החל משנת 2015 מציינים ברחבי העולם את האחד באוקטובר כיום הקפה הבינלאומי.
יום זה משמש לקידום המודעות בדבר חשיבותם של גידולי הקפה, ולהנהגת תנאי מסחר הוגנים בענף.
ביום זה ישנם הנוהגים להציע ללקוחותיהם כוסות קפה ללא תשלום.
בעיר נאפולי, לא ממתינים ליום הקפה הבינלאומי. שם גורסים כי לכל אדם הזכות להנות מכוס קפה משובח, לרבות אלו שידם אינה משגת.
עבורם הומצא בנאפולי המונח: קפה סוֹספֶּזוֹ (Caffe Sospeso) או ה"קפה בהמתנה".
לקוח הנכנס בנאפולי לבר רוכש מלבד הקפה שהזמין לעצמו, כוס קפה נוספת הנשמרת לאדם חסר אמצעים.
מסורת הקפה סוֹספֶּזוֹ פרחה ככל הנראה בנאפולי בשנים שלאחר מלחה"ע ה-2, וקיבלה תחייה מחודשת בשנים האחרונות, בעיקר בעיתות משבר כלכלי.
עד מהרה פשט המנהג מנאפולי לרחבי איטליה והעולם, מפה לאוזן ובאמצעות הרשתות החברתיות.
בנאפולי מספרים כי אורליו דה לורנטיס, בעליו של מועדון הכדורגל המקומי, נוהג לרכוש עשרה סוֹספֶּזי לאחר כל ניצחון של קבוצתו.
עם הזמן התרחבה בנאפולי המחווה למוצרים נוספים כמו פיצה בהמתנה, כריך, ואפילו ספרים.
רשת הספרים פלטרינלי (Feltrinelli), נוהגת לעודד את לקוחותיה לרכוש ספר ולהותירו לקוראים דלי האמצעים.
כיום, על חלונות הראווה של בתי הקפה בהם נהוג הקפה סוספזו, מונחת מדבקה צבעונית על רקע שחור, עם כיתוב ולצידו כוס אספרסו לבנה.
בחלק מבתי הקפה, הלקוחות ישלמו מראש עבור קפה נוסף, ואת הקבלה הנוספת ישליכו לתוך מיכל קפה ריק המונח על גבי השיש. הנזקקים ישלפו את הקבלה ויעשו בה שימוש בעת הצורך.
באחרים, ינהל בית הקפה רשימה של הקבלות הנרכשות באותו יום, או יניח את הנותרות על חלון הראווה.
בקפה גאמברינוס (Caffè Gambrinus) הותיק משנת 1860, מונח קנקן נפוליטני עתיק וגדול מימדים.
על גבי הקנקן, הסברים במגוון שפות, מהו קפה סוספזו, וכיצד ניתן לתרום על ידי רכישת קבלה נוספת והשלכתה לתוך המכסה הפתוח.
מחווה נדיבה זאת, אין בה אלא להעיד על חביבותם של בני נאפולי ויחסם המיוחד לזהב השחור.
הקפה עבור הנאפוליטנים הוא הרבה יותר מאשר משקה מעורר וארומטי.
הקפה מגדיר את העיר כמו הוזוביו, הסְפוֹלְיָאטֶלֶה או הפיצה, משקה של רעות וידידות אמיצה.
לקפה חשיבות מרובה בשגרתם היום-יומית של בני נאפולי:
נאפוליטני נוהג להציע קפה לאורחיו, גומע קפה בדרך לעבודה, בהפסקת הצהריים בבר הסמוך, או בתום ארוחת הערב המשפחתית.
הקפה הנאפוליטני ידוע בטעמו העז הסמיך והמדויק. לא בכדי, מרבית פרסומות הקפה באיטליה מופקות ומצולמות באווירה נאפוליטנית, והעיר היא שם נרדף לקפה איטלקי משובח.
ישנם המשייכים מוניטין זה לאספקת המים המקומיים רווי המינרלים, או למקינטה המקומית ה"קפטיירה נאפוליטנה" (הקוקומלה), ויש אשר יטענו כי הנאפוליטנים פשוט מיומנים בהכנת קפה.
הזמר המפורסם דומניקו מודוניו, אף הוא מתקשה להסביר מדוע נחשב הקפה בנאפולי לטוב ביותר
קפה (’O Cafè) – דומניקו מודוניו (1958)
מילים – ריקארדו פצאליה/ תרגום חופשי ע.צ
חלב הוא טוב, ושוקו חם הוא מתוק,
תה קמומיל אף הוא בריא,
סירופ רוזטה ירענן אותך ויין ישמח את לבבך,
ורק מים יכולים להרוות את צמאונך.
עם זאת, מיליון אנשים, מנאפולי – כמוני , לא יבקשו אף אחד מאלה, הם חיים על קפה.
הו! קפה כל כך טוב! רק בנאפולי יודעים להכין אותו,
ואיש אינו יכול להסביר מדוע, זאת מומחיות אמיתית, הא!
הו! בעיר הזאת, אתה יכול להריח ניחוח כזה של קפה;
ואדם עצבני, ככל שיהיה, יקח לעצמו מעת לעת.
מן הרגע בו נולד, תוכלו לשמוע תינוק מילל ואהה ואהה
הביאו לי מעט קפה! ואנגלי ישכח את התה שלו, אם יכיר מהו אספרסו.
הו! קפה כל כך טוב! רק בנאפולי יודעים להכין אותו, כך נוכל להסביר מדוע..
כאן, כל היום, כוס אחר כוס, הם קונים, מרתיחים ושותים קפה.
כדי לשתות קפה, אנו מוצאים תירוץ: אני מציע ממנו לאדם אחר
ואדם אחר מציע לי, אף אחד אינו מסרב, כדי לא להעליב
והנה כבר הגענו לשש כוסות, ורק שלוש אחר הצהריים.
וכך, בזמן שאני סופר אותם, חבר קורא לי: אוהא
עצור לרגע, בוא נשתה מעט קפה!
דומניקו מודוניו – קפה
בסרטון הבא תוכלו להתרשם מן המנהג החביב, וללמוד על ההבדלים שבין שתי המקינטות: המוקה והקוקומלה (המקינטה של נאפולי)