על דרך הכרמים הרומנטית של לאנגה-רוארו, חולשת טירת גרינצנה קאבור (Castello di Grinzane Cavour) ומנציחה את ימיו החקלאיים של קמילו בנסו די קאבור, מדינאי מבריק ואחד מקברניטיו של המאבק לאיחוד איטליה במאה ה-19.
"נוף מתורבת, יציר עמלם המשותף של האדם והטבע...",
כך מתאר אונסק"ו את אזור ייצור היין החשוב ומוקד הטרטופי ביאנקי, פטריות הכמהין הלבנות של חבל פיימונטה בצפון מערב איטליה.
האיזור שקיבל מעמד של אתר מורשת עולמית, מצטיין בעיירות, כפרים, טירות ציוריים ומדרונות מוריקים משופעי כרמים מטופחים.
נוף הכרמים של גבעות לאנגה-רוארו
צילום עמירם צברי©
טירת גרינצנה קאבור היא ללא ספק אחת הטירות המפורסמות באיזור.
חשיבותה אינה נובעת רק מעברה ההיסטורי, אלא גם בשל חשיבותה הנוכחית כעדות חיה לתרבות הקולינרית בת מאות השנים ומסורת היין המשובח של חבל פיימונטה.
המבנה המבוצר מתנשא מעל העיירה הקטנה גרינצנה קאבור, מרחק 6 ק"מ מן העיר אלבה.
המידע ההיסטורי על מקור הטירה לוט בערפל וישנם טיעונים שונים לגבי מועד בנייתה.
ישנם המייחסים אותה למאה ה -13, ואחרים הטוענים כי הקומפלקס כולו התפתח סביב המגדל המרכזי שנבנה ב-1350, ונגרר אל תוך המאה ה-15.
טירת גרינצנה קאבור
צילום עמירם צברי©
בתקופה זאת הטירה ונחלותיה היו שייכים למרקיז מבוסקה, ששלט האצולה המשפחתי שלו נחשף במספר חדרים מתחת לשכבת הטיח.
מאז עברה הטירה סדרת בעלים מהם לא נותר מידע רב, עד שבמאה ה-19 הפכה למקום משכנו של הרוזן קמילו די קאבור ( Camillo Benso Conte di Cavour), לימים ראש ממשלת פיימונטה.
קמילו די קאבור בצעירותו
Public Domain via wikimedia
הטירה נרכשה בשנת 1818 ע"י המרקיז מיקלה די קאבור, אביו של קמילו.
כאן התגורר הצעיר המוכשר בין השנים 1830 – 1849 ועשה את צעדיו הראשונים בענף החקלאות.
קמילו הרחיב את נחלת המשפחה סביב הטירה אותה שיקם, והפגין יכולת ארגונית מרשימה.
הוא הִטְבִיעַ אֶת חוֹתָמוֹ על החקלאות המקומית וגילה פתיחות לטכנולוגיות חדשות.
קאבור חרץ והיטה תעלות, נטע גפנים חדשים, התנסה בשטחו הפרטי בגידול סלק סוכר ואימץ דפוסים חדשים לטיפוח האדמה. יתר על כן, בשנת 1832 התמנה קאבור לראשות העיר הקטנה גרינצאנו, בהיותו בן 22 בלבד, תפקיד בו נשא עד לשנת 1849.
כעבור שנים, כאות הוקרה לאיש הדגול והנערץ, שם העיירה ישונה לגרינצנה קאבור.
הרוזן קמילו די קאבור גאוותה של גרינצנה קאבור
צילום עמירם צברי©
גרינצנה קאבור (Grinzane Cavour)
צילום עמירם צברי©
טירת גרינצנה קאבור מהווה דוגמא נהדרת לאדריכלות ימי הביניים בחבל לאנגה.
צורתה הנוכחית היא תוצאה של עבודות מקיפות שנעשו ב-1961 כדי להשיב לטירה את המראה המקורי.
לטירה תבנית מלבנית עם מגדל עוז וסדרת צריחים, שניים מרובעים והשניים החיצוניים תלויים ועגולים.
בתקרה אולמות וחדרים מעניינים, ביניהם אולם המסכות (Sala delle Maschere) מן המאה ה-16.
תקרת האולם מעוטרת ב- 157 פנלים המציגים דמויות אלגוריות, החוגגות את נישואיו של פייטרינו פאלטי (Pietrino Falletti) ,מבעלי הטירה באותם ימים.
טירת גרינצנה קאבור מימי הביניים
צילום עמירם צברי©
החל משנות ה-70 של המאה הקודמת, הטירה היא מקום משכנם היוקרתי של האנוטקה האזורית (Enoteca) ומסדר אבירי הכמהין ויינות אלבה.
מידי שנה בראשית נובמבר, מתקיים בטירה אירוע מכירת פטריות הכמהין הלבנות של אלבה, בהשתתפות אישים מפורסמים בפוליטיקה, בתרבות האיטלקית וחוג הסילון הבינ"ל.
המכירה הפומבית אינה מיועדת למטרות רווח, וכל ההכנסות ממכירת דגימות הכמהין נתרמות לבתי חולים, מכוני מחקר רפואי או מוסדות צדקה אחרים.
פטריות הכמהין (טרטופי באיטלקית) כל גרם שווה זהב
צילום עמירם צברי©
הטירה היא כמובן גם חלון ראווה ליינות והמשקאות המשובחים של איזור הלנגה.
באנוטקה (מרתף היין) תועלו לטעום את הגראפה של פיימונטה, הברברסקו והברולו המפורסם המיוצר מענבי הנביולו.
ברולו מלך יינותיה של פיימונטה
Creative Commons License By Alessandro Vecchi via wikimedia
כמהין ויינות אף מככבים באולמות התצוגה של המוזיאון האתנוגרפי.
באולמות התצוגה תוכלו להתרשם מן המטבחים המקומיים הטיפוסיים למאות ה-17 וה-19; לבחון מזקקה מן המאה ה-18 ובית מלאכה לייצור חביות; ולהציץ במאמרים נדירים הנוגעים למסורת האוכל והיין המקומית.
תערוכה מיוחדת מוקדשת לקאבור, עם רהיטיו, כתבי ידו והאבנט הרשמי ששימש אותו כראש העיר.
בטירה שוכנת גם מסעדת הקסטלו עם מיטב מאכלי האיזור אותה ניהל בעבר השף מעוטר מישלן מארק לנטרי.
קסטלו גרינצנה קאבור (Castello di Grinzane Cavour)
צילום עמירם צברי©
צילום עמירם צברי©