נאפולי: תעלומת ראש הסוס בארמון קאראפה

עמירם צברי|22 בנובמבר 2018

אחד מסמליה הפחות מוכרים של העיר נאפולי הוא "סוס".
הסוס הופיע על הסג'יו די קפואנה (Seggio di Capuana), אחד ממושבי האצולה החשובים של ממלכת נאפולי בימי הביניים.
סוס משתולל אף התנוסס על תלבושת קבוצת הכדורגל שנוסדה ב-1926 (Associazione Calcio Napoli).
הסוס לא שרד זמן רב, בשל הפסדיהם של התכולים שדרדרו אותם לליגה המשנית (ה-Seconda Divisione).
מה שהביא למסקנה שהחלפת הסמל עשויה לשנות את המזל.

 

 
סוס הפלאים של ורגיליוס
סוס נוסף וידוע בהסטוריה של העיר הוא סוס ענק מברונזה שניצב בעבר ב- Piazza Sisto Riario Sforza, ונערץ על ידי אנשי נאפולי בשל סגולותיו הקסומות.
הסוס המכושף עפ"י המקורות ריפא בעלי חיים חולים, חיסן בעלי חיים בריאים והשביח את פריונם של הזכרים.
ההנחה הייתה, כי מקורו הקדום של המונומנט הוא בתקופה היוונית-רומית של נאפולי.
רבים קישרו את סוס הברונזה לורגיליוס (Publius Vergilius Maro), המשורר הרומי שניחן בכוחות קסם וכישוף.
הסופרת מתילדה סראו (Matilde Serao) מספרת בספרה "אגדות נאפוליטאניות":
כי כאשר פרצה בנאפולי מגפה שקטלה סוסים רבים, יצק וירגיליוס סוס ברונזה ענק.
כל הסוסים הנגועים שנלקחו אל סוס הפלאים של ורגיליוס והקיפוהו שלוש פעמים, התאוששו והחלימו ממחלתם.

 

 

בשנת 1322, עם עליית בית אנז'ו לשלטון, נאסר הפולחן הפגאני העממי שנחשב לכפירה.
הסוס הותך וממתכתו נוצקו פעמוניו של הדואומו, מלבד ראשו שנותר שריד אחרון ל"עגל הזהב" הנאפוליטני.
שנים רבות נעשו נסיונות להתחקות אחר גורלו של סוס הפלאים.
במאה ה-17, רווחה האמונה כי ראש הסוס שוכן בחצר ארמון קאראפה (Palazzo Carafa Santangelo), בליבה ההסטורי של העיר.

 

 

ראש הסוס בארמון קאראפה
כיום ידוע כי ראש הסוס הכביר של פאלאצו קאראפה הגיע מפירנצה ואינו פרי עבודתו של ורגיליוס.
עם זאת, סיפורו של הסוס בהחלט מרתק.
הפסל שגובהו כ-1.75 מ' הוענק במתנה ע"י לורנצו דה מדיצ'י (המפואר) לידידו דיומדה קאראפה ב-1471 ,כדי לעטר את ארמונו החדש.
קאראפה הניח את הפסל בחצר הארמון, בויה סן ביאג'ו דיי ליבראי (Via San Biagio dei Librai).
הפסל נותר במקומו עד 1809, וכשעבר הארמון לידי המרקיז פרנצ'סקו סאנטאנג'לו, נתרם ראש הברונזה למוזיאון הלאומי לארכאולוגיה.
את הפסל המקורי החליף העתק טרה-קוטה המונח סמוך לקיר האחורי ממול שער הכניסה.

 

 

 

ראש הסוס, שריד מפסלו של דונטלו
עד לפני שנים לא רבות נהוג היה לחשוב כי מקורו של הפסל הוא הלניסטי.
כיום מרבית החוקרים גורסים כי ראש הסוס הינו השריד היחידי למונומנט הקולוסאלי שהחל דונטלו ליצור, עבור אלפונסו החמישי מלך אראגון.
אלפונסו שנכנס לנאפולי כמנצח ב-1443, הזמין פסל פרש ענק, עבור הקשת העליונה של שער הנצחון משיש (ארקו די טריונפו), שהקים בין צריחי הקסטל נואובו.
העבודה שהחלה ב-1456 התעכבה מסיבות שונות, ביניהן מותו של אלפונסו ב -1458, מאבק הבארונים הראשון, ומותו של דונטלו עצמו ב-1466.
מן הפרוייקט המורכב כל שנותר היה ראשו של הפסל, שנשלח לנאפולי והוענק במתנה לחצרו החדשה של דיומדה קאראפה (Diomede Carafa).

 

 

החוקרים מסתמכים בין היתר על הביוגרפיה של ג'ורג'ו וזארי (Giorgio Vasari):
"חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים המצוינים ביותר".
וזארי מייחס את ראש הסוס לדונאטלו: "הסוס שהחזיק דונטלו היה מרהיב ורבים האמינו כי הוא קדום…".
חיזוקים נוספים לטענה זאת, הם הנישה הריקה על הקשת, עם חלל התואם את גודלו המשוער של הפסל.
תרשים של הצייר פיזאנלו (Pisanello) מאותן שנים, מתאר את קשת הנצחון עם פסל פרש בנישה המרכזית.
יתר על כן, הזווית בה מוטה צווארו של הסוס, מעידה כי הכוונה הייתה לחזות בפסל מלמטה..

 

 

שריד מפסלו המקורי של דונטלו מוצג אם כן כיום באולם הכניסה המרכזי של המוזיאון הארכאולוגי
 

 

אם ישפר עליכם מזלכם, ושעריו של פאלאצו קאראפה יהיו פתוחים תבחינו
בהעתק הטרה-קוטה שם שכן הפסל המקורי טרם שנתרם למוזיאון.
הארמון מצוי כיום בשימוש פרטי וניתן להתרשם בעיקר ממראהו החיצוני וחזיתו המרשימה.

 

 

פאלאצו דיומדה קאראפה (Palazzo Diomede Carafa)
ארמון הרנסאנס קרוי עד היום "ארמון ראש הסוס" (Palazzo dela capa di cavallo).
הארמון המונומנטלי שוכן מעברה השני של כנסיית סן ניקולה א נילו.
הארמון נבנה לראשונה במאה ה-15 ע"י האדריכל אנג'לו אניילו פיורה שעבד על קברי משפחת קאראפה בכנסיית סן דומניקו מאג'ורה הסמוכה.
מצבו של הארמון הידרדר במרוצת השנים, והמקום המוזנח והירוד נרכש בראשית המאה ה-19 ע"י פרנצ'סקו סנטאנג'לו, עורך דין עשיר, שהפך אותו כמוזיאון למוצגים ארכאולוגיים.

 

 

הארמון כולל חזית גסה (רוסטיקציה) המחורצת לסירוגין באבן טוף צהובה ואבן אפורה.
שער השיש הענק מאפיין את סגנון הרנסאנס הנאפוליטני, עם מסגרת מעוגלת ובולטת של עלי דפנה מעליו.
באפריז מעל השער ועל דלתות העץ מן המאה ה-15 סמלי ההרלדיקה של משפחת קראפה.
שני מלאכים אוחזים בשלטי המשפחה בפינות השער הפנימיות, ומעל האפריז שתי פרוטומות (פסלי חזה) של הקיסרים קלאודיוס ואספסיאנוס, כאשר בנישה הגבוהה ניצב הרקולס.

 

 

פסלים ותבליטים רבים מעטרים את קירות החצר המוזנחת ואת גרם המדרגות מצידה השמאלית של המבואה.

 

 

לאורך החזית הפנימית מתחת לטיח, קשתות עגולות עם פילאסטרים מתומנים בסגנון חצר בית אראגון.

 

 
 

הסרטון הבא אמנם באיטלקית, אך תוכלו להתרשם מן הארמון המרהיב ואגדת ורגיליוס.

 

סרטון המציג את הסיפור על פסלו של דונטלו ושריד ראש הסוס שנותר ממנו.