רומא: סן ג'ובאני אין לטראנו וקברו של סילבסטר ה-2

עמירם צברי|5 בינואר 2017

מבין כנסיותיה הרבות של העיר רומא, העתיקה והבכירה ביותר היא בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו.
(סן ג'ובאני אין לטראנו – San Giovanni in Laterano).
הקתדרלה של רומא היא מקום מושבו ההגמוני של האפיפיור בתפקידו הנוסף כראש הדיוקסיה (הבישוף) של רומא.
הכנסייה המוקדשת ליוחנן המטביל, יוחנן כותב הבשורה וישוע הגואל היא החשובה ביותר בעולם הקתולי כולו ונושאת את התואר 'אם הכנסיות'.

 

 

ההסטוריה המרתקת של הקתדרלה מתחילה בימי הרפובליקה הרומית כמשכנם של בני משפחת לטראני האמידה. האחוזה הוחרמה מאוחר יותר ע"י הקיסר נרון, אך המילה לטראני נחקקה עד היום בשמה של הכנסייה.
בתחילת המאה ה-4 נבנתה הקתדרלה ע"י הקיסר קונסטנטין והורחבה עם הזמן למעונו הרשמי של האפיפיור ששכן בארמון לטראנו הסמוך.
בשנת 324 במועד חנוכתה הכריז עליה האפיפיור סילבסטר ה-1 כדומוס דיי 'בית האל'.

 

 

עם גלות הכס הקדוש לאביניון במאה ה-14, חלה דעיכה בחשיבות הקתדרלה.
בתקופה זו, שתי שריפות הרסניות הסבו למבנה המפואר נזק אדיר.
עם שיבת האפיפיורות לרומא, נמצא כי ארמון הלטראן החרב והנטוש כבר אינו ראוי.
לאחר מספר חניות ביניים בסנטה מריה אין טרסטוורה ובבזיליקת סנטה מריה מג'ורה, נבחרה קרית הותיקן למגורי הכס הקדוש בשל סמיכותה לבזילקה החשובה של פטרוס הקדוש.
אלא שהמבנה הלטראני המוזנח לא נותר מיותם לאורך זמן. במאה ה-16 כחלק מתכנונה המחודש של רומא, בחר האפיפיור סיקסטוס ה-5 להרוס את הקתדרלה ועל חורבותיה בנה את המבנה הקיים.
במאה ה-18 קיבלה הכנסייה מספר תוספות, ביניהן הקפלה הנהדרת לאפיפיור קלמנטיוס והחזית הנאו קלאסית המוקדמת המעוטרת בפסלי הבארוק של ישוע ושליחיו.

 

 

את שער הכניסה הראשי לבזיליקה מפארות דלתות הארד העתיקות של הקוריה הוסטיליה, בית הסנאט הרומי.
כדי להתאימן למימדיו הגדולים של השער חושלה סביבן מסגרת רחבה.

 

 

בצידה השמאלי של המבואה (הנרתקס הקדום) תבחינו בקיסר קונסטנטין.
הפסל מן המאה ה-4 נתגלה בשרידי מרחצאות דיוקלטיאנוס, שם ניצב בעבר.

 

 

פנים הכנסייה היא חוויה לעין עם מזבח האפיפיור והחופה שמעליו (הבלדאקינו) ויצירות אמנות אחרות שערכן לא יסולא בפז.

 

 

בין יתר המונומנטים בקתדרלה מצויים מספר קברים, המרתק שבהם הוא הסנוטאף לאפיפיור סילבסטר השני.
הסנוטאף (Cenotaph) שמשמעו ביוונית קבר ריק (‏kenos taphos) הוא מצבת קבר לאדם ששרידיו טמונים במקום אחר.
על כל פנים, מזה שנים הסנוטאף של סילבסטר הוא אבן שואבת להמוני תיירים וסקרנים המחליקים עליו את כף ידם. למצבה הריקה כך מאמינים, יכולת מיסטית לחזות את הנולד.
כאשר האבן מתייפחת ומים רבים ניגרים ממנה, מותו של האפיפיור קרב.
במידה והאבן מעט רטובה או לחה, יהיו אלה קרדינל או נושא משרה בכיר אחר בכנסייה.
כמות המים הנפלטת משליכה אם כן על מעמדו של איש הכמורה העתיד 'לא עלינו' לסור מן העולם.
קצת מפתיע בהתחשב בעובדה שסביב האבן אין מקור מים, נחל או מעיין ניגר כלשהו.

 

 

סילבסטר ה-2 – איש דת מדען או מכשף

לא פחות מעניינת היא דמותו של סילבסטר השני, הנזיר הצרפתי ז'רבר מאוריאק, שעמד בראש הכנסייה הקתולית בתום המילניום הראשון. איש דת שוחר מדע, אם תרצו הייטקיסט של ימי הבניים עם ידע נרחב באסטרונומיה ומתמטיקה, שאישיותו אפופת המסתורין טרם פוענחה במלואה.
לא מעט שמועות וסיפורים על טבעיים התרוצצו סביב דמותו. נראה כי בני דורו הופתעו מחריפותו, קינאו בהשכלתו ושמא נרתעו מבשורת הקידמה שנשא.

 

 

סיפרו עליו שעסק בכשפים ולמד את תורת הניחוש בכוכבים בערי האיסלאם סביליה וקורדובה.
אמרו גם שבאמתחתו החזיק ספר לחשים שקיבל בירושה ממכשף ערבי.
הנזיר הדומיניקני מרטינוס מאופבה מספר בכרוניקה הידועה שלו (Chronicon pontificum et imperatorum)
כי רדיפת השררה והתאווה לכוח הם שהניעו את ז'רבר.
האגדה מספרת כי כרת ברית עם השטן ויצר גולם. מעין פסל מתכתי, שהשיב בהנד ראשו לשאלותיו של ז'רבר.
את הגולם השטני תכנן באמצעות חישובים מתמטיים סבוכים של תנועת גרמי השמיים.
עם הגולם נועץ ז'רבר בסוגיות תאולוגיות ופוליטיות ובעזרתו כך נטען, אפילו זכה בכס הקדוש.

 

 

עם עלייתו לתפקיד הרם, ביקש האפיפיור לדעת כמה זמן צפויה להימשך כהונתו?
ראש הברונזה השיב: 'ביום בו תדרוך כף רגלך על אדמת ירושלים יטול השטן את נשמתך'.
סילבסטר לקח כמובן את האזהרה ברצינות יתירה וביטל את מסעו המתוכנן לארץ הקודש.
אך לגורל דרכים משלו…סילבסטר השני התמוטט במהלך טקס המיסה שערך בכנסיית סנטה קרוצ'ה אין ג'רוזלמה (Santa Croce in Gerusalemme), ונפטר ביסורים כעבור מספר ימים.
האפיפיור נמנע מלהגיע לירושלים ובכל זאת דרך על אדמתה, הכיצד?
על פי המסורת, על רצפת הבזיליקה הרומית מונח עפר שנטלה מירושלים הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטין בעת ביקורה בארץ הקודש.

 

 

ימים מספר שכב סילבסטר על ערש דווי וטרם שהשיב את נשמתו ליוצרה, הבין כיצד תעתע בו גורלו.
במלוא החרטה התוודה על חטאיו, וביקש מחשמניו כי גופו יבותר לאחר מותו.
את חלקיו כך ביקש יניחו על מרכבה רתומה לצמד סוסים, שיובילוה להיכן שיחפצו.
האגדה מספרת כי הסוסים צעדו בחופשיות ועצרו רק כאשר הגיעו לבזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו, שם כאמור נקבר סילבסטר ה-2. עם מותו הוסר הגולם מתפקידו והופקד למשמרת, אף יש מי שיטען כי הוא מאוחסן בסודיות במרתפי הוותיקן עד היום.

 

 

מימין לאולם התווך במעבר (או הסטראה) נמצא הסנוטף ועליו לוח השיש המקורי שנחנך בראשית המאה ה-11.
בשורה הראשונה נכתב:
"Iste locus Silvestris membra sepulti venturo Domino conferet ad sonitum"
שפירושו:
"בזה המקום בבוא המשיח יעורו עצמותיו של סילבסטר לשמע החצוצרה האחרונה (החצוצרה השביעית באפוקליפסה של יוחנן שתביא לתחיית המתים)".
טעות בהבנת הכתובת על הלוח הצמיחה אגדה נוספת לפיה עצמותיו של סילבסטר משקשקות או מפיקות קול אימתי שאפיפיור עומד למות.
(בתרגום מלטינית סייעה חברתי דולי רוזנברג).

 

 

במאה ה-17 בעיצומן של העבודות לשיקום הבזיליקה, נחשף ארון הקבורה (סרקופג) ובו גופתו של סילבסטר ה-2.
הגופה שהשתמרה בלא פגע במשך מאות שנים הייתה עטויה גלימה, הזרועות היו מוצלבות על החזה ועל הגולגולת הייתה מונחת טיארה (כתר אפיפיורי).
לאחר שבאה במגע עם האוויר התפוררה הגופה לאבק, כל שנותר היו צלב כסף וטבעת החותם של סילבסטר.
לבקשת האפיפיור אלכסנדר ה-7, יצר אמן הבארוק הנהדר פרנצ'סקו בורומיני אנדרטת הנצחה לסילבסטר.
הבסיס כלל את הכתובת המקורית ומעליו הייתה מונחת עטרה עם צלב גדול במרכזה.
בראש האנדרטה ניצב סמל ההרלדיקה של סילבסטר ה-2.

 

 

בשנת 1910 הוסר הלוט מעל האנדרטה המחודשת (הסנוטאף הנוכחי) שנוצרה בידי אמנים הונגריים.
צמד האמנים שיבץ באנדרטה את לוח הכתובת המקורי, תבליט של מלך הונגריה אישטוון הראשון כורע ברך לפני האפיפיור סילבסטר ובלונטה (הגומחה החצי עגולה) המדונה כמלכת הונגריה.

 

 

האלמנטים השונים על הסנוטאף מסמלים את חשיבותו הרבה של סילבסטר ה-2 בהסטוריה של העם ההונגרי.
על פי המסורת, לאחר מאמצים חוזרים ונשנים נעתר סילבסטר השני לנסיך אישטוון (הפגאני לשעבר) והכיר בו כמלך הונגריה הנוצרי.
כתר הזהב והצלב הפטריארכלי אותם שלח האפיפיור למלך האפוסטולי הפכו ברבות הימים לסמליה של הונגריה.

 

 

לאמיתו של דבר, אם נשפוט עפ"י מבחן ההסטוריה אזי סילבסטר ה-2 נחשב למלומד מופלג ואפיפיור טוב.
את מקצועות האסטרונומיה והאלגברה שרכש בערי המוסלמים דאג להפיץ באירופה.
נהוג לחשוב כי סילבסטר הוא שהכיר למערב את השיטה ההינדו-ערבית שהחליפה את הספרות הרומיות המגושמות.
בית הספר הקתדרלי שניהל בריימס (טרם שהפך אפיפיור) ריתק אליו סטודנטים רבים מכל רחבי אירופה שהגיעו לשמוע את הרטוריקן הנוצרי הכריזמטי.
סילבסטר חשב מחוץ לקופסא והכניס שיטות הוראה חדשניות שכללו אמצעי לימוד כמו ספירה ארמילרית (ספירת חישוקים קדומה לחיזוי אסטרולוגי) ואבקוס (לוחות חישוב עם חרוזים).
המנגנון שתכנן כדי לקרוא לנזירים לתפילה צלצל במרווחי זמן קבועים ונחשב הבסיס לשעון המכאני המודרני.
סילבסטר ה-2 מצטייר איפוא, כאחד האפיפיורים המרתקים והחשובים בתולדות הכנסייה הקתולית.
איש דת מתקדם וברוך כשרונות שאולי הקדים את זמנו וחי בחברה בה הטשטשו הגבולות שבין קדמה למעשי כשפים, בה המצאה חדשה נתפסה כמעשה שטן.

 

 

מ'אם הכנסיות' המרהיבה תוכלו להתרשם בסרטון הבא.