ביקור בדואומו של אמלפי (קתדרלת אנדריאס הקדוש)

עמירם צברי|21 בנובמבר 2017

קתדרלת אנדריאס הקדוש באמלפי היא אחד המבנים ההיסטוריים המפורסמים ביותר בדרום איטליה.
מידי שנה אלפי תיירים פוקדים את עיירת הנופש הציורית, כדי לשוטט בין סמטאותיה ולהתרשם מיצירת המופת האדריכלית, שנותרה עדות לימי תהילתה של האימפריה הימית המפוארת.

 

 

הקתדרלה של אמלפי (הדוּאוֹמוֹ דִי סַנְט אָנְדרֵיאַה) היא מתחם אדריכלי מורכב ויָחִיד בְּמִינוֹ.
בראשית המאה ה-13 נבנתה הקתדרלה הנוכחית, (סמוך לבזיליקה מן המאה ה-9), כדי לשמש מקום מנוחה ראוי לשרידיו של אנדריאס, השליח הקדוש ותלמידו הראשון של ישוע.
באופן חריג, הבזיליקה הקדומה יותר לא נהרסה אלא נותרה על תילה.
שתי הכנסיות נקשרו יחדיו ויצרו קתדרלה רומנסקית אחת.

 

 

אנדריאס דייג יהודי מאיזור הכנרת, הלך בעקבות ישוע עם אחיו שמעון (פטרוס הקדוש) והפך ל"דייג אנשים".
על פי המסורת, אנדריאס הפיץ את תורת אדונו ביוון ואסיה הקטנה, וכאשר נתפס בעיר פטרס, הוצא להורג על גבי צלב אלכסוני (הידוע גם כצלב סאלטייר).
במאה ה-4 הועברו שרידיו לקונסטנטינופול, והונחו בכנסיית השליחים שנבנתה ע"י הקיסר קונסטנטין.
בשנת 1208 במהלך מסע הצלב הרביעי, נבזזו השרידים ע"י הקרדינל פייטרו קאפואנו.
השרידים הגיעו לאמלפי, שם התקבלו בחגיגיות על ידי התושבים.
אנדריאס פטרונה הקדוש של העיר, הוא אף פטרונן של ארצות רבות כרוסיה, סקוטלנד, גיאורגיה ורומניה וכמובן של הדייגים.

 

 

בתקופת הבארוק חלה תמורה משמעותית, בעקבות השיפוץ הנרחב שנערך במבנה.
הקתדרלה הענקית פוצלה שוב לשתי כנסיות נפרדות, וכל אחת מהן עוצבה וקושטה בפאר רב.
בשנת 1994, הוחלט להסיר כליל את מאפייני הבארוק מן הבזיליקה הישנה, ולהקנות לה שוב את המראה הרומנסקי המקורי.
עם זאת, בקתדרלה הראשית ובקריפטה צביון הבארוק עדיין נשמר.

 

קומפלקס הדואומו מורכב מארבעה אגפים בהם תעברו במהלך הביקור:
קלויסטר גן העדן (Chiostro del Paradiso),
בזיליקת הצלוב הקדומה – המשמשת כיום כמוזיאון לאוצרות הקתדרלה,
הקריפטה של אנדריאס הקדוש,
והקתדרלה החדשה מן המאה ה-13.

 

 

טפסו על גרם המדרגות הארוך לעבר מבנה הקשתות בסגנון הערבי-נורמני.
בפסיפס הגמלון שבחזית, מתואר "נצחונו של ישוע" היושב על כס מלכותו, מוקף בארבעת סמלי האוונגליסטים, ובשניים עשר השליחים.
הפסיפס המוזהב בסגנון הביזנטי שנוצר ע"י סלוויאטי (Salviati) בשלהי המאה ה-19, מהווה תחליף למקורי שלא שרד.

 

 

החזית הנוכחית אמנם נבנתה במאה ה-19, אולם דלתות הברונזה של הקתדרלה חושלו בשנת 1057 בקונסטנטינופול בהזמנת סוחר עשיר מאמלפי.
שימו לב לארבע דמויות הכסף העדינות המתארות את ישוע והבתולה ומתחתם הדייגים פטרוס ואנדריאס.
סביב הדלתות, מסגרת השער הרומנסקי המעוטרת בשריגי גפן וחיות מיתולוגיות.

 

 

קלויסטר גן העדן (Chiostro del Paradiso)
פנו שמאלה במבואה לעבר הקיוסטרו דל פאראדיזו (Chiostro del Paradiso).
הקלויסטר המרהיב מוקף הארקדות, נבנה בין השנים 1266-1268 כבית קברות לסוחרים רמי המעלה של אמלפי.
צעדו סביב החצר ותוכלו להתרשם מן הארקדות הלבנות, ומן המראה המלבב של הקשתות המשתלבות בסגנון המורי, הנשענות על גבי 120 עמודים דקים.
במרכז הקלויסטר, גן ים תיכוני ירוק, שצבעיו העזים בולטים לנוכח הקירות והעמודים הלבנים.

 

 

הקיפו את הקלויסטר דרך המעבר השמאלי, שם מצויים שברי דוכן ביזנטי מן הדואומו, המשובצים בפסיפסים בסגנון הקוסמאטי (סגנון מימיה"ב שפותח ברומא, המבוסס על צורות גיאומטריות ).

 

 

סמוך לפסיפסים, שני סרקופגים מן המאה ה-2 ועליהם סצנות ידועות מן המיתולוגיה היוונית:
חטיפת פרספונה ע"י האדס מלך השאול, ונישואי תטיס עם פלאוס.

 

 

 

בצידו הצפוני של הקלויסטר, תהנו מתצפית נהדרת על הקמפנילה, מגדל הפעמון של הדואומו, שבנייתו נשלמה בשנת 1276.
ארבעת הצריחים סביב הכיפה המרכזית משובצים באריחי מאיוליקה צהובים וירוקים.

 

 

בעברה השני של חצר הקלויסטר תבחינו בקפלות קבורה קטנות שעליהן שרידי ציורי קיר.
פרסקו של ישוע השולט ביקום (פנטוקרטור) מן המאה ה -13.

 

 

פרסקו נוסף של תאור הצליבה מן המאה ה-14, המיוחס לרוברטו ד'אורדריסיו (Roberto d'Orderisio).
מימין ישוע, במרכז הבתולה המתייסרת ולצידה יוחנן ומריה מגדלנה, ברקע חיילי בית אנז'ו, וממעל מלאך המופקד על נשמתו של הגנב הטוב (שנצלב לצידו של ישוע וחזר בו מחטאיו).

 

 

 

בזיליקת הצלוב
מקלויסטר גן העדן, המשיכו פנימה אל בזיליקת הצלוב מן המאה ה -9.
במהלך השנים נערכו שינויים רבים בבזיליקה, האחרון שבהם שנעשה בשנת 1996, הכשיר אותה לשמש כמוזיאון הקתדרלה ואוצרותיה.
כיום חלל הבזיליקה מורכב מאולם תווך בודד, המואר בחלונות בודדים וחלונות ביפוריום כפולים ומקושתים,
תוצאה של עבודות השיקום האחרונות, שביקשו להשיב למבנה את מראהו המקורי.
בראשית המאה ה-13 כאשר נבנתה הקתדרלה החדשה, אכסדרת עמודים קישרה בין שתי הכנסיות, את שרידי העמודים תוכלו לראות בקיר הימני של הבזיליקה.

 

 

במוזיאון הבזיליקה מוצגים ציורים, פסלים ותשמישי קדושה יקרי ערך מקתדרלת אמלפי.
בין הפריטים החשובים: מצנפת הגמון נדירה בסגנון נורמני-אנז'וואן המשובצת ב 20,000 פנינים, גביע צרפתי אלגנטי מן המאה ה-14, ולקט שרידים האצורים בתיבות עץ ושנהב משובחות.

 

 

 

פריט מעניין נוסף הוא מזבח כסף ששכן בעבר בקריפטה.
המזבח נחשב לדוגמא נהדרת של הצורפות הנפוליטנית מן המאה ה -18.

 

 

לאנדריאס הקדוש מיוחסים ניסים רבים, מסופר כי חולל סערה פתאומית שהביאה לטביעתו ולהסתלקותו של צי ספינות הפיראטים של אריאדנו ברברוסה, שתקף ב- 27 ביוני 1544 את חופי אמלפי וסאלרנו.
במוזיאון מוצגת קורת עץ מעוטרת שנשטפה לחוף מאותן ספינות טרופות.

 

 

טרם שתרדו לקריפטה, הבחינו בפסל הצלוב מעץ מן המאה ה -14 במרכז האפסיס.
מעליו מצויירת רוח הקודש בדמות יונה.

 

 

הקריפטה
הקריפטה היא לב ליבה של אמלפי, כאן במזבח המרכזי שמורים שרידיו של אנדריאס השליח הקדוש.
את הקריפטה מעטרים תמשיחי קיר נהדרים בסגנון הבארוק מן המאה ה-17.

 

 

בלונטה (הסהרון) הסמוכה למדרגות מצוי פרסקו מעניין המתאר את הגעת השרידים לאמלפי.
לפי המסורת, בעיצומן של החגיגות פעוט צנח מן המרפסת ובדרך נס נחת ללא פגע. (תבחינו בתמונה).

 

 

הטו את ראשכם לאחור והביטו בציורים המשובצים בקמרון, המתארים את מסכת היסורים של ישוע.

 

 

גולת הכותרת היא המזבח ובמרכזו פסל הברונזה הגדול של אנדריאס הקדוש (1604) שיצר מיכלאנג'לו נאקרינו (Michelangelo Naccherino) מפירנצה, תלמידו של מיכֶּלָאנְגֶ'לוֹ בּוּאוֹנָארוֹטִי.
משני צידיו, פסלי שיש של המרטירים לורנצו (מימין) וסטפנוס (משמאל), שני הדיאקונים הראשונים של הכנסייה המזרחית והמערבית, מעשה ידיו של פייטרו ברניני, אביו של ג׳אנלורנצו המפורסם.

 

 

מתחת למזבח הראשי בקבוקון קריסטל, בו נאסף לפרקים נוזל סמיך המופרש מעצמותיו של השליח.
המאמינים מייחסים לנוזל המסתורי המכונה "סנטה מנה" סגולות מופלאות, וטוענים כי התופעה התרחשה בעבר גם בפטרס וקונסטנטינופול.
(קראו בהרחבה בפוסט: אמלפי: רוחות של אהבה, יצרים ואמונה)

 

הקתדרלה
סגנון הבארוק הנוכחי שניתן לקתדרלה בראשית המאה ה -18, כמעט שלא הותיר זכר לסגנון הרומנסקי המקורי.
השיש הצבעוני, הציורים ותקרת הפאנלים העשירה מספקים מראה נפלא ומעוררים את רגשות המאמינים.

 

 

ארבעת ציורי התקרה, וצליבתו של אנדריאס מעל המזבח הראשי נעשו בידי אנדראה דל אסטה
(1673–1721 Andrea dell'Asta) בראשית המאה ה-18.
הציורים מתארים את מסכת חייו של אנדריאס הקדוש והנסים שחולל.
שני הציורים בבית הרוחב של הצייר הנאפוליטני ג'וזפה קאסטלנו (Giuseppe Castellano), מציגים את שליחותו של אנדריאס ואת נס ריבוי הדגה בכנרת, בו מתגלה ישוע לתלמידיו וממלא את רשתם בדגים.

 

 

המזבח הגבוה מורכב מן הסרקופג של הארכיבישוף פייטרו קאפואנו (1359), ומעוטר בתבליטים נאים של שנים-עשר השליחים, ישוע ומרים הבתולה.
משני צידי המזבח עמודי פמוט מן המאה ה -13 עם פסיפסים מפותלים.
קשת האפסיס נתמכת על ידי שני עמודי ענק עתיקים מן העיר הקדומה פסטום.

 

 

מימין למזבח נמצאת קפלת הפיוס, בה מוצגים עשרות שרידים, שחלקם הגיעו לאמלפי עם שרידיו של הקדוש.

 

 

בסטראה הימנית תבחינו בפרוטמת כסף ונחושת גדולה של אנדריאס הקדוש מן המאה ה -17.
סמוך לפרוטמה עגלה מפוארת לנשיאת ארון הקבורה של ישוע המת.
שניהם משמשים לתהלוכה החגיגית הנערכת באמלפי ביום שישי הטוב.

 

 
 
מקתדרלת אנדריאס הקדוש תוכלו להתרשם בסרטון הבא:

 

 

שעות הביקור
הדואומו של אמלפי פתוח כל ימות שנה (בשעות המיסה הקתדרלה עמוסת תיירים ותושבים).
ממרץ עד יוני בין השעות 09:00 – 18:45
מיוני עד ספטמבר 09:00 – 19:45
ומאוקטובר לפברואר בין השעות 10:00 – 13:00 ובין 14:30 – 16:30