באחד הרחובות השוקקים של מילאנו, כ-300 מטרים מזרחית לפיאצה סן בבילה, סמוך לפרפטורה (Prefettura) ולמשרדי המחוז, תבחינו בחתול שחור וחביב שיעלה חיוך על פניכם.
אל לכם לחשוש, על פי האמונה הרווחת חתול שחור הפוסע לצידכם הוא דווקא סימן למזל וברכה.
החתול השרמנטי והותיק ביותר במילאנו, שוכן ברחוב קורסו מונפורטה מס' 43, בין סורגיו של חלון מרתף קטן במפלס פני המדרכה, בבניין שתיכנן אנריקו זאנוני (Enrico Zanoni) בשנת 1889.
חתול המתכת מימין לשער הכניסה, מתהדר בשפם ארוך וזנב מסולסל ונועץ מבט חודר בעוברים ושבים על המדרכה.
חתול הברזל המילאנזי.
צילום עמירם צברי©
רחוב קורסו מונפורטה מימין לבזיליקת סן בבילה.
צילום עמירם צברי©
החתול הוא יציר כפיו של חרש הברזל הנודע אלסנדרו מצוקוטלי (Alessandro Mazzucotelli 1865-1938) שככל הנראה חישל את החתול כמתנה לבנו של בעל הבית.
ילדי הסביבה שעברו במקום חיבבו את החתול שבראשית ימיו נראה כה יפה ומציאותי, והקדישו לו ציורים וכרטיסי ברכה.
על כל פנים, בעבר נהנה החתול מחברתו של עכבר שדר בחלון אחר בפינה המרוחקת של הבניין.
למרבה הצער מן העכבר האומלל נותרה כיום רק מסגרת הברזל.
ישנם הטוענים שנגנב, ואחרים המשוכנעים כי נטרף ע"י החתול…
לאן נעלם העכבר?
צילום עמירם צברי©
מצוקוטלי, יליד העיר לודי שבלומבארדיה, נחשב לאחת הדמויות המובילות בסגנון ה"ליברטי" (Liberty), מקבילו האיטלקי של האר-נובו הצרפתי (Art Nouveau), שנודע גם כסגנון הפרחוני (Stile Floral).
סגנון זה שפשט במדינות אירופה וארה"ב (עם מעט הבדלים) משלהי המאה ה-19 ועד מלחה"ע ה-1, התפתח בהשראת מוטיבים טבעיים מעולם החי והצומח, כבעלי כנף, חרקים, צמחים ופרחים מפותלים.
הזרם חבק מגוון רחב של תחומי אמנות שימושית ודקורטיבית: אדריכלות, ציור, צורפות, עיצוב פנים וטקסטיל.
החתול כמובן, לא נמנה בין יצירות המופת של מצוקוטלי, שתחת ידיו האמונות קיבלו מטילי הברזל חיים בדמותם של מעקות פרחוניים, נברשות דמויות פרפרים, גבעולים נהדרים ובעלי כנף.
מספרים על אמן הברזל שנהג לומר בבדיחות הדעת:
"בברזל צריך לטפל כמו באישה, הוא נראה קשה ונורא, אבל על אש קטנה הוא נעשה רך כמו שעווה,
וגם כאשר הוא סורר, אל תעיזו להתעלל בו או להכותו בזעם, חלילה! טפלו בו ברוך ולטפו אותו … "
לא ברור אם אכן דברים מעין אלו יצאו מפיו של מצוקוטלי, ברם עבודותיו מראות אהבה עמוקה לברזל ולמאפייניו.
אחת מעבודות הברזל של מצוקוטלי בוילה אוטוליני-טוסי בעיירה בוסטו ארסיזיו.
Creative Commons License By Dario Crespi, via Wikimedia Commons
בראשית המאה ה-20 עבודותיו של מצוקוטלי היו מוכרות בכל רחבי אירופה.
הוא ניהל את ביה"ס החדשני לאמנות שימושית במונצה (Monza) ונטל חלק בתערוכות הבינלאומיות החשובות.
כאחד האמנים המוערכים בעיתו, הוזמן מצוקוטלי לעצב את הויטוריאלה, אחוזתו של המשורר הנודע גבריאלֶה ד'אנונציו בגארדונה ריביירה שעל שפת אגם גארדה.
למרות שהתמחה בעבודות ברזל, מצוקוטלי עסק בין היתר בעיצוב תכשיטים עבור קלדרוני (Calderoni) וטקסטורות בדים לחברת ברמבטה (Brembate).
עיריית מילאנו, הוקירה את האמן הלומבארדי והנציחה את שמו ברחוב (Via Alessandro Mazzucotelli) המצוי בפאתיה המזרחיים של העיר.
נברשת ברזל יצוק בסגנון ה"ליברטי" (האר-נובו האיטלקי), אלסנדרו מצוקוטלי, 1902.
Creative Commons License By Jean-Pierre Dalbéra
אלסנדרו מצוקוטלי (Alessandro Mazzucotelli 1865-1938).
Creative Commons License By Emilio Sommariva, via Wikimedia Commons
התרשמו בסרטון הבא מעבודות הפרזול הנהדרות של אלסנדרו מצוקוטלי