על כביש החוף המתפתל בדרך לאמאלפי, בין צוקים נישאים המשתפלים לים, מסתתר הכפר פורורה (Furore).
דקות ספורות טרם שתגיעו לקונקה דיי מאריני (Conca dei Marini), הרפו לרגע קט מדוושת הגז, והביטו מטה מגשר האבן על הערוץ עם הפיורד הנהדר.
ואלונה די פורורה (Vallone di Furore) מבט מן הגשר.
Creative Commons License By Alpha 350
פוּרוֹרֶה היא לא בדיוק הכפר או העיירה האיטלקית הטיפוסית אותה אתם מכירים ולה אתם מצפים.
היא אמנם מוגדרת כישות מוניציפלית בנפת סלרנו ומוצגת במפות כיעד תיירותי. אלא שבניגוד לעיירות אחרות באיטליה, לא תמצאו בפורורה פיאצה מרכזית עם כנסייה, אף לא בית עירייה או אזור בילויים.
לא בכדי מכונה פורורה בקרב המקומיים: אִיל פַּאֶסֶה קֶה נוֹן צֵ'ה (העיירה שאינה).
פורורה, אִיל פַּאֶסֶה קֶה נוֹן צֵ'ה.
Creative Commons License By yakshini
פורורה היא למעשה קומונה עם מעט יותר מ-800 תושבים.
חלקה העליון הוא אוסף בתים פזורים על צלע ההר, עם רחובות, סמטאות ובינותם גרמי מדרגות ושלוש כנסיות.
מנגד, חלקה התחתון והמפורסם מצוי בכפרון של "הפיורד" למרגלות המצוק.
נקיק זעיר וצר עם מטעי זיתים, עצי לימון ובתים צבעונייים, הנושק לפיסת החוף הזעירה.
בעבר, לפני שנסלל כביש החוף האמאלפיטני, נתיב הגישה היחיד לים היה שביל פרדות שירד ממעלה ההר.
פורורה, חלק הררי ופיסת חוף קטנה, למטה מימין הכפרון של הפיורד.
Creative Commons License By Jensens via Wikimedia Commons
סביב השם המעניין פוּרוֹרֶה (זעם באיטלקית) רווחות מספר אגדות.
הראשונה והמשעשעת מספרת כי בעבר נהג השטן בכבודו ובעצמו, לנדוד באזור בתחפושת אנושית.
בוקר אחד לאחר שעשה את צרכיו בחיק הטבע, השתמש השטן בשיטת הניגוב הקלאסית ששימשה את החקלאים, טרם המצאת המגבון הלח.
ברוב חפזונו, לא הבחין כי במקום ליטול עשבים לחים, קינח בטעות בסרפד הצורב הגדל פרא באדמת הנקיק.
את התוצאה הכואבת אתם וודאי כבר יכולים לנחש. במשך שבועות מספר נדד מלך האופל, תוך שהוא מכלה את זעמו בכל הנקרה בדרכו ומקלל את המקום.
סרפד צורב לא בדיוק מגבון לח.
Creative Commons License via Wikimedia
אגדה נוספת גורסת כי מדובר בזעמם של תושבי המקום, שמסיבות שלא הובהרו מעולם השליכו ברוב חרונם למצולות הים את שלושת פסלי הקדושים, יעקב בן זבדי (San Giacomo), אליהו הנביא (Sant'Elia), ואנג'לוס הקדוש (Sant' Angelo).
התאוריה האחרונה וההגיונית יותר, מתייחסת לזעמו של הים בלילות סער קשים.
תושבי האזור, כך מסופר, היו מבועתים מעצמת הגלים המתנפצים על מצוקי הפיורד וכינו את המקום
'Terra Furoris', ארץ הזעם.
פורורה – זעמו של הים.
Creative Commons License By donchili
מעל הויאדוקט הגבוה החוצה את הערוץ תבחינו אם כן בכפרון של "הפיורד".
כדי לגשת לחוף הנסתר, יש לרדת בזהירות כ 200 מדרגות המתחילות בצידי הכביש.
הנקיק הצר המקשר בין רצועת החוף הזעירה למעלה ההר, הוא יציר כפיו של הנהר העתיק סקיאנטו (Schianto), שגרם לבליית הסלע בדרכו מגבעות הלטארי לים הטיראני.
כיום אפיק הסקיאנטו יבש במרבית ימות השנה, אך בגשם כבד הופך לנחל שוצף.
החוף הנסתר, כ-200 מדרגות מן הויאדוקט.
Creative Commons License By donchili
בימי הביניים, כאשר האזור נשלט על ידי רפובליקת אמלפי, הייתה פורורה מעוז בלתי חדיר. מאחז עיקש שנבנה על ידי גולים מרצון או מגורשים, אשר חיפשו מקלט מפני פשיטותיהם של הסאראצינים (הפולשים המוסלמים).
ראשוני התושבים עסקו בדייג, חקלאות ובניית כלי שייט.
במשך מאות שנים שימשה המרינה די פורורה, נמל מסחר טבעי לכפרים השוכנים ממעל ומשכנה של קהילת הדייגים הזעירה. בקתות הדייגים הישנות במעלה הנקיק הקרויות מונאצני (Monazzeni) אף שימשו מקלט לשתי דמויות צבעוניות: רוג'רי מאג'רולה (Ruggieri di Agerola), השודד האגדי מדקאמרון של בוקאצ'יו,
ומיקלה פצה (Michele Pezza), לוחם גרילה נפוליטני שפעל במאה ה-18 נגד הכיבוש הצרפתי ונודע בשם "פרה-דיאבולו".
בקתות הדייגים העתיקות החצובות בסלע.
Creative Commons License By Alpha 350
בכפרון של הפיורד תמצאו מוזיאון אקולוגי עם טחנת נייר עתיקה (Cartiera) והרבריום לחקר הצמחייה והחקלאות הקדומה של האזור.
בין היתר תבחינו במבנים מעניינים כמו הסטנדיטויו (Stenditoio) והקלקרה (Calcara).
הסטנדיטויו שימש בעבר לייבוש גליונות במפעל הנייר, בעוד הקלקרה הייתה התנור העתיק בו הוכנו לבני הסיד עבור בתי הכפר.
טחנה עתיקה בכפרון של הפיורד.
Creative Commons License By Fiore Silvestro Barbato
מעט פנימה בעמק הפראי והמיוער מצויה שמורת טבע, מושבת קינון של בזים, עטלפים ומינים שונים של בע"ח.
יערות ועצים נישאים משמשים לקינון הבז הנודד.
Creative Commons License By Fiore Silvestro Barbato
הפיורד המקסים אף זכה למספר רגעי תהילה בשנת 1948.
כאן צילם רוברטו רוסליני, הבמאי הניאו-ריאליסטי את האפיזודה השנייה לסרטו האהבה (L'Amore).
במהלך הצילומים, רוסליני וכוכבת הסרט אנה מניאני (Anna Magnani) ניהלו רומן אהבים ובילו יחדיו באחת מבקתות הכפר. כיום משמש קן האוהבים (Villa della Storta), מוזיאון המנציח את סיפור אהבתם של הבמאי והשחקנית.
האהבה (L'Amore) בכיכובה של אנה מניאני (Anna Magnani).
סיור בוילה דלה סטורטה של זוג האוהבים
ולסיום מעט אדרנלין:
פורורה היא אחד האתרים בהם נערכת אליפות קפיצת המצוקים (Cliff diving) הים-תיכונית השנתית.
מדובר באחד מענפי הספורט המסוכנים ביותר.
מיד שנה בחודש יולי מגיעים לפורורה המתחרים הנועזים והמיומנים.
הקופצים ניצבים על גשר האבן הארוך מעל הערוץ ומשליכים עצמם לים, מגובה של 30 מ'.
שפטו בעצמכם בסרטונים המרהיבים: