קשה לדבר על אלבניה החדשה מבלי להזכיר את אזם הידארי (Azem Hajdari 1963-1998) אחת הדמויות שהטביעו בה את חותמן. בין השנים 1990-1991 הנהיג הידארי את תנועת הסטודנטים והוביל את המאבק שהביא לקריסת המשטר הקומוניסטי, משטר שעמד על תילו קרוב לחמישים שנה. תרומתו המכרעת לשינוי הפוליטי הפכה אותו לסמל של ראשית העידן הדמוקרטי באלבניה.
אזם הידארי: ילדות, לימודים ודרך פוליטית מוקדמת
הידארי נולד למשפחת פועלים בעיר באירם צורי שבצפון אלבניה. בתום לימודיו בעיר הולדתו עבר לטירנה, שם למד פילוסופיה ומשפטים. בהמשך הרחיב את השכלתו בארצות הברית ובגרמניה, שם התמחה בשפה האנגלית, במדיניות ביטחון והמשיך לעסוק גם בתחומי מדעי הרוח. לצד פעילותו הציבורית הקים גם משפחה עם רעייתו, פטמירה, ולשניים נולדו שלושה ילדים. את בנו הצעיר שנולד ארבעה חודשים לאחר הירצחו, הוא כבר לא זכה להכיר, פרט שמוסיף ממד אנושי וכואב לסיפור חייו.
אזם הידארי (Azem Hajdari) 1963-1998
מקור ויקימדיה
אלבניה תחת שלטון קומוניסטי
בסוף שנות ה־80 הייתה אלבניה אחת המדינות המבודדות ביותר באירופה. מפלגת העבודה הקומוניסטית, בראשות אנוור הוג'ה (Enver Hoxha), שלטה בה במשך עשרות שנים במשטר טוטליטרי שחנק כל אופוזיציה ושלל חירויות בסיסיות. המדינה כמעט שלא קיימה קשר עם העולם החיצון. גם לאחר מותו של הוג'ה ב-1985 המשטר נותר על כנו תחת יורשו, רמיז עליה (Ramiz Alia). אבל המציאות סביב אלבניה השתנתה במהירות. במזרח אירופה קרסו המשטרים הקומוניסטיים בזה אחר זה, וגם באלבניה גברו הקולות שדרשו שינוי. בדצמבר 1990 יצאו אלפי סטודנטים לרחובות טירנה בדרישה לחירות, לדמוקרטיה ולשיטה רב־מפלגתית. הידארי היה בין המנהיגים הבולטים של המחאה והפך במהרה לאחד מסמליה. ההפגנות סימנו את תחילת סופו של המשטר הקומוניסטי. לאחר כמעט חמישים שנות שלטון חד־מפלגתי נאלצו השלטונות להתיר את הקמתן של מפלגות אופוזיציה.
אנוור הוג'ה (Enver Hoxha) מנהיג אלבניה הקומוניסטית
CC BY-SA 2.0, kosta korçari
אזם הידארי: מן הפרלמנט ועד להתנקשות שטלטלה את אלבניה
בארבע מערכות הבחירות הראשונות לאחר נפילת הקומוניזם, נבחר הידארי שוב ושוב לפרלמנט, כנציג מחוזות שונים ברחבי אלבניה. במקביל מילא שורת תפקידים ציבוריים: הוא עמד בראש ועדות פרלמנטריות לענייני ביטחון וסדר ציבורי, כיהן כנשיא איגוד העובדים העצמאי, ניהל את מועדון הכדורגל ולזניה שקודרה ועמד בראש התאחדות אמנויות הלחימה האלבנית. כבר בתחילת דרכו הפוליטית הפך יעד לאיומים, ובהמשך גם לניסיונות פגיעה ממשיים. ב־1991 קיבל לביתו חבילה ובה ראש תרנגול כרות ומכתב מאיים, וב-1997 נפצע קשה מירי של חבר פרלמנט במהלך עימות פוליטי. הידארי טען שמדובר בניסיון התנקשות ממניעים פוליטיים.
האיומים לא פסקו, וב־12 בספטמבר 1998 מתנקשים ארבו לו מחוץ למטה המפלגה הדמוקרטית בטירנה וירו בו ובמאבטחיו. הידארי ושומר ראשו בסים צ'רה נהרגו במקום. האירוע הצית גל מהומות אלימות ברחבי הבירה.
הידיעה על הירצחו של אזם הידארי פורסמה בכלי תקשורת מרכזיים ברחבי העולם, ומותו תואר כאבדה קשה לדמוקרטיה האלבנית. הסופר האלבני הנודע איסמעיל קדארה הגדיר את הרצח כ"רצח המאה", ביטוי שהמחיש את עוצמת הזעזוע שעורר האירוע באלבניה. לאחר מותו הוענק להידארי התואר "קדוש מעונה של הדמוקרטיה". הוא זכה באזרחות כבוד של העיר טירנה ובעיטור סקנדרבג. בשנת 2002 העניק לו נשיא אלבניה, את עיטור "כבוד האומה" (Nderi i Kombit), מן העיטורים היוקרתיים במדינה. בנוסף, כביש הגישה אל הפארק הלאומי עמק ואלבונה שבצפון אלבניה נקרא על שמו.
פסלו של אזם הידארי בעיר באירם צורי, שבמחוז טרופויה
מקור ויקימדיה
סגירת מעגל היסטורית
בשנת 1998 הובא אזם הידארי למנוחות בבית העלמין הלאומי לחללי האומה בטירנה, קברו נקבע למרגלות פסל "אמא אלבניה" (Nëna Shqipëri). זהו המקום שבו נטמן בעבר אנוור הוג'ה, עד שעצמותיו הועברו משם בשנת 1992 לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי.. בחירת מקום הקבורה נושאת משמעות סמלית עמוקה: המקום שבו נקבר בעבר מנהיג המשטר הקומוניסטי הפך למקום מנוחתו של מי שנחשב לאחד ממובילי נפילתו.
קברו של אזם חידארי באנדרטת חללי האומה בטירנה
מקור ויקימדיה
המונומנט ומורשתו של אזם הידארי
במקום בו נרצחו הידארי ושומר ראשו, בסים צ'רה, הוקמה אנדרטה לזכרם. בשנת 2016 הוצב שם מונומנט חדש, שעוצב בידי הפסל האלבני נרד לסקאי (Nard Leskaj), לאחר שהאנדרטה הקודמת הועתקה ממקומה. היצירה מנציחה את השניים ואת האירוע שטלטל את אלבניה. היא מסמלת את המחיר הכבד ששילמה המדינה בדרכה מקומוניזם לדמוקרטיה. כיום משמש האתר מוקד זיכרון וטקסי הנצחה. הידארי ממשיך להיחשב בעיני רבים לאחד מאבות הדמוקרטיה האלבנית, דמות שהשפעתה ניכרת עד היום.
המונומנט להנצחת אזם הידארי ושומר ראשו, בסים צ'רה בטירנה
צילום עמירם צברי©