מזרקת קונטריני היא אחת מאתרי התיירות המוכרים בעיר העילית (Citta Alta) של ברגמו. המזרקה האלגנטית המרתקת, הממוקמת בליבה של פיאצה וקיה (Piazza Vecchia) היא אחד מסימני ההיכר של הכיכר, המוקפת במבנים מימי הביניים ובאוצרות ארכיטקטוניים. סביב אגן השיש המתומן מוצבים פסלי ספינקסים, נחשים ואריות, המגוננים על המזרקה.
מזרקת קונטריני, ברקע ארמון התבונה (Palazzo della Ragione) והמגדל העירוני (Campanone)
צילום עמירם צברי©
מספר פרטים מסקרנים על מזרקת קונטריני
המזרקה קיבלה את שמה מראש העיר (Podestà) אלוויזה קונטריני (Alvise Contarini) שכיהן בברגמו מטעמה של הרפובליקה הוונציאנית ששלטה באזור. קונטריני שעמד לסיים את תפקידו, הזמין את המזרקה כמחווה לברגמו בשנת 1780. המזרקה נועדה מחד לשמש אלמנט קישוטי ומאידך להקל על תושבי העיר שסבלו מבצורות חמורות וממגיפות הטיפוס והכולרה. הודות למזרקה יכלו התושבים להרוות את צמאונם ולהשתמש במים גם לבישול.
האמן שיצר את מזרקת קונטריני אמנם נותר אנונימי. עם זאת, נראה כי מדובר באמן מקומי שהכיר היטב את האזור ובחר בשיש זנדוביו לבן מעמק קוואלינה (Val Cavallina) הסמוך. השימוש בשיש המקומי נפוץ באנדרטאות ומונומנטים רבים הניצבים עד היום בעיר העילית.
מזרקת קונטריני: חידת הספינקסים
מזרקת קונטריני מורכבת מאגן ראשי עם בסיס מתומן, ממרכזו פורץ סילון מים. סביב המזרקה פסלי נוי המונחים בצורה סימטרית. שני ספינקסים קטנים פונים בכיוונים מנוגדים. לכל ספינקס אגן קטן משלו האוגר את מי השתייה הקולחים מפיו. סביב האגן שני עמודים קטנים עליהם מגולפים דמויות נחשים ואריות (זומורפים). משני צידי האגנים פסלי אריות המייצגים את וונציה (הסרניסימה), ששלטה בעיר בתקופה זו.
מזרקת קונטריני, ספינקסים, נחשים ואריות
צילום עמירם צברי©
שני הספינקסים הניצבים סביב המזרקה פונים אם כן בכיוונים מנוגדים. האחד צופה לכיוון ארמון התבונה (Palazzo della Ragione) והשני לעבר פאלאצו נואובו (Palazzo Nuovo), מקום משכנה של הספרייה האזרחית אנג'לו מאי, ולא בכדי:
בסיפור המיתולוגי המפורסם על אדיפוס, הספינקס נודע כיצור עם גוף של אריה, פני אישה וכנפיים של ציפור. הספינקס התיישב על חומת העיר תבאי ואילץ את מי שניסה לעבור אותו ולהיכנס לעיר להשיב על חידתו.
החידה הייתה: "מי הוא היצור המהלך על ארבע בבוקר, על שתיים בצהריים, ועל שלוש בשקיעה?"
מכיוון שאיש לא השכיל לפתור את החידה, הספינקס טרף את כולם. אדיפוס שהגיע לתבאי ,נתקל בספינקס, שחד לו את חידתו. הוא חשב קמעא ואז השיב כי היצור הוא האדם. בינקותו (עלות השחר) זוחל האדם על ארבע, בבגרותו (צהריים) מהלך על שתיים ולעת זקנה (שקיעה) אוחז הוא במקל כרגל שלישית. לאחר שהשיב נכונה על החידה, הביס אדיפוס את הספינקס. שחש מושפל ומבויש והשליך את עצמו למוות מן החומה.
אדיפוס פותר את חידת הספינקס, על קנקן פליקה (Pelike) בטכניקת הדמות האדומה,
מאה 5 לפנה"ס, מקור ויקימדיה
מעבר למשמעותו האלגורית של הסיפור המיתולוגי, נראה כי צמד הספינקסים השומרים על המזרקה מעלים על נס את תבונתו של בן האנוש. ארמון התבונה והספרייה האזרחית אליהם פונים הספינקסים מייצגים את יכולתו האינטלקטואלית של האדם (גבורת אדיפוס) להתגבר על כל מכשול ולהביס אפילו את המפלצות האימתניות ביותר.
מים מפכפכים מפיו של הספינקס, ברקע הפאלאצו נואובו (Palazzo Nuovo)
צילום עמירם צברי©
האנדרטה הזמנית של ג'וזפה גריבלדי
ב-5 ביוני 1882, ימים ספורים לאחר מותו של ג'וזפה גריבלדי, החליטה מועצת העיר להקים לזכרו פסל בכיכר, שמאז 1861 נקראה פיאצה גריבלדי. ברגמו נודעה בתרומתה הרבה למסע האלף שהתרחש ב-1860. בקרב שהביא בסופו של דבר לאיחוד איטליה, הביס גריבלדי את ממלכת שתי הסיציליות עם כוח שמנה כאלף מתנדבים, רבים מהם היו תושבי ברגמו. מסיבה זו הידיעה על מותו של הגנרל נגעה לליבם של תושבי ברגמו.
עם זאת, רבים התנגדו להסרת מזרקת קונטריני שפורקה ואוחסנה במחסני העירייה. לפסלו של הגיבור האיטלקי, היו אפוא חיים קצרים בכיכר והוא הועבר לעיר התחתית בשנת 1922. בשנה זו הוחזרה המזרקה ההיסטורית למושבה המקורי בפיאצה ווקיה שגם שמה הושב לה.
אנדרטה זמנית לג'וזפה גריבלדי במקום מזרקת קונטריני
מקור ויקימדיה
מבחן האמינות של הרמן הסה (Hermann Hesse)
במסעו השלישי לאיטליה בשנת 1913, מגיע הסופר הגרמני חתן פרס נובל לספרות, לביקור בברגמו.
הוא מגיע לכיכר ופוגש את פסלו של גריבלדי שם הוא עורך מבחן קטן ומשעשע. הסה מתאר את רשמיו ורגשותיו בספר התמונות (Bilderbuch), שיצא לאור בשנת 1926.
הֶסֶה מגיע לברגמו לאחר ביקור בוונציה ופירנצה. הוא משתוקק להכיר עיירה קטנה יותר ומעט מנומנמת. מקום עם אופי נידח וחן מבוייש אותו יחקור בצעידה רגלית, עם מבנים וסמטאות בהן הזמן עצר מלכת.
סמוך לחשיכה, הסה מטפס לעיר העילית של ברגמו ונכנס במפתיע לכיכר הגדולה והמפוארת. הוא מופתע מארמונות האצולה המזנקים לעברו באפילה המסתורית. הסה נותן דרור לחושיו, להוביל אותו בחסות הלילה לעולם סוריאליסטי. כאשר הוא נתקל באנדרטה הוא מחליט לבדוק את יושרם של תושבי העיר. הֶסֶה תוחב מטבעות לפיותיהם של האריות הניצבים בבסיס האנדרטה. למחרת היום הוא שב לכיכר ומוצא
כי המטבעות עדיין במקומם.
"טיפות הגשם טפטפו ברוך על מרצפות האבן, עליהן הצעידה הייתה נעימה. גריבלדי היה שם, רציני וקצת מדוכדך, נישא על הכן הגבוה שלו, מוגן על ידי ארבעה אריות עזי נפש. תחבתי מטבעות שני-סנט לפיות הברונזה השואגים של שלושה מהם, אותם מצאתי למחרת באותו מקום". (Bilderbuch, 1926)
מזרקת קונטריני, חזרה למקומה המקורי
צילום עמירם צברי©