נאפולי: ויה טולדו (Via Toledo) – זהות ספרדית לרחוב איטלקי

עמירם צברי|26 בינואר 2021

ישנם כאלה שניחנו ביכולת לזכור מספרי לוחיות רישוי, מספרי טלפון או כרטיסי אשראי.
לאחרים כשרון לזהות צלילים או תווי פניהם של דמויות ממרחק שנים רבות.
בילדותי אהבתי לזכור ולשנן שמות של רחובות. ייתכן והעניין נקשר למשלוחי הפרחים אותם נהגתי למסור בכל רחבי ירושלים או שפשוט הסתקרנתי מדוע נקראו בשמות מוזרים כמו האמרכלים, אשתורי הפרחי וכיוב"ז.
אחד המקרים הזכורים לי היטב הוא שינוי שמה של הסמטה מול חלון חדרי.
שנים רבות נקרא הרחוב הצר ״אור החיים״ וביום מן הימים השתנה לפתע לרחוב הרב אברמסקי.
חלילה, אין לי דבר וחצי דבר נגד מי ששימש כראש ישיבת סלבודקה, היה ממייסדיו של ארגון אתרא קדישא ואף זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1956. אך שינוי שמה של הסמטה בה שיחקתי שעות רבות חרה לי.
משול היה הדבר לעקירת שתילי העצים של אנשי קק״ל לטובת שתיליהם של תורמים חדשים, סצינה הזכורה היטב לצופי הסרט המיתולוגי סלאח שבתי.
האינטרס והשיקולים הזרים גוברים לא פעם על ההגיון.

 

 

לכל רחוב יש שם

לכל רחוב יש שם, שם שקיבל משיקולים או נסיבות היסטוריות, שם שהנציח דמויות ומאורעות והיה נכון לאותן תקופות. סיפורו של ויה טולדו, רחובה הראשי של נאפולי, הוא בדיוק כזה.

 

 

ה- 20 בספטמבר 1870 יום ראשון בשעות הבוקר.
ירי תותחים פוער פתח בחומת אורליאנוס דרכו חודרים פרשיו וחייליו של ויטוריו אמנואלה ושועטים לתוך רומא.
תוך זמן קצר משתלטים הכוחות על בירת האפיפיורים ומעבירים את רומא לידי ממלכת איטליה המאוחדת.
נאפולי אף היא מצטרפת לחגיגות ומועצת העיר רואה באיחוד האיטלקי את הגשמת הריסורג'ימנטו, רעיון התחייה הלאומית.
ב -10 באוקטובר מציע ראש העיר נאפולי, אמיליו אימבריאני הפטריוט (Paolo Emilio Imbriani) , לשנות את שמו של הרחוב הראשי ויה טולדו, לויה רומא, כמחווה לבירה החדשה.
רבים מביעים התנגדות למהלך של ראש העיר ובהצבעה הנערכת בישיבת המועצה מניין הקולות שקול, מחציתם תמכה בהצעה ואילו מחציתם האחרת התנגדה במידה נחרצת.

 

 

ויה טולדו, לידתו של רחוב

ויה טולדו היה מוכר לציבור בשם זה, מאז נסלל במאה ה-16 בהוראת דון פדרו אלווארז מטולדו.
המשנה למלך ספרד ששלט בנאפולי, לא העלה כלל על דעתו כי הרחוב הארוך יהפוך לעורק הראשי בעיר.
בשנת 1536 הזמין דון פדרו את האדריכלים ג'ובאני בנינקאסה ופרדיננדו מנליו, כדי לתכנן את הרחוב.
היו לכך מספר סיבות:
באותן שנים התאוששה נאפולי ממגפת 1529, שגרמה למותם של כ- 60,000 תושבים.
המטרה הייתה בראש ובראשונה לכסות את הביוב הפתוח ה"קִיָּאוִיקוֹנֶה" (chiavicone) שתיעל את מי הקולחין ממונטסאנטו וגבעת הוומרו לעבר הים.
דון פדרו שהחל בהרחבת נאפולי מעבר לגבולות העיר העתיקה ביקש לקשר גם בין
לָאַרְגּוֹ דֶּל מֶרְקָטֵלו (כיום פיאצה דנטה) לרובע קיאייה המתפתח.
סיבה נוספת הייתה, לספק לכח הצבאי שהתגורר באיזור "הרובע הספרדי" הנוכחי גישה נוחה לפורום המלכותי (פִּיאַּצה דֶּל פְּלְבִּישִׁיטוֹ), שם עתיד היה להיבנות מעונו של המשנה למלך.

 

 

הדרך החדשה תוכננה להימתח במקביל לחומת ההגנה המערבית מן התקופה האראגונית. שלרגל הרחבת העיר הוכרזה כבטלה ומיושנת.
מתוך כבוד ליוזם המתכנן והמוציא לפועל, זכה הרחוב להיקרא ויה טולדו.
לאורך הרחוב שארכו כ 1.2 ק"מ נוספו במרוצת השנים, בתי מסחר ובתי קפה ספרותיים, לצד כנסיות, מבני ציבור וארמונות אצולה שהפכו את ויה טולדו לשדרה הפועמת של נאפולי.

 

 

ויה רומא: התנערות מן ההיסטוריה או הדחקת זכרונו של שלטון דיכוי?

ב -10 באוקטובר 1870, ביקש אם כן ראש העיר נאפולי אמיליו אימבריאני לשנות את ההיסטוריה. עד היום לא ברור אם היה זה פרי מחשבתו העצמאית או שמא בקשה מרומזת ממשפחת המלוכה הנוכחית לבית סבויה.
כך או אחרת, הוויכוח נעשה גלוי וחריף.
היו שטענו כי שינוי שמו של הרחוב ההיסטורי אינו אלא בגידה במסורת רבת שנים ובשורשיה של העיר.
מנגד, יריביהם ראו בויה טולדו, תזכורת למשטר הדיכוי שהשליט בעיר כס השלטון הספרדי.
תקופה עם קונוטציות של מיסוי כבד, מגיפות ונסיונות אינקוויזיציה.
הסוגיה הסבוכה נפתרה על ידי מועצת העירייה בפיתרון ביניים.
פשרה שקבעה כי מכאן ואילך ייקרא הרחוב "ויה רומא לשעבר ויה טולדו" (via Roma già via Toledo).
סוכריית התנחומים המרה אמנם סייעה להרגעת הרוחות בעירייה, אך נדרשו מאמצים כבירים יותר, לשכנע את הנאפוליטנים שהיו מקובעים בדעתם להיצמד לשם הישן.
מאחוריהם ניצבו בגלוי אנשי רוח ואינטלקטואלים שלא חסכו את שבט לשונם.
ההיסטוריון הנודע ברתולומאו קאפאסו (Bartolommeo Capasso) שתמך בגלוי באיחוד איטליה, כתב בזעם:
"זהו מעשה שאין לו אח ורע, התנערות מן ההיסטוריה כדי לרצות את הצורך בשינוי אחר"..
ההיסטוריון הגרמני פרדיננד גרגורוביוס הגדיר את השינוי "כאלימות בוטה וגסה כנגד הציבור".
דעת הקהל, אף היא הביעה התנגדות לשינוי ואימבריאני הנחרץ שחשש מונדליזם הציב שמירה הדוקה סביב שלטי הרחוב החדשים.

 

 

ויה טולדו מעולם לא תשכח

במהלך העשורים הבאים, שמו המקורי של הרחוב החל אמנם להטשטש, בעיקר בקרב הדורות החדשים, אך אופיו הספרדי של הרחוב מעולם לא נשכח.
הסנטימנט העממי קיבל ביטוי בשירה ובספרות שהמשיכו להזכיר בערגה את ויה טולדו:

רכשת חצאית בגזרה נמוכה
וכובע עם סרטים ושושנים…
זה היה לפני זמן רב כאשר פגשתי בך
זה היה לפני זמן רב בויה טולדו.
(ליברו בוביו, מתוך השיר רג'ינלה, 1917)

אתה לובש מכנסיים עם הלוגו מאחור
עם כובע בייסבול בראש מורם
משוטט לאורכה של ויה טולדו
עם פוזה של מאפיונר, מתאמץ למשוך תשומת לב…
(רנאטו קרוסונה, מתוך השיר אתה רוצה להיות אמריקני, 1956)

 

רנאטו קרוסונה, אתה רוצה להיות אמריקני

 

סוף דבר: חזרה לשם המקורי

ויה טולדו או ויה רומא? זאת לא רק דרך זאת בעיקר תחושה.
כמאה שנים לאחר שינוי זהותו, הושב לרחוב שמו המקורי בשנת 1980, בהוראת ראש העיר מאוריציו ואלנזי.
הבירה רומא אף היא לא קופחה והשם "ויה רומא" הוקצה לרחוב אחר ברובע סקמפיה שבפרוורי נאפולי.
אלא שרבים מתושביה של נאפולי עדיין מזהים את השדרה הראשית על שני שמותיה.
שניהם מייצגים נכונה את זהותה ונשמתה הדואלית של נאפולי, רומא האיטלקית וטולדו הספרדית.

 

 

לעיתים האירוניה הנאפוליטנית שבה לחיים ומציפה את זכרו של מזמור ישן, שנכתב בעיתו נגד אימבריאני.
סאטירה מחורזת וארסית הזכורה היטב לזקני העיר:

“Nu’ ritto antico, e ‘o proverbio se noma,
rice: tutte ‘e vie menano a Roma;
Imbriani, ‘a toja è molto diversa,
non mena a Roma ma mena a Aversa“.

"אמרה עתיקה מציינת כי
כל הדרכים מובילות לרומא
אבל אימבריאני, שלך לגמרי אחרת
כי במקום רומא מובילה היא לאברסה…"

ומדוע לאברסה? כי באברסה הצפונית לנאפולי, שכן המוסד האיטלקי הראשון לטיפול בחולי נפש.
 
 

אהבתם? אשמח לשיתופים