לונדון: שרידי ארמון ווינצ'סטר (Winchester Palace)

עמירם צברי|16 ביולי 2023

צעדים ספורים משוק הבורו הלונדוני נמצאים שרידי ארמון ההגמונים של ווינצ'סטר.
הארמון נודע בימי תהילתו כאחד המבנים הגדולים והמרשימים בלונדון הימי-ביניימית.
הארמון נוסד במאה ה-12 במצוות ההגמון (בישופ) אנרי דה בלואה, אחיו הצעיר של סטיבן מלך אנגליה.
בדומה להגמונים נוספים שהחזיקו ארמונות בלונדון, כמו ארמון למבת' של הארכיבישוף מקנטרברי, החליט אנרי לבנות את הארמון כדי להשתכן בנוחות בעת שהייתו בלונדון.

 

 

הארמון שכן בפרוכיית סַאתֶ'ק (Southwark) על הגדה הדרומית של נהר התמזה, סמוך לקתדרלת סַאתֶ'ק.
בעבר הייתה סַאתֶ'ק האחוזה הגדולה והחשובה במחוז ווינצ'סטר.
הגמון ווינצ'סטר שהחזיק באדמות משלו היה עשיר ורב עצמה.
הגמון ווינצ'סטר התמנה ישירות על ידי הכתר ושימש באופן מסורתי כגזברו המלכותי של המלך.
מכורח תפקידו הוא נטל לעיתים קרובות חלק בישיבות המועצה בחצר ווסטמינסטר או במצודת לונדון.
ההגמון נמנה גם בקרב חמשת הבישופים שישבו בבית הלורדים והשתתפו בישיבות הפרלמנט.
לשם כך היה עליו לפקוד את העיר לונדון חדשות לבקרים.

 

 

בין 1682-1686 שוקם הארמון ונוספו לו עמודים קורינתיים ופילסטרים (עמודים מודבקים) בסגנון הרנסנס.
הארמון נותר בשימוש עד המאה ה-18 אז הוסב וחולק לדירות ומחסנים.
בעקבות השריפה שפרצה במקום בשנת 1814 נחשפו חלקים מן האולם הגדול.
בין הממצאים נחשפו קצה הגמלון המערבי עם חלון הרוזטה.
שרידי הארמון שוקמו מחדש במאה ה-20.
החוקרים מעריכים כי מקורו של האולם הגדול בשנת 1136.
חלון הרוזטה נבנה ככל הנראה בידי ההגמון וויליאם מוויקהאם במאה ה-14.

 

 
למרגלות האולם הגדול שכן מרתף מקומר ומעוטר.
שביל ישיר קישר בין המרתף לרציף שעל נהר התמזה עבור הכנסת סחורות ואספקה.
במזווה והמטבח ניתן היה לאחסן מוצרי מזון ויין.
יתר חלקי הארמון היו מאורגנים סביב שתי חצרות שבין היתר כללו בית סוהר, מבשלת בירה ואטליז.
הארמון שימש להגמונים מקום מפלט מלחצי חצר ימי-הביניים וכלל גני תענוגות, מטעים ומגרש משחקים.

 

ארמון ווינצ'סטר – היסטוריה על קצה המזלג:

האולם המפואר שימש לעתים קרובות לאירוח מלכותי.
בין המבקרים החשובים בארמון, נמנו מלך סקוטלנד ג'יימס הראשון ורעייתו ג'ואן בופורט (אחייניתו של ההגמון הנרי בופורט) שערכו באולם בשנת 1424 את נשף החתונה.
במהלך מלחמת האזרחים נכלא בארמון סר תומאס אוגל, בשל תמיכתו בפרלמנט במלך צ'ארלס הראשון.

 

 

סמוך לארמון שכן אזור התהוללות ושעשועים שלא נכלל בתחומה השיפוטי של לונדון.
האיזור זכה לכינוי "The Liberty of the Clink". (החירות של הקלינק).
כאן פרחו בגלוי בתי משחקים, תיאטראות ובתי בושת.
את שמו קיבל האיזור מבית הכלא הימי-ביניימי הנודע לשמצה "הקלינק".
הקלינק עצמו זכה לשם זה בשל שקשוק נקישות שלשלאות האסירים.
הקלינק נבנה במאה 12 על ידי ההגמון מווינצ'סטר כדי לעצור את הפשע הגואה בקרבת ארמונו.
הגמוני וינצ'סטר נהנו מבתי הבושת הרבים שהניבו עבורם דמי שכירות נדיבים.
מסיבה זאת נודעו הזונות המקומיות בכינוי "אווזות ווינצ'סטר" (Winchester Geese).
מוזיאון המוקדש לבית הסהר שוכן גם היום באתר המקורי של הכלא.
שרידי ארמון וינצ'סטר רשומים כיום כאתר מורשת לאומי.