רומא: פיל נושא אובליסק – נקמתו של ברניני

עמירם צברי|2 במרץ 2018

עשרות אובליסקים קדומים פזורים ברחבי העולם, את מרביתם נטלה העיר רומא.
מתוך 13 אובליסקים המיתמרים בעיר הנצח, שמונה נבזזו ממצריים העתיקה, וחמישה מקורם בעתיקות רומא.
אחד מאותם אובליסקים מצריים הוא האובליסק של מינרווה השוכן בכיכר שמעבר לפנתיאון.
האובליסק מוכר לתושבי רומא בשמו המליצי: "האפרוח של מינרווה" (il Pulcin della Minerva), שם מוזר המתייחס למעשה לפיל האבן הקטן התומך באובליסק.

 

 

מצבת המחט שגובהה כחמש וחצי מטר ועל פאותיה הירוגליפים, ניצבת בחזית הכנסייה הדומיניקנית סנטה מריה סופרה מינרווה (מרים הקדושה מעל מינרווה). שם זה הוענק לכנסייה משום שנבנתה על חורבותיו של המינרביום: מקדש שהוקדש למינרווה, אלת החכמה הרומית.
מאחורי פיל האבן מסתתר סיפור מרתק הנוגע לג'ובאני לורנצו ברניני, מגדולי אמני הבארוק של רומא, האדריכל החביב על הכס הקדוש, שתחת ידיו האמונות הופקדו: כנסיות, ארמונות, פסלים ומזרקות.

 

 

סיפורנו מתחיל בשנת 1665 עם אובליסק קטן שנחשף בחפירות סמוך לחומת גן המנזר שמעבר לכנסייה.
היה זה אחד מאותם אובליסקים שעיטרו בעבר את האיזאום (Iseum), מקדשם של האלים המצריים סרפיס ואיזיס, שפולחנם רווח ברחבי האימפריה הרומית במאות הראשונות לספירה, ועשה נפשות בקרב הרומים.
האיזאום (Iseum) שכן בשדה מרס (Campus Martius) מרחק קצר מן האתר בו שוכנת הכנסייה הנוכחית.
נוצרים רבים האמינו כי איזיס, מינרווה ומריה ניחנו שלושתן בסגולה משותפת: החוכמה האלוהית.

 

 

אובליסקים אף הם עוררו סקרנות רבה, המלומד הישועי אתנסיוס קירכר (Athanasius Kircher) עמל רבות בפיענוח הסמלים והדמויות, ורווחה האמונה כי הסוד לחכמת האדם טרם שגורש מגן העדן טמון בהירוגליפים.
האפיפיור אלכסנדר השביעי לבית קיגי אהב את האובליסק והחליט להקימו סמוך לכנסייה.
בכדי לבחור פדסטל (בסיס) שיתאים למונומנט, הוקמה ועדה שתבחן את שלל ההצעות.
רבים הגישו מועמדות ושלחו רישומים, אחד מהם היה כומר בשם דומניקו פאליה (Domenico Paglia).
פאליה, שהתגורר במנזר הדומיניקני הסמוך, הציע כי האובליסק ינוח על בסיס שעליו שש גבעות קטנות, המציינות את סמל משפחת האפיפיור. בכל אחת מארבע פינותיו יגולף כלב, סמלם של הדומיניקנים, המעיד על נאמנותם ככלבי השמירה של האל (דומיני-קנה Domini-Canes).

 

 

אלא שבניגוד לפאליה, סבר האפיפיור כי על המונומנט להתאים לייעודו המקורי של האתר ולציין את התבונה הקדושה, ולא לשמש כלי תעמולה או פרסום אישי.
תכניתו של פאליה נדחתה מכל וכל ולמלאכה נקרא האמן הנודע ג'ובאני לורנצו ברניני, שנתבקש למצוא בסיס ראוי ומתאים יותר. ברניני העביר שעות על גבי שעות בשרבוט רישומים, שחלקם קיים עד היום.
באחד האיורים המצוי בלייפציג שבגרמניה, נושא הטיטאן כרונוס בידו האחת חרמש ובידו השנייה באובליסק.
ברישום דיו נוסף מספריית הוותיקן נישא האובליסק על גבו של הרקולס כסמל אוניברסלי לאפיפיור השליט.
מבין הסקיצות שהגיש ברניני, בחר האפיפיור במפתיע בפיל (כמייצג חוסן רוחני) הנושא על גבו את האובליסק.

 

 

כדי לבטא את רצון האפיפיור, על הבסיס נחקקה הכתובת:
כל המביט בסמלי חכמת מצריים המגולפים על האובליסק, הנתמך על ידי הפיל,
החזק שבחיות הבר, מבין כי: "רק נפש חסונה יכולה לשאת את משא החכמה המוצקה".

 

 

הפיל של ברניני נוצר ככל הנראה בהשראת הספר הִיפְּנֶרוֹטוֹמָאכִיָה פּוֹלִיפִילִי (Hypnerotomachia Poliphili).
רומן שנכתב במאה ה -15 על ידי הנזיר פרנצ'סקו קולונה או ע"י לאונה בטיסטה אלברטי וזכה לפופולריות בקרב אותם משכילים שגילו עניין בתורת הנסתר.
ברומן המרתק שהשפיע על האפיפיור המשכיל אלכסנדר ה-7, פוגש הגיבור פוליפיל פיל אבן הנושא אובליסק.
כשמביטים במונומנט ומשווים עם האיור המקורי מתוך הספר, ניתן להבחין בהשראה שקיבל ברניני.

 

 

בתכנון המקורי, האובליסק היה אמור להשען כולו על ארבע רגלי הפיל, ללא שום תמיכה מתחת לגופו.
אולם תכנית זו זכתה להתנגדותם של האב פאליה (שעדיין זעם שהצעתו נפסלה) וחברי המנזר הסמוך.
אלה טענו, כי עפ"י הקנון המסורתי, שום משקל לא יוצב בצורה אנכית מעל חלל ריק, שאינו יציב דיו ולא יחזיק מעמד לזמן ממושך, וכי ישנו צורך בתמיכה מתחת לבטנו של הפיל.

 

 

ברניני, שכבר הניח בעבר אלמנטים כבדים על גבי חלל ריק – כמו באובליסק מזרקת ארבעת הנהרות בפיאצה נאבונה, גיחך למשמע הדרישה המטופשת, אך האפיפיור כבר שוכנע בנחיצות התמיכה.
ברניני רתח והניח על גב הפיל אוכף מפורט, כדי להסתיר את הבסיס הגס שהניח מתחת לבטן הפיל.
התוצאה שיוותה לפיל מראה בשרני של חזרזיר.
לא בכדי, מרגע שהונח בכיכר ב- 11 ביולי 1667 זכה הפיל לכינוי המפוקפק
"פורצ'ינו דלה מינרווה" (החזרזיר של מינרווה), שם שהשתבש והפך ברבות הימים לפולצ'ינו (אפרוח).

 

 

כעת החליט ברניני לנקום בדומיניקנים שהעזו לקרוא תיגר על עבודתו.
בגירסה האחרונה הורה ברניני לחניכו ארקולה פראטה (Ercole Ferrata) להציב את הפיל כשאחוריו מופנים לעבר המנזר באופן שאינו משתמע לשתי פנים.
הפיל מטה את חוטמו בבוז לאחור, זנבו מוסט שמאלה כמבקש להטיל צרכיו לעברם של האב פאליה וחבריו הנזירים.

 

 

את תגובתו של ברניני היטיב לתאר הסטיריקן האיטלקי קווינטו סטאנו (לודוביקו סרגרדי) שכתב באפיגרמה:
"הפיל מסובב את חוטמו לאחור, ונוהם בקול: אחים דומיניקנים הנה אתם.."

 

 

האובליסק והפיל של ברניני שימשו כמושא השראה בציוריו הסוריאליסטים של סלבדור דאלי:
פילים, הפיתוי של אנטוניוס ומעוף הדבורה.

 

 

ישנם אף טוענים כי האובליסק הועתק במאה ה-18 ע"י ג'ובאני בטיסטה וקאריני
(Giovanni Battista Vaccarini) והונף על גבי הפיל ליוטרו (Liotru) בפיאצה דואומו בקטאניה שבסיציליה.