בליבו של הגטו היהודי העתיק ברומא, במקום בו מצטלבים ויה דל פורטיקו ד'אוטביה (Via del Portico d'Ottavia) עם רחוב ויקולו קוסטאגוטי (Vicolo Costaguti), שוכנת איל בוצ'ונה (Il Boccione) המאפייה המיתולוגית של הרובע, במבנה רומאי עתיק כבן יותר מ-500 שנים.
המבנה החולש על הפינה הצפון מזרחית של כיכר ג'ודאה (Piazza Juidea) מורכב למעשה משלושה בתים שונים, אותם מקיפה חגורת אבן טרוורטין ועליה כתובת לטינית מעניינת.
את המבנה הקים רוקח אמיד וחובב עתיקות בשם לורנצו מניליו (Lorenzo Manilio).
לורנצו שהעריץ את עברה הקלאסי של רומא, עיטר את חזית המבנה בשברי פסלים וסרקופגים קדומים:
תגליף זאב הדולק אחר ארנבת, פיסת סרקופג המתארת אריה צד אנטילופה ותבליט ארון קבורה יווני ומעליו מספר דמויות עם הקדשה.
המבנה מהווה עדות לשימוש הרווח בספוליה (Spolia) שפשט באותם הימים גם בבנייה פרטית.
הספוליה היא טכניקת בנייה עתיקת יומין ששילבה שברי מבנים עתיקים, כותרות וכתובות על חזיתות הבתים.
אופנה זאת שהייתה שכיחה ברומא בימי הרנסאנס נועדה להאדיר ולפרסם את בעלי הבתים.
מנואל קריסולוראס (Manuel Chrysoloras) תושב ביזנטיון שביקר ברומא בראשית המאה ה-15, כתב בספרו: "רחובותיה של רומא מלאי פסלים, ודמויותיהם של גיבורים קדומים מעטרים את קירות הבתים."
עדויות נוספות לתופעה זאת, אפשר למצוא בוילה מדיצ'י ובית קרשנזי מן המאה ה-12 (Casa Dei Crescenzi) שעליו כתובת גלויה לעין המצביעה על רצונו של בעל המקום "לחדש את תפארתה הקדומה של רומא".

קאזה דיי קרשנזי (Casa Dei Crescenzi) לתפארתה המחודשת של רומא.
Creative Commons License By Institute for the Study of the Ancient World
ביתו של לורנצו מניליו היה אף הוא חלק מאותו פרויקט אזרחי נרחב של התחדשות רומא הקלאסית.
מניליו שיבץ בחזית המבנה שרידים רומיים מויה אפיה, וחקק בכתובת מונומנטלית כי ברצונו להחיות את שושלתו הרומית המפוארת ולהשיב לרומא את תהילת עברה.
הכתובת הנמתחת סביב חזית המבנה היא בין הארוכות שנשתמרו ברומא, עם שלוש שורות שארכן מגיע ל- 21 מטר.
URBE ROME IN PRISTINAM FORM (MR) ENASCENTE LAUR
MANLIUS KARITATE ERGA PATRI (AM) (A) EDIS HIS
NOMINE MANLIANAS PRO FORT ( UN) AR (UM) MEDIOCREDED
FOR FOR (UM) IUDEOR (UM) SIBI POSTERISQ (EU) SUIS
A FUND (AMENTIS) P (OSUIT) AB URB (E) WITH (DITA) MMCCXXI L AN
(NO) M (ENSE) III D (IE) II P (OSUIT) XI CAL (ENDAS) AUG (USTAS)
"בעוד העיר רומא מתעוררת שוב אל זוהרה מקדם,
לורנצו מניליו, כאות אהבתו לעיר,
הקים בית זה הפונה אל הכיכר היהודית,
מן המסד עד לטפחות, בהתאם ליכולותיו הצנועות,
עבורו ועבור צאצאיו, 2221 שנים, שלושה חודשים ויומיים לאחר הקמת העיר,
ביום ה -11 לפני היום הראשון לחודש אוגוסט"
(התאריך חושב מיום היווסדה של רומא בשנת 753 לפנ"הס, כלומר בשנת 1468).

ביתו של לורנצו מניליו בפינת הרחובות ויה דל פורטיקו ד'אוטביה וויקולו קוסטאגוטי, הגטו היהודי ברומא.
Creative Commons License By Lalupa, via Wikimedia Commons
לא הרבה ידוע לנו על לורנצו מניליו מעבר לכך ששמו נחקק מעל משקוף דלתות קומת הקרקע וכי היה כבן 50 שנה בעת בניית הבית.
עם זאת כדאי לשים לב למספר נקודות מעניינות:
1. השימוש במילה Renascente (נולד מחדש) נועד לציין את שיבתה של רומא לימי תפארתה הקדומים.
2. אמני האבן בימי הרנסאנס הכירו היטב והתמחו בכתובות הרומיות העתיקות, הן מבחינת הפרופורציות, סימני הקיצור והשימוש ב- V במקום U.
3. אפילו בתאריך הקמת הבית הקפיד מניליו להשתמש בשיטת מניין השנים הרומית, (2221) ולא לפי הלוח היוליאני המקובל בימיו (1476).
4. בכתובת קישר מניליו (Manilio) את עצמו לשם הרומי מנליוס (Manlius).
מניליו ככל הנראה היה מעוניין להצטייר כבעל שורשים עמוקים ברפובליקה הרומית, עם קרבה למרקוס מנליוס קפיטולינוס (Marcus Manlius Capitolinus), הקונסול הרומי שהגן על רומא במהלך המצור הגאלי בשנת 390 לפנה"ס.
השימוש בשם מנליוס, בכתובת נוסח רומא העתיקה ומניין השנים, כל אלה עולים בקנה אחד עם כמיהתו של מניליו להציג עצמו כהמשך ישיר לעברה המפואר של רומא.
גם אם מדובר בלידה מחדש (רנסאנס), לדידו של מניליו, הקשר לעבר מעולם לא נותק.

מרקוס מנליוס קפיטולינוס חוסם את התקפת הגאלים.
illustration by H.R.Millars, via Wikimedia Commons
5. דבר אחרון, מניליו בוחר שלא להתעלם מן ההקשר היהודי ומתייחס לעובדה שכאן שוכנת הכיכר היהודית ברומא (רק ב 1555 אולצו היהודים להסתגר בגטו),
נקודה שללא ספק הופכת את הכתובת העתיקה למיוחדת באמת.

ציור מן המאה ה-18 של כיכר ג'ודאה, משמאל ביתו של לורנצו מניליו.
Creative Commons License By Giuseppe Vasi, via Wikimedia Commons





