"בעודי חולף ליד צ'רינג קרוס, הבחנתי באדם כהה על גב סוס שחור.
סיפרו לי שזהו המלך צ'ארלס, אוי לא, ליבי כמעט שנהרס."
(שיר ילדים סאטירי שמקורו במאה ה-17).
פסל הפרש של המלך צ'ארלס הראשון בצ'רינג קרוס ובמרכז עמוד הקלון.
Creative Commons License, via Wikimedia Commons
התנועה הסואנת החולפת מולו והמוני התיירים המטפסים על אריות הברונזה מאחוריו, אינם מסיחים כלל את דעתו של צ'ארלס הראשון הבוהה במבט חתום לעבר בית הסעודות, המקום בו הוצא להורג.
מעט יותר דרומה, מחוץ לארמון ווסטמינסטר, מצוי פסלו של מי שהסיר את ראשו מעליו ולמשך שנים ספורות הפך את אנגליה המלוכנית לרפובליקה: אוליבר קרומוול.
המלך צ'ארלס הראשון מביט לעבר וייטהול המקום בו הוצא להורג.
Creative Commons License By Tom Blackwell
פסל הפרש של צ'ארלס הראשון בצ'רינג קרוס (Charing Cross) נוצק בשנת 1633 ע"י האמן הצרפתי הובר לה סואר (Hubert le Sueur).
משנת 1676 ניצב הפסל באותה נקודה, על אי תנועה קטן ועגול לפתחו של רחוב וייטהול.
פסל הארד מציג את המלך צ'ארלס כשהוא עטוי שריון בפלג גופו העליון ועל חזהו כרוך צעיף.
ידו השמאלית אוחזת ברתמות הסוס ובידו הימנית שרביט הפיקוד.
הייתה זו אחת מקבוצת עבודות בהן תואר המלך הרוכב על סוס. השימוש בסוס נועד להאדיר את קומתו של צ'ארלס שמראהו במציאות היה הרבה פחות מרשים.
צ'ארלס התנשא לגובה 163 ס"מ בלבד, והיה טרוד מכך שהיה קטן קומה.
המלך צ'ארלס הראשון וברקע כיכר טרפלגר והגלריה הלאומית.
Creative Commons License By David Fisher
תאור דומה קיבל המלך בדיוקן הפרש אותו צייר אנתוני ואן דייק.
בשנת 1632 נענה הצייר הפלמי להזמנתו של צ'ארלס להתמנות כצייר החצר, והדיוקנאות שצייר נועדו לחזק את תביעתו של המלך לשלטונו האבסולוטי בחסד האל. באורח דומה, גם בדיוקן של ואן דייק מתואר המלך הרוכב בראש אביריו ועונד את מדליון מסדר הבירית (Order of the Garter).
אנתוני ואן דייק, דיוקן הפרש של המלך צ'ארלס הראשון, 1637-1638, הגלריה הלאומית.
Anthony van Dyck [Public domain], via Wikimedia Commons
את פסל הפרש האנגלי הראשון בסגנון הרנסאנס, הזמין ב-1630 ריצ'רד ווסטון, הלורד הראשון של האוצר בממלכה. את ביצוע העבודה נתן ווסטון כאמור להובר לה סואר הצרפתי .
לה סואר החל בפירנצה כשולייה בבית מלאכתו של האמן הידוע ג'אמבולוניה.
עם שובו לפריז עבד עם פייטרו טאקה (Pietro Tacca) על פסל הפרש של אנרי הרביעי בגשר הפון נף.
הפרוייקט העניק לו נסיון חשוב ומיומנויות בהן יעשה שימוש במהלך העבודה על פסלו של צ'ארלס הראשון.
הובר לה סואר ופייטרו טאקה – פסל הפרש של אנרי ה-4 על גשר הפון נף, פריז.
Creative Commons License By dany13
עפ"י תנאי החוזה נקבע כי תמורת העבודה ישתכר לה סואר כ 600 פאונד, סכום הנאמד כיום בכ 90 אלף פאונד.
(על פי הערכה של measuringworth.com).
לעבודה הוקצבו 18 חודשים ובתומם אמור היה הפסל להישלח לבית הכפר של ווסטון ברוהמפטון שבדרום לונדון.
לוחית המתכת תחת כף רגלו השמאלית הקדמית של הסוס מצביעה כי האנדרטה הושלמה רק ב 1633.
עם זאת, הפסל מעולם לא הגיע ליעדו.
האנדרטה הושלמה רק בשנת 1633.
Creative Commons License By Elliott Brown, via Wikimedia Commons
שלטונו של צ'ארלס הראשון שמעולם לא הצליח להתחבב על עמו, היה רעוע מלכתחילה.
המלך נאלץ להתמודד נגד הפרלמנט שסירב לאשר את פזרנותו הצבאית.
מן העבר השני, הפרוטסטנטים שחששו מהחזרת הדת הקתולית לאנגליה חשדו באג'נדה ה"אנגליקנית הגבוהה" של המלך והמהלכים הדתיים שערך עוררו איבה. נישואיו להנרייט מארי הקתולית מצרפת רק הוסיפו שמן למדורה.
המחלוקות שבין המלך לבית הנבחרים בסוגיות רבות הובילו לפיזור הפרלמנט ולתסיסה שהגיעה לשיאה עם פרוץ מלחמת האזרחים בין השנים 1642-1649. נצחון תומכי הפרלמנט בהנהגתו של אוליבר קרומוול הביא להעמדת המלך לדין והוצאתו להורג ב 30.01.1649.
צ'ארלס הראשון (עם הסרט הכחול) במלחמת האזרחים, ערב הקרב באדג'היל 1642. צ'ארלס לנדסיר, 1845.
Creative Commons License By Charles Landseer, via Wikimedia Commons
ומה בקשר לפסל…
בזמן מלחמת האזרחים אוחסן הפסל בקריפטה (מרתף הקבורה) של כנסיית סנט פול.
עם נצחונו של קרומוול נמכר הפסל לסוחר מתכות מהולבורן בשם ג'ון ריבט (John Rivet) שהתחייב להתיך אותו.
ריבט שהסתיר כנראה את אהדתו לבית המלוכה (או חשב על הרווח הפוטנציאלי) הציג לראייה מספר פיסות מתכת ואפילו הציע למכירה חלקי סכו"ם אותם הפיק כביכול מן האנדרטה. אך למעשה לא התיך את פסל הארד, אלא טמן אותו בגינת ביתו.
עם חזרת השלטון המלוכני נתגלה הפסל וריבט נאלץ להשיבו תמורת תשלום לבית המלוכה.
הפסל נרכש ע"י המלך צ'ארלס השני והונח בשנת 1675 על בסיס אבן, עליו סיתת גלף האבן המלכותי ג'ושוע מרשל את שלט האצולה של בית סטיוארט.
העבודות הסתכמו ב 689 פאונד, סכום גדול יותר משכרו המקורי של לה סואר.
בסיס האבן המגולף מעשה ידיו של ג'ושוע מרשל.
Creative Commons By Stephen Walli, via Wikimedia Commons
אולם הרפתקאותיו של המלך צ'ארלס עדיין לא תמו…
בשנת 1810 דווח כי החרב, האבזמים והכותפות נשברו והגיעו לאדם שנאות להשיבם תמורת תשלום הולם.
החרב וסמל הבירית אבדו לנצח בשנת 1844,עם ביקורה של המלכה ויקטוריה בארוע פתיחת הרויאל אקסצ'יינג'.
בצל החשש מהפצצות הגרמנים, אופסן הפסל עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכאשר הושב למקומו התהדר המלך בחרב חדשה.
הפסל והכיכר ב Google Earth.
נרד מעט דרומה ונגיע לבית הסעודות המרהיב (Banqueting House), השריד הבודד מארמון וייטהול המפואר, משכנם של מלכי אנגליה במאות 16-17.
כאן בחזית המבנה בו השתכן, הוצא המלך צ'ארלס הראשון להורג אחרי שהואשם ברודנות ובגידה בעם האנגלי.
מסופר כי ביום ה 30 בינואר 1649, נפרד המלך מיקיריו בארמון סנט ג'יימס ויצא בתהלוכה קודרת לעבר ארמון וייטהול. הקור היה בשיאו וכדי שלא יחשבו שרועד הוא מפחד, צ'ארלס ביקש ללבוש חולצה נוספת.
בהגיע השעה היעודה, הגיח המלך מחלון בקומה העליונה וצעד על הפיגום לעבר במת הגרדום שנבנתה במיוחד. פרגוד שחור הפריד אמנם בין המלך לעיני הקהל, אך גגות הבתים השכנים היו עמוסים לעייפה בהמוני אנשים. המלך הועלה על הגרדום והלך לעולמו באופן אצילי ומעורר כבוד.
מילותיו האחרונות היו: "אני פוסע ממלוכה קלוקלת למלוכה טהורה, שם אין איש מפריע".
הדפס גרמני משנת 1649 המתאר את הוצאתו להורג של המלך צ'ארלס הראשון.
Creative Commons License, via Wikimedia Commons
אם תביטו מעל פתח הכניסה הקטן של בית הסעודות, תוכלו להבחין בתבליט ראשו של המלך ומתחתיו הכתובת:
הוד מעלתו המלך צ'ארלס הראשון יצא ממבנה זה דרך החלון הסמוך, לעבר במת הגרדום בווייטהול שם הוסר ראשו ב 30 בינואר 1649.
ראשו של צ'ארלס הראשון מעל שער בית הסעודות, המקום בו הוצא להורג.
Creative Commons License By The wub, via Wikimedia Commons
עם מותו של צ'ארלס הראשון הוחלף שלטון המלוכה ברפובליקה שכונתה חבר העמים (Commonwealth).
קרומוול סירב אמנם לקבל את תואר המלוכה, אך שלט במדינה הלכה למעשה עם מינויו כ"לורד פרוטקטור". השלטון הפוריטני שהנהיג היה קשה, הבילויים נאסרו והוטלו מיסים קשים.
קרומוול מת בשנת 1658 ולמשך זמן מה שלט הצבא, עד אשר הכריז הפרלמנט על צ'ארלס השני כמלך.
אוליבר קרומוול "קוטל המלך" בחזית בניין הפרלמנט, תנ"ך וחרב בידיו ואריה כורע לרגליו.
Creative Commons License By Dion Hinchcliffe
בשנת 1661 ביום השנה ה-12 להוצאתו להורג של אביו, פקד המלך צ'ארלס השני להוציא את גופתו של אוליבר קרומוול מקברה בכנסיית וסטמינסטר.
בטקס סמלי, נתלה קרומוול שנתיים לאחר מותו, גופתו הושלכה וראשו שופד על יתד שהוצג לעיני כל על גג בנין הפרלמנט למשך שנים ארוכות. נקמתו של צ'ארלס השני הייתה מושלמת.
ראשו של אוליבר קרומוול תקוע על עמוד, ציור מן המאה ה-18.
Creative Commons License, via Wikimedia Commons
באופן סמלי, הנחת הפסל ע"י צ'ארלס השני נועדה לפאר את זכרו של אביו המנוח ולהכריז קבל עם ועדה על השבת השלטון המלוכני על כנו.
אך הכרזות לחוד ומציאות לחוד, מכאן ואילך סמכותה של המלוכה האבסולוטית הוגבלה לתמיד.
לסיום, משהו מחוייך יותר…
בשנת 1989 פרסמה חבורת מונטי פייתון שיר אודות עלילותיו של קרומוול, על פי לחן הפולונז של פרדריק שופן.
השיר עוקב אחר הקריירה המעניינת של קרומוול מעת כהונתו בפרלמנט האנגלי כנציג הנטינגטון ועד מינויו ללורד פרוטקטור של חבר העמים הבריטי.
שימו לב להומור המקאברי בבית הראשון:
"הדבר המעניין לגבי המלך צ'ארלס הראשון היה גובהו שעם תחילת מלכותו היה חמש רגל ושישה אינצ'ים ובסיומה ארבע רגל ושמונה אינצ'ים".
לנוחותכם מצורפת מפה עם נקודות העניין המוזכרות בפוסט, לחצו על הנקודה לצפות בתמונה.