אתונה: אנדרטת ליסיקראטס (Lysicrates) – נצחונו של הכורגוס

עמירם צברי|11 בפברואר 2024

באתונה הקדומה נערכו מידי שנה חגיגות מפוארות לאל היין והתיאטרון דיוניסוס.
במהלך פסטיבל הדיוניסיה נהגו היוונים לקיים הופעת מקהלות ולהציג מחזות קומיים וטראגיים.
המזמורים (דיתיראמבים*) שהושרו ע"י המקהלות, תיארו אירוע מחייו של דיוניסוס.
האחריות וההוצאות להכנתם ולביצועם של המופעים נמסרו לעשירים מקרב אזרחי אתונה.
אם נמצאו מתנדבים היה העניין מתקבל ברצון, אולם בדרך כלל, מוסדות הפוליס עצמם הם שמינו את ראשי המקהלות. (ראש מקהלה ביוונית = כורֶגוֹס, ברבים = כורֶגוֹי).
פעולה כזו זכתה לכינוי לייטורגיה, שמשמעותה הייתה "עבודה למען העם".**
בין קבוצות המקהלות נערכו תחרויות והמנצחים זכו בפרסים וכבוד רב.
לראש ההפקה הזוכה, הכורֶגוֹס, הותר להקים אנדרטה ציבורית המנציחה את ניצחון קבוצתו.
אנדרטת ליסיקראטס היא אחת האנדרטאות הכורֶגיות הבודדות שנותרו לפליטה מאותם ימים.
 
* דיתיראמבּוֹס: מזמור הקרוי בשמו של האל דיוניסוס ומוקדש לו.
האגדה מספרת כי בהיותו פג ניצל דיוניסוס ע"י זאוס אביו אשר משה אותו מגוויתה של אימו סמלה.
לאחר שהצילו פער זאוס פתח בירכו שם החזיקו, עם הגיעו לגיל המתאים פתח שוב את ירכו ויילד את דיוניסוס.
כך נולד דיוניסוס פעמיים (דיתיראמבּוֹס = ילוד-פעמיים) פעם אחת מרחם אמו סמלה ופעם מירכו של זאוס.

**לייטורגיה נוספת שהוטלה על אחד מעשירי האזרחים הייתה פיקוד על טריארה (אניית מלחמה) למשך שנה.
 

 

האנדרטה האלגנטית שוכנת בחלקו המזרחי של רובע הפלאקה, בליבה של כיכר הנושאת את שמה.
את האנדרטה הזמין ליסיקראטס האמיד בשנת 334 לפנה"ס, לאחר זכיית קבוצתו בפרס הראשון.
ליסיקראטס קבע בראשה את גביע הטריפוד מברונזה בו זכה. (טריפוד ביוונית: שלוש רגליים).
כרבים מסוגו, שובץ המונומנט ברחוב אנדרטאות הטריפוד, על אם הדרך העתיקה שבין האגורה למקדש ותיאטרון דיוניסוס. על נתיב זה נחשפו יסודותיהן של אנדרטאות נוספות.
עם זאת, המונומנט שקבע ליסיקראטס הוא היחיד שנותר על כנו.

 

 

 

אנדרטת ליסיקראטס – פירוט

האנדרטה העגולה ניצבת על פודיום מאבן גיר פיראוס, ומורכבת משישה עמודי שיש עם כותרות קורינתיות.
זהו השימוש החיצוני הראשון המוכר לנו בכותרות מן הסדר הקורינתי באדריכלות היוונית.
גליל המבנה המרכזי היה מחופה בלוחות שיש מהר הימטוס, שנצמדו לעמודי השיש הפנטלי.

 

 

האנטבלטורה שמעל לכותרות העמודים מעוטרת באפריז נהדר.
מרבית החוקרים סבורים כי האפריז מתאר סצנות ממחזהו המנצח של ליסיקרטס.
המחזה נכתב ככל הנראה בהשראת ההמנון ההומרי השביעי לדיוניסוס***.
זהו סיפור על מאבק משעשע בין האל דיוניסוס לבין ספינת פיראטים מן הים הטיראני.
שודדי-הים חוטפים את דיוניסוס (הלובש דמות נער), רואים בו הזדמנות להתעשר ולבקש כופר תמורת החזרתו.
אלא שאל היין והתאטרון מראה להם את כוחו ומפליא בהם את מכותיו. הוא מקיף את מרומי המפרש בשריגי גפן ולאחר מכן הופך את הפיראטים לדולפינים ואת תורן ספינתם למפלצת ימית.
סביר להניח כי תוכנו של הדיתראמבוס שהושר (המזמור הלירי לכבוד דיוניסוס) היה זהה לנושא שעל האפריז.
 
***ההמנונים ההומריים חוברו ביוונית עתיקה על ידי מחברים שונים ובתקופות שונות.
כינויים ניתן להם משום שנכתבו בסגנון ובמשקל האופייני לאפוסים המיוחסים להומרוס.

 

 

בחלקה התחתון של האנטבלטורה, על כותרות העמודים נשען הארכיטרב (הקורה הראשית) .
על הארכיטרב מתחת לדמותו של דיוניסוס, נחצבה הקדשה עם שמו של הכורגוס העשיר ושבטו:
ליסיקראטס מקיקינה, בנו של ליסיתייאדס, היה הכוֹרגוֹס; שבט אָקָאמָנטיס זכה בניצחון עם מקהלת בנים;
תֵיאון ניגן בחליל; ליסיאָדֶס מאתונה אימן את המקהלה; אֶונייטוֹס כיהן כארכון.
את חלקה העליון של האנטבלטורה חותמת כיפת השיש עם תבליט מעודן בדפוס עלי דפנה.
בקודקוד הכיפה התנשא אקרוטריון (Acroterion) בדוגמה אלגנטית של עלי אקאנתוס.
האקרוטריון שימש בסיס לגביע הברונזה דמוי הטריפוד שקיבלו המנצחים.

 

 

 

אנדרטת ליסיקראטס על ציר הזמן

החל מן המאה ה-15 זכתה האנדרטה בשם "העששית של דמוסתנס".
האמונה הרווחת הייתה כי הנואם האתונאי מן המאה הרביעית לפנה"ס נהג להכין בתוכה את נאומיו.
ב-1658 נוסד במקום מנזר קפוצ'ינים צרפתי שבהמשך הצליח לרכוש את האנדרטה.
במאה ה־19 שולבה האנדרטה בספריית המנזר, מה שהיה חיוני לשרידותה.

 

 

מטיילים רבים התארחו במנזר במסגרת ה'גראן טור', טיול החניכה המסורתי שערכו צעירי המעמד הגבוה.
שאטובריאן הרומנטיקן ולורד ביירון פקדו את המנזר בביקורם.
בשנת 1810 במהלך שהותו במנזר כתב ביירון חלק מיצירתו הלירית "העלייה לרגל של האביר הרולד", בשעה שישב בתוך מבנה האנדרטה.
בשנת 1818, שתל נזיר את זרעי העגבניות הראשונים ביוון סמוך לאנדרטה בגני המנזר.
כאשר נהרס המנזר בשנת 1824 במלחמת העצמאות היוונית, נפגעה האנדרטה ונקברה חלקית תחת ההריסות.
פינוי ההריסות התבצע בהשגחת ארכיאולוגים צרפתים שחיפשו מסביב שרידים ארכיטקטוניים חסרים.
האנדרטה שוחזרה בשלהי המאה ה-19 בחסות ממשלת צרפת שהשיבה לה מעט מהדרה הקודם.

 

השראה לאדריכלות התחייה היוונית

בשלהי המאה ה-18 סגנון התחייה היוונית היה נפוץ בקרב אדריכלי ארצות הברית.
בשנים אלה עקרונות הדמוקרטיה שהנחילה יוון העתיקה כמו גם הרצון העז לעצב מחדש את דמותה של אמריקה העצמאית צברו פופולריות גואה.
מי שנתן רוח גבית לאדריכלות התחייה היוונית היה תומאס ג'פרסון, נשיאה השלישי של אמריקה.
ג'פרסון הורה לאדריכל בנג'מין הנרי לאטרוב לתכנן מבני ממשל בוושינגטון הבירה ובפילדלפיה.
בין חניכיו של לאטרוב נמנה ויליאם סטריקלנד (William Strickland) שעיצוביו בסגנון זכו לשבחים רבים.
סטריקלנד ראה באנדרטה הכורגית מודל כשעיצב את כיפת בורסת הסוחרים בפילדלפיה, ואף העתיק אותה לכיפת הקפיטול של מדינת טנסי בנאשוויל. (Tennessee State Capitol building).

 

 

 

אנדרטת ליזיקראטס מופיעה גם על מיניאטורת הברונזה המוענקת כפרס על ידי בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת נוטרדאם באינדיאנה. פרס דרייהאוס העולמי לאדריכלות (The Richard H. Driehaus Prize) מוענק עבור הישגים יוצאי דופן בתחום האדריכלות הקלאסית בת זמננו.

 

 

השפעתה של האנדרטה הכורגית לא פסחה גם על בריטניה הגדולה.
בין הגרסאות הרבות לאנדרטה תמצאו את מונומנט הזכרון לפילוסוף דוגאלד סטיוארט (Dugald Stewart Monument) והאנדרטה למשורר הלאומי של סקוטלנד רוברט ברנס (Robert Burns).
שני המונמנטים שוכנים בקלטון היל שבאדינבורו, סקוטלנד.