סמוך לטיילת הוילה קומונאלה הצופה לים, ובמרחק צעדים ספורים ממנזר פרנציסקוס הקדוש, שוכן בלב סורנטו מלון אימפריאל טראמונטאנו (Imperial Hotel Tramontano), שבאמתחתו עבר מכובד.
מלון הסטורי המשובץ בגנים מטופחים, עם תצפית נפלאה לעבר הנמל ומפרץ נאפולי.
מלון אימפריאל טראמונטאנו חולש מעל המצוק.
Creative Commons License By Pikakoko
משמאל המלון ומימין הכנסייה הפרנציסקנית וביניהם השביל הפוסע לטיילת. Google Earth.
סיפורו של המלון מתחיל בוילה שהקימה במאה ה-17 משפחת פיניאטלי (Pignatelli).
הוילה נבנתה עפ"י המסורת, בבית בו נולד והתגורר משורר הרנסאנס הנודע
טורקוואטו טאסו (Torquato Tasso), מחבר האפוס "ירושלים המשוחררת".
סיפור אהבתם הטראגי של ארמידה הקוסמת המוסלמית ורינאלדו האביר הצלבני, שעובד לאינספור אופרות ויצירות.
טורקוואטו טאסו (Torquato Tasso), יקירה של סורנטו בכיכר המרכזית הנושאת את שמו.
מכל מקום, במאה ה -18 נרכשה הוילה ע"י משפחת סטרונגולי Strongoli, ובמאה ה -19 כרבות מאחיותיה השוכנות על המצוק הפכה הוילה למלון.
רבים וטובים התארחו כאן: יוהאן וולפגנג פון גֶתה, ג'ון מילטון ואפילו המחזאי הנריק איבסן שבזמן שהותו כאן כתב את מחזהו "רוחות" (1881).
הנריק איבסן, בין שלל אורחי המלון.
Creative Commons License By Tucker Collection , via Wikimedia Commons
בשנת 1902 ,התארח במלון ראש ממשלת איטליה ג'וזפה צנארדלי (Giuseppe Zanardelli).
מסופר כי לרגל ביקורו, נענה ג'מבטיסטה די קרטיס (Giambattista De Curtis), לבקשת חברו ראש העיר ובעל בית המלון, גוליאמו טראמונטאנו (Guglielmo Tramontano) לכתוב שיר ראוי.
המשורר הנאפוליטני, כך נטען, כתב את השיר המפורסם "Torna a Surriento" (שוב לסורנטו), על מרפסת המלון בעודו בוהה בנוף עוצר הנשימה הנשקף מולו.
מרפסת המלון אגב קרויה בשמו עד היום הזה.
נוף עוצר נשימה לעבר מפרץ נאפולי והר הווזוב.
Creative Commons License By Johan Fantenberg
עם זאת, ישנן ראיות כי השיר "שוב לסורנטו" נכתב והולחן 8 שנים אף קודם לכן ע"י ג'מבטיסטה ואחיו המוזיקאי ארנסטו, וככל הנראה רק עובד מחדש לרגל הביקור ב 1902.
יתרה מזאת, ישנם הטוענים כי השיר המשקף את יופייה של עיר הסירנות, אינו אחר מאשר פנייה לצנארדלי
לקיים את הבטחתו ולסייע בתקצוב מערכת הביוב החדשה, לה נזקקה בשעתו העיר הדרומית.
ג'וזפה צנארדלי (Giuseppe Zanardelli) סייע או לא?
Creative Commons License via Wikipedia
כדי להוקיר את פעלו של האיש שהנציח את סורנטו בשיר האלמותי, דאגו פרנסי העיר להציב פסל בדמותו ממול תחנת הרכבת העירונית.
על הפדסטל נחקקה הכתובת:
"ל ג'. די קרטיס, מחבר השיר 'שוב לסורנטו'.
15 בספטמבר 1982.
שוב לסורנטו, ג'מבטיסטה די קרטיס (Giambattista De Curtis).
Cretive Commons License via Wikimedia
ג'מבטיסטה בדרך לרכבת מאחל ליוצאים את סורנטו, לשוב חזרה. Google Earth.
השיר עצמו זכה לשלל ביצועים במרוצת השנים, של אנריקו קארוזו, פבארוטי ואחרים..
וכמובן השיר בגרסתו של אלביס פרסלי "Surrender" שהגיע לראש המצעד בארה"ב ובבריטניה בשנת 1961, והפך לאחד הסינגלים הנמכרים ביותר בכל הזמנים.
השיר אף זכה לגרסא עברית של גיל דור בביצועה של אחינועם ניני.
גיל דור אמנם לא תרגם את השיר במדוייק אבל יצר חרוזים נהדרים והשכיל לשמור על רוח הדברים.
הגרסא הנפוליטנית האהובה עליי של ברונו ונטוריני
ואי אפשר בלי אלביס
שוב לסורנטו/ תרגום לעברית גיל דור
ים כחול באור טובל לו
בדממה חלום טווה לו
גל של זיכרונות גואה בי
מלטף כמבטך
הסתכל הגן פורח
עץ הדר נתן בו ריח
משכר הוא הניחוח
את ליבנו הוא שבה
אנא אל תלך
חזור נא אל ביתנו
שוב לסורנטו
ולחיי
מבקש אל תעזבני
אל תיטוש אהבתנו
אל יופיה של אדמתנו
איך תוכל לא לחזור
אנא אל תלך
הסבל הוא "טורמיינטו"
שוב לסורנטו
שוב אל חיי
כמו פנינה מתהום המים
זיו יופיה נגלה לעין
גם אם תחפש כיפליים
לא תמצא כמותה לעד
התשמע את הסירנה
שירתה כים רוגע
מבטה בך נוגע
מנשק את נשמתך
אל תאמר כי תעזבני
איך אותי תוכל לשכוח
איך יהיה בך הכח
לסרב לאהבה
אנא אל תלך
הסבל הוא "טורמיינטו"
שוב לסורנטו
שוב אל חיי.