ויה סן צ'זאריו (Via San Cesareo), סמטת השוק הססגונית והתוססת של סורנטו.
בימי האימפריה הרומית, הדקומנוס מקסימוס שחצה את העיר ממזרח למערב, והיום שלל חנויות בהן תוכלו לרכוש תיקי עור, מזכרות ומוצרים אותנטיים על טהרת הלימון המפורסם של העיר הדרומית.
הסמטה הצרה בה התגוררה אצולת ימי הביניים, הייתה בעבר ליבה הפועם של העיר, עד לסלילת הרחוב המקביל והרחב (Corso Italia) שנטל מיוקרתה נתח רב.
אחד המונומנטים המעידים על עברה המפואר של הסמטה הוא ה-סדילה דומינובה (Sedile Dominova).
מבנה אבן מקושת ומרשים בלב המרכז ההסטורי, במרחק צעידה קצר מפיאצה טאסו (Piazza Tasso).
הסדילה דומינובה – טרמינולוגיה
פירושה המילולי של הסדילה (Sedile) הוא "מושב".
למעשה מדובר באחרון מושבי האצולה בחבל קמפניה, ה-Sedili Nobiliari , בהם עסקו בפוליטיקה היום-יומית, ודנו בסוגיות הנוגעות לניהול העיר.
מסורת זו שמקורה בימי הביניים הייתה כמובן נחלתם הבלעדית של גברים.
המילה "דומינובה" (Dominova) מורכבת מצמד המילים הלטיניות 'דומוס נובה' (בית חדש).
שם שניתן למבנה החדש שהוקם בראשית המאה ה-14 בצידה המערבי של העיר.
סכסוך אלים והקמת מבנה חדש
דפים חשובים בהיסטורית העיר סורנטו נרשמו בסדילה דומינובה.
הרעיון להקמת המבנה נולד לאחר סכסוך ממושך ורווי דמים בקרב האצולה המקומית.
עד למועד זה, נערכו המפגשים בסדילה די פורטה (Sedile di Porta) המצוי סמוך לשער העיר הקדום. (כיום המבנה הבולט משמאל, מעבר לבית הקפה בפיאצה טאסו).
הסדילה די פורטה (Sedile di Porta), בפיאצה טאסו
Creative Commons License By Pikakoko
העוינות רבת השנים שנגעה לשליטה בעיר הגיעה לשיאה בינואר 1319.
רבים מבני המשפחות היריבות נהרו לחצר משפחת מסטרוג'ודיצה (Mastrogiudice), חמושים בלווית משרתיהם וקרוביהם.
מסופר כי ההגמון ריקארדו שביקש להרגיע את הרוחות, ניגש בתחינות לעבר ההמון המשולהב, כשהוא לבוש בבגדי שרד ובידו צלב.
אירוע הדמים אמנם הגיע לקיצו, אך רק לאחר שגבה פצועים והרוגים לא מעטים.
בעקבות התקרית החמורה, נתקבלה ההחלטה כי מוטב לפצל חלק מן המשפחות המשתתפות בפורטה סדילה.
מבנה מונומנטלי חדש הוקצה לטובת האצילים המתגוררים בחלקה המערבי של העיר.
המבנה קיבל את השם דומוס נובה, ובקיצור דומינובה.
שנים חלפו, והמבנה הופקד ב 1877 בידי אגודת העובדים לסיוע הדדי (Operaia per il Mutuo Soccorso).
עמותה ששמה לנגד עיניה את פיתוח פעילותם ההדדית של פועלי העיר וקידום רווחתם הסוציאלית.
הסדילה דומינובה – קשתות, כותרות ופרסקאות
בניגוד לסדילה די פורטה (Sedile di Porta) ששינה את פניו ב- 1506, ואיבד ממאפייניו המקוריים, הסדילה דומינובה, השכילה לשמור על צביונה הקדום בן המאה ה-14 ונותרה כמעט ללא שינוי עד היום.
המבנה הפינתי המרובע נבנה אם כן בסגנון גותי (1319) ועבר מספר שינויים במרוצת הזמן.
משני צידיו הפונים לרחוב, קשתות בסגנון רומנסק מאבן וולקנית אפורה (Piperno), הנתמכות בכותרות עמודים עם תבליטי פרחים ועלים.
מעקות שיש וסורגי ברזל מקיפים את האכסדרה.
ציורי פרסקו נפלאים מן המאה ה-18, מעטרים את הקירות הפנימיים באלמנטים ארכיטקטוניים תלת מימדיים.
הכיפה האוורירית מן המאה ה -17 מחופה באריחי מיוליקה מצויירים בצהוב וירוק האופייניים לחוף אמאלפי.
כדי להתרשם מן הכיפה, קחו מספר צעדים אחורנית לעבר הסמטא הסמוכה.
סדילה דומינובה, כיפת המאיוליקה.
Creative Commons License By Elliott Brown
באטריום (המבואה המקורה), תמצאו שולחנות וכסאות פשוטים המשמשים את חברי אגודת העובדים למשחקי שולחן, קלפים או סתם מפגשים תדירים.
הסדילה דומינובה.
Creative Commons License By Ronel Reyes
מעל פתח הכניסה לאולם הפנימי, סמלה של סורנטו נישא בידי דמויות כרובים ומלאכים.
ובחלקה הפנימי של הכיפה, שלטי ההרלדיקה של בתי האצולה שנטלו חלק במושב.
הסדילה דומינובה שבראשית ימיה נולדה עבור בני האצולה, וכיום משמשת את מעמד הפועלים,
תמיד תיזכר כפיסת היסטוריה מרתקת בתולדות העיר סורנטו.
צפו באנימציה הסוקרת את מבנה הסדילה דומינובה שכבה אחר שכבה