בליבו של הצ׳נטרו סטוריקו, מרכזה העתיק של נאפולי, מאבחנים מידי יום "מומחים בחלוק לבן"
פציינטים מעץ, עיסת נייר, פורצלן או פלסטיק.
בבית חולים לבובות (Ospedale delle bambole) השוכן מזה כארבעה דורות באיזור הספאקאנאפולי, מטפלים בבובותיהם של ילדי מעמד הפועלים ורמי המעלה, בלא משוא פנים ובאותה אהבה ותשומת לב.
אוספדלה דלה במבולה (Ospedale delle bambole) בית חולים לבובות של נאפולי.
צילום עמירם צברי©
הכל התחיל בשלהי המאה ה-19 בלואיג'י גראסי, אדם מרתק בעל שפם מסתלסל ותלתל סורר.
לואיג'י עבד בעיצוב תיאטרוני בובות ובהרכבת מריונטות.
את מלאכתו נהג לעשות בסדנה צנועה, בסמטה הצרה ויה סן ביאג'ו דיי ליבראיי (via San Biagio dei Librai).
סיניור לואיג'י גראסי, לא רק שעיצב וצבע תפאורות תיאטרון, אלא גם שיפץ ותיקן אובייקטים וחפצים שונים ומשונים, ביניהם תשמישי קדושה, איקונות ובובות.
בית מלאכתו המוזר של גראסי, משך את סקרנותם של העוברים ושבים.
לואיג'י גראסי (Luigi Grassi) רופא הבובות.
צילום עמירם צברי©
יום אחד כך מסופר, נכנסה לחנות אשה עם בובה שבורה בזרועותיה והתחננה בפני לואיג'י לתקנה עבור בתה.
המאסטרו שנהג לעטות חלוק לבן כדי שלא יכתים את בגדיו, השיב בטון סמכותי ומרגיע:
"אל חשש גבירתי! הבובה הזאת תיראה ממש כמו חדשה".
כעבור מספר שבועות שבה הגברת לחנות וקיבלה את הבובה.
להפתעתה הרבה, הבובה הייתה שלמה באיבריה ובגדיה עד לאחרון הפרטים, ולא היה דבר שיעיד על התיקון.
בחיוך רחב של שביעות רצון, פנתה ללואיג'י גרסי ואמרה:
"תודה לך דוקטור, בתי תהא מאושרת ואני אספר לה שביקרתי בחנות קסמים".
אוספדלה דלה במבולה (Ospedale delle bambole).
צילום עמירם צברי©
עד מהרה פשטה השמועה, ומכל רחבי נאפולי נהרו אמהות לתקן את הבובה האהובה על ילדיהם או סתם כדי לחזות בחנות המסקרנת.
תוך חודשים ספורים כבר היה בית המלאכה גדוש בבובות פרוקות רגליים, ומכל עבר השתלשלו עיניים, פנים וזרועות.
רגליים חליפיות, אוספדלה דלה במבולה (Ospedale delle bambole).
צילום עמירם צברי©
צילום עמירם צברי©
צילום עמירם צברי©
היה זה פלוני מקרב הנאספים על מפתן החנות, שהכריז בקול: "זהו בהחלט בית חולים לבובות".
בו ביום, נטל לואיג'י גראסי מברשת אדומת צבע, ושרבט על גבי לוח עץ:
"OSPEDALE DELLE BAMBOLE" (בית חולים לבובות).
טרם שתלה את הלוח בפתח החנות, לא שכח כמובן להוסיף את סמל הצלב האדום, כזה שישנו בכל בית חולים.
צילום עמירם צברי©
חלפו שנים, ובית המלאכה עבר למשכן חדש, בחצר פאלאצו מריליאנו (Palazzo Marigliano) ההסטורי.
מרחק הליכה קצר מן הסדנה המקורית ב- Via San Biagio dei Librai, 81
בהמשך הרחוב, בכתובת: Via San Biagio dei Librai, 39
בית חולים לבובות, בחצר הפאלאצו מריליאנו (Palazzo Marigliano), הפתח פונה לספאקאנאפולי.
Creative Commons License By PaoloMC85, via Wikimedia Commons
כיום, מנוהל ביה"ח ע"י טיציאנה גראסי (Tiziana Grassi), הממשיכה את דרכו של סבא רבא, ויחדיו עם חברתה אלסנדרה קולונה (Alessandra Colonna), מקבלות בברכה תיקוני בובות בכל סוג ומצב.
המקום ששטחו מתפרש על פני כ-180 מ"ר, בנוי במתכונת בית חולים.
הבובות המגיעות לבית המלאכה, מקבלות אבחנה ונשלחות לטיפול באגף המתאים:
אופתלמולוגיה (רפואת עיניים), אורתופדיה או מכניקה.
צילום עמירם צברי©
צילום עמירם צברי©
מלבד היותו בית חולים לבובות, בית המלאכה אף משמש כמוזיאון, בו תוכלו להתרשם מן האוספים העתיקים ולחוות ממקור ראשון את "מלאכת הריפוי" של הבובה:
החל מהקפדה על התאמת הגימורים והצבעים, תפירת השיער לקרקפת והלבשת הבובה.
צילום עמירם צברי©
צילום עמירם צברי©
בית חולים לבובות פתוח עפ"י הכתוב באתר מידי יום (למעט יום ראשון)
שני-שישי 10:00–16:30
יום שבת 10:00–15:00
פרטים נוספים: https://www.ospedaledellebambole.it/
צילום עמירם צברי©
על משכנו החדש של בית חולים לבובות תלמדו בסרטון הבא
מיקומם של בית המלאכה הישן ובית החולים החדש:
ואם עסקינן בבובות פצועות, אין מתאים יותר מ-"לה במבולה" של פאטי פראבו: "הבובה".
אתה מסובב אותי, ומסובב אותי, כאילו אני בובה,
ואז משליך אותי, כאילו אני בובה,
אינך שם לב כאשר אני בוכה, עצובה ועייפה,
רק חושב על עצמך.
לא, בחור, לא,
לאהבתי אל תלעג,
איני משחקת יותר,
כי כשאתה משחק, אתה יכול להכאיב עד דמעות.
החל מהערב, את חיי,
לא אפקיד יותר בידיו של בחור…