סירקוזה: הלטאה הנסתרת של ארמון ורמקסיו (Vermexio)

עמירם צברי|11 ביוני 2026

סמוך לקתדרלה המרשימה של סירקוזה ניצב אחד המבנים המסקרנים בעיר, ארמון ורמקסיו (Palazzo Vermexio), המכונה גם "ארמון הסנאט". על פניו זהו בניין עירייה אלגנטי מהמאה ה־17, אך מאחוריו מסתתרת היסטוריה הנמתחת על יותר מ־2,500 שנה. הארמון נבנה בין השנים 1629-1633 בידי האדריכל ג'ובאני ורמקסיו, אחת הדמויות החשובות ביותר בעיצוב פניה של סירקוזה בתקופת השלטון הספרדי. ורמקסיו, בן למשפחת אדריכלים ממוצא ספרדי ואדריכל העיר הרשמי, הטביע את חותמו על רבים ממבני הציבור והדת בעיר. סגנונו היטיב לשלב את הסדר וההרמוניה של הרנסנס עם העושר והדרמטיות של הבארוק הסיציליאני המתהווה. הארמון תוכנן כקובייה מושלמת, אך המרפסת הארוכה שבמרכזו שוברת את האחידות ויוצרת מעבר מעניין בין הסגנון הקלאסי של הקומה התחתונה לקומה העליונה המעוטרת והמרשימה יותר. הארמון נחשב עד היום לאחת מיצירותיו המובהקות ביותר.

 

 

הלטאה של ארמון ורמקסיו: החתימה הסודית שהפכה לאגדה

אלא שכל הסיפור המעניין באמת מסתתר בפרטים הקטנים. ורמקסיו ביקש להותיר את חתימתו האישית על המבנה, ולכן גילף בפינת החזית העליונה לטאה זעירה. לפי המסורת המקומית, הוא זכה לכינוי "לטאת הענק" (Lucertolone) בשל קומתו התמירה ומבנה גופו הצנום. לפי פרשנות אחרת, בחירת הלטאה שיקפה למעשה משחק מילים מתוחכם הקשור לשם משפחתו, ואולי אף למילה הספרדית Verme ("תולעת"). כך או כך, הלטאה הקטנה הפכה לסמלו האישי של האדריכל ולחתימתו הבלתי רשמית. גם היום מבקרים רבים חולפים על פני הארמון מבלי להבחין בה, בעוד אחרים מחפשים אותה במיוחד בין העיטורים העשירים של החזית.

 

 

 
לאורך מאות שנים שימש הארמון כמרכז השלטון העירוני של סירקוזה. גם היום הוא משמש כמקום מושבם של ראש העיר ומוסדות העירייה.

 

 

באולם הכניסה ניצבת כרכרת הסנאט המפוארת, שנרכשה בשנת 1763. עיצובה מבוסס על סגנון ה"ברלינה האימפריאלית" האוסטרית, שהיה נפוץ בקרב האצולה ובחצרות השלטון של אירופה. הכרכרה שנבנתה בפלרמו עבור הסנאט של סירקוזה, נועדה להעצים את יוקרתו של השלטון העירוני. היא מעוטרת בציורים אלגוריים המתארים את ארבע המידות הטובות. צדק, תבונה, מתינות ואומץ מופיעים לצד דמויות סמליות של ארבע היבשות. אירופה, אסיה, אפריקה ואמריקה מייצגות את העולם המוכר של התקופה.

 

 

במשך דורות הייתה הכרכרה חלק בלתי נפרד מהטקסים הציבוריים ומהחגיגות הגדולות של העיר. היא זכתה למקום מרכזי בתהלוכות לוצ'יה הקדושה, פטרונית סירקוזה. רתומה לארבעה סוסים ומלווה בפרשים ומשרתים לבושי מדים, היא סימלה את כוחה וזהותה של העיר. גם היום נחשבת הכרכרה לאחד הסמלים ההיסטוריים האהובים והמזוהים ביותר עם סירקוזה.

 

 

המקדש היווני החבוי מתחת לארמון

אך שכבת ההיסטוריה המפתיעה ביותר נמצאת דווקא מתחת לרגלי המבקרים. במרתפי הארמון התגלו שרידי מקדש יווני אדיר מן המאה השישית לפני הספירה. זהו אחד המקדשים היוניים הבודדים מסוגו שנשתמרו במערב העולם היווני. הארכאולוגים סבורים כי המקדש הוקדש לארטמיס, ואולי לאתנה, ותוכנן להיות מהמרשימים שבמקדשי התקופה. העמודים העצומים שנמצאו במקום מעידים על חזון אדריכלי שאפתני במיוחד, אך המקדש מעולם לא הושלם. הבנייה נעצרה בעקבות תהפוכות פוליטיות ומאבקי שלטון שפקדו את סירקוזה סביב שנת 500 לפנה"ס.

 

 

וכך, במקום אחד, נפגשים מקדש יווני קדום, אדריכלות רנסנס ובארוק, סמלי השלטון הספרדי, רעידות אדמה, מאבקים פוליטיים ולטאה אחת קטנה שהפכה לאלמותית. 400 שנה לאחר שנחצבה, אותה לטאה ממשיכה לצפות בשקט על הכיכר המרכזית ועל תמורות הזמן והשלטון. אולי העדה הנאמנה ביותר לסיפורה של העיר סירקוזה.