.
סיפורה של ז'נבייב, מתחיל בשנת 451, בשעה שאטילה ולוחמיו חצו את נהר הריין כדי להשתלט על גאליה. שבטי ההונים בזזו את הערים מץ, ריינס, ופנו לעבר פריז. תושבי פריז נחרדו מן השמועות על המנהיג הברברי ומיהרו לנטוש את העיר. ז'נבייב עמדה מנגד והפצירה בהם לשים מבטחם באל. ביד המקרה או דרך נס, אטילה וחייליו חישבו מסלול מחדש ופנו לעיר אורליאן דרך טרואה. הצעירה האמיצה נתפסה בעיני התושבים כמי שתפילותיה הושיעו את העיר.
אם נדייק בעובדות, על פי טענות ההיסטוריונים, אטילה ככל הנראה לא גילה עניין בפריז. מלכתחילה כל כוונותיו היו לצור על אורליאן העשירה והגדולה. אך אם חשבתם שהטענות הללו ישכנעו מישהו, כדאי שתחשבו שוב. לדידם של תושבי פריז, מושיעת העיר ואחד מסמליה החשובים ביותר עד היום, היא ללא ספק, "ז'נבייב הפטרונית הקדושה של הבירה הצרפתית".
מזרח או מערב
העבודה על הפסל הופקדה כאמור, בידיו של האמן הצרפתי פולני פול לנדובסקי (Paul Landowki 1875-1961). לנדובסקי הניח את ידה המגוננת של ז'נבייב על כתפיה של ילדה האוחזת בזרועותיה ספינה. הילדה היא אלגוריה לפריז והספינה מייצגת את סמלה ההיסטורי של העיר, סמל תאגיד סוחרי המים של ימיה"ב. צמותיה הארוכות של ז'נבייב מלטפות ברוך את הילדה המכוסה בגלימתה. שולי בגדה מקבילים למונומנט ואינם מפריעים את תנועתו לעבר השמיים.
את הפסל הוחלט למקם בקצה הגשר. במקום בו ניצב בעבר מקדשה של סנט ז'נבייב, טרם שהועברו שרידיה לכנסיית סנט אטיין דו מונט (Saint-Etienne-du-Mont). בדיונים שעסקו בתכניות התעקש לנדובסקי, מוותיקי הקרב הקשה על הסום, כי חזיתו של הפסל תפנה מערבה לעבר קתדרלת הנוטרדאם ותשדר רוח של שלום. אלא שלאחר מו"מ ארוך ומייגע, תבעו פרנסי העיר למורת רוחו של האמן, כי הפסל יפנה מזרחה כהתרסה מיליטנטית כלפי גרמניה, מולה עמדה צרפת במלה"ע ה-I. תזכורת סמלית למקור הסכנה ממזרח, מימיה הקדומים של העיר, ועד למצור על פריז במלחמה עם פרוסיה ב 1870-1871.
היה זה הצד המזרחי ממנו פלשו אטילה וההונים לפריז. וכידוע מי שהושיעה את העיר הייתה ז'נבייב. הוחלט כי פסלה הנישא של ז'נבייב יפנה מזרחה וישמש כאות אזהרה לגרמנים על גורלם הצפוי על אדמת צרפת. מיותר לציין, כי יעילותו של הפסל, לא עמדה במבחן התוצאה. הנאצים פלשו כידוע לאדמת צרפת והחזיקו בעיר משך ארבע שנים. ואולי הסיבה היא מוצאה של ז'נבייב, שבנימה אירונית מקור שמה היה לכאורה "גרמני".
ובאשר לאמן המתוסכל..
שנים מאוחר יותר, צוטט לנדובסקי כמי שאמר: "אין לכם שמץ של מושג, כמה צער יש בליבי שעה שאני פוסע ורואה את העמוד האיום של ז'נבייב, הקדושה המסכנה שלי". על אף זאת, לנדובסקי לא נותר עצוב לאורך זמן, כשלימים הפסל המקביל אותו השלים ב 1931, זכה להיכנס לרשימת שבעת פלאי תבל החדשים.
הפסל העצום "ישוע הגואל" המתנשא על ראש הקורקובדו בריו דה ז'ניירו בברזיל, זיכה את לנדובסקי בתהילת עולם. למעלה מזה, ידיו הפרושות לתפילה ולשלום של מבשר הנצרות, הגשימו במידת מה את רצונו של החייל הותיק, ואולי שיפרו מעט את תחושותיו מן הסיפור עם ז'נבייב.