ונציה – צפונות המנגנון של מגדל השעון

עמירם צברי|25 בדצמבר 2015

 

 

המוני התיירים הגודשים את ונציה המרתקת ומשוטטים להנאתם בתעלות ובסמטאות הציוריות, ילכו בעקבות השילוט המוביל בסופו של דבר לפיאצה סן מרקו או כפי שקרא לה נפולאון: "הטרקלין המרשים ביותר באירופה".
ואכן, אין אחד שייותר אדיש למראה החנויות האלגנטיות, בתי הקפה השוקקים, הבזיליקה הביזנטית המפוארת, ארמון הדוג'ים ומגדל הקמפאנילה המתנשא מעל לכיכר ההסטורית.
בין קבוצת המבנים המרשימה שוכן בצפון הכיכר – הטורה ד'לוארלוג'ו (Torre dell'Orologio), מגדל שבקרבו שעון מורכב ויוצא דופן, בעל חשיבות פרקטית סימבולית והסטורית בדברי ימיה של המעצמה הימית המפוארת.
השעון העתיק נחשב אמין ומדוייק, עד שבשנת 1858 נקבע לשעון הרשמי של ונציה – שעל פיו נקבעה השעה בכל שעוני העיר.

 

 

מלבד תכונתו המדוייקת, שיקפו השעון והמגדל המפואר את כוחה ושלטונה הסימבולי של ונציה.
עוד מימים ימימה, שמשה כיכר סן מרקו ליבה הפועם של העיר, וב 1490 החליט הסנאט של ונציה, כי למעצמה הימית הגדולה ביותר בעולם, ראוי שיהא שעון חדש ומרשים שיחליף את השעון הישן של סן אלפיו הניצב על חזיתה של בזיליקת סן מרקו. שעון שישמש בעיקר את יורדי הים שידעו להחליט אימתי הזמן הטוב ביותר לצאת מן התעלה הגדולה (הגרנד קאנאל) למרחבי הים הפתוחים. הוחלט כי השעון ימוקם גבוה מעל הכיכר כך שיהא מוגן מפני המים, ובאופן דומה יקדם בברכה את המגיעים מן התעלה ויפגין את עושרה ותהילתה של העיר.

מגדל השעון נבנה אם כן בשלהי המאה ה-15 במצוות הדוג'ה אגוסטינו ברבריגו (Agostino Barbarigo), ותכנונו מיוחס לאדריכל מאורו קודוסי. השעון המרהיב והמנגנון המתוחכם שבקרבו הופקדו בידיהם של שני המהנדסים: ג'יאנפאולו רניירי ובנו וג'יאנקרלו. מלאכת המחשבת שחוללו השניים הציגה את השעה, מופע הירח והמזל הדומיננטי על גלגל המזלות.
האגדה הונציאנית גורסת כי בשעה שנחשף השעון המדהים ב- 1 לפברואר 1499, הורה הדוג'ה לעקור את עיניהם של ממציאיו, כדי שלא יצרו שעון אחר כדוגמתו.
אלא שאגדות הן רק אגדות, והסיפור המחריד אינו מתיישב כלל ועיקר עם העובדה, שעם בניית השעון מונו ממציאיו לדאוג לאחזקתו והחלו מסורת בת 500 שנה, שקבעה כי שומרי השעון ידורו במגדל עם בני משפחותיהם.
אף לא יעלה על הדעת, כי במקום שעודד לימוד ומצוינות, כפי שהייתה ונציה של ימי הביניים, יגמלו רעה לאמנים וממציאים.
מכל מקום, קבוצת הבתים שעמדה במקום נהרסה, ובמקומם הוצב המגדל בודד מעל המעבר הקשתי בקומת הקרקע, מעבר שקישר בין המוקד הפוליטי והדתי שבכיכר סן מרקו, לאזור הסחר הפיננסי השוקק של הריאלטו.

סימבולים רבים ניבטים לעיני המתבונן בכל אספקט ואספקט בחזיתו של מגדל השעון, וכל הצופים בהם יכולים להתרשם מהלך הרוחות הונציאני שרווח בימיה"ב.
על המרפסת שבראש המגדל שתי דמויות ענק מברונזה המכות בפעמון מידי שעה עגולה. הדמויות העוטות עורות כבשים, נועדו ככל הנראה לייצג רועים ואולי ענקים, אך תמורות הזמן וחלודת הנחושת הכהה שפשתה על גופם נתנו להם את הכנוי ה"מורים". כנוי שרווח באירופה הנוצרית לערבים, ובעיקר לתושבי צפון אפריקה וספרד המוסלמית, מה שהפך עם השנים לשמו הנרדף של מגדל השעון.

 

 

בקומתו העליונה של המגדל, תבליט האריה המכונף של מרקוס הנושא בידיו ספר פתוח כשלגבו שמיים כחולים זרועי כוכבים. פטרונה הקדוש וסמלה של העיר ונציה, מייצג נאמנה את עצמתם וחכמתם של אבותיה המייסדים של הרפובליקה. בעבר כרע מול האריה פסלו של הדוג'ה, אלא שעם כיבושה של העיר ע"י כוחותיו של נפולאון, הוסרו באחת מן העיר כל סממני השלטון הישן.

 

בקומה שמתחת לאריה וממעל לחזית השעון, ניצב פסל המדונה והילד שמספר פעמים במהלך היום סב על עקבותיו ונחבא.
במהלך שבוע העלייה, ובחג ההתגלות (האפיפניה), דמויותיהם המגולפות של האמגושים (שלושת חכמי קדם שהגיעו מן המזרח אל בית לחם כדי לסגוד לישו, לאחר לידתו) צצות ממחבואם בבטן השעון מידי שעה, וחגות סביב מרים ובנה. מלאך הנושא חצוצרה מריע לכבודם, והם משיבים בקידה. (צפו בסרטון למטה).
האמגושים החולקים כבוד לאבי הנצרות, מייצגים אספקט נוסף בונציה של אותן שנים – הדבקות באמונה הנוצרית.
בימים עברו, תהלוכת האמגושים הייתה קבועה ובשעות החשיכה הוארה בלהבות גז, אלא שעם בלייתם המואצת של החלקים, הוחלט במאה ה-18 כי האמגושים יגיחו רק לעיתות של חג.

 

 

השעון עצמו, לרבות המנגנון המורכב שבליבו, מייצג את נצחונה של ונציה בתחום הקדמה והמדע.
פני השעון הראשי מורכבים ממספר מעגלי מחוגים: במעגל החיצוני מחוג המעוטר בדמות שמש מציג את השעה בספרה הרומית (1-24), המעגל השני מציג את 12 המזלות  המצופים זהב על רקע אמייל כחול, בעוד המחוגים המוזהבים הפנימיים מציגים את מופעי הירח והשמש.
שתי תצוגות נוספות הותקנו במגדל בשנת 1858 משני צידי המדונה והילד, המסגרת המתחלפת משמאל מציגה את השעה בספרות רומיות ובזו הימנית מוצגות הדקות בספרות ערביות.

 

 

במרוצת השנים עבר השעון מספר שיפוצים, כאשר האחרון שבהם נמשך כתשע שנים והסתיים בשנת 2006 לכבוד יום השנה ה-500 של השעון.
בעשור הראשון להיווסדו ניצב המגדל מיותם ולאחריו נוספו ארבעה מפרצונים תומכים, מבואות, מרפסות ומעקות. שיפוצים פנימיים בבניין שנעשו במאה ה- 19 כללו בין היתר: החלפת מדרגות העץ הישנות במדרגות לולייניות ממתכת, החלפת גג העופרת בלוחות שיש, והגבהת דמויות המורים על רמפה שגובהה מטר.
לאחרונה, שוחזר השעון בקפדנות ע"י יצרן השעונים השוויצרי פיאג'ט (Piaget), והמנגנון שטופל ביסודיות פועל היטב ובדיוק רב.
בסיורים המודרכים הנערכים במגדל עצמו (בהזמנה מראש) ניתן להתרשם מן המנגנון המתוחכם, לטפס על מדרגות הספירלה כל הדרך עד ל"מורים" שבגג, ולהביט בפעמון המקורי המכריז על השעה כבר מזה 500 שנה.

 

למידע נוסף ולהזמנת כרטיסים לסיור מודרך כנסו לאתר הבית של מגדל השעון

 

בסרטון הבא תוכלו להתרשם מן השעון המתוחכם ותהלוכת האמגושים בחגיגות האפיפניה