בשנת 1380, כך מסופר, הופתע אב המנזר הקרתוזיאני של סנט ג'אקומו מביקורה הבלתי צפוי של
המלכה ג'ובאנה מאנז'ו באי קאפרי.
מיד הורה לחברי המסדר ללקט ממיטב פרחי האי ולשזור עבורה זר ענק ויפיפה.
במשך שלושה ימים לא הוחלפו מי האגרטל, ובתום הביקור כאשר הושלכו הפרחים הבחין האב, כי המים קיבלו ניחוח נהדר ובלתי מוכר.
הזר נלקח לאלכימאי, שהתחקה אחר מקורותיו של הריח והגיע למסקנה שהניחוח המשכר מגיע
מציפורן הבר של קאפרי: ה"גארופילום סילבסטרה קפרזה" (Garfilum silvestre caprese).
כך יצרו המים והפרח את הבושם הראשון של האי קאפרי 'קרתוזיה'.
קרתוזיה, הבושם של המסדר הקרתוזיאני.
צילום עמירם צברי©
ההיסטוריה מאשרת כי בשנת 1948 גילה ראש המנזר את נוסחאות הבושם העתיק ובאישור האפיפיור, חשף אותם בפני כימאי מטורינו, שהקים את המעבדה המקצועית הקטנה ביותר בעולם, לה קרא בשם "קרתוזיה".
כיום נשמרת המסורת, ובשמיה של קאפרי מיוצרים במעבדות זעירות באמצעות הטכניקות העתיקות של חברי המסדר הקרתוזיאני.
כל התהליך מבוצע ע"י מוצרים מקוריים מן האיכות הגבוהה ביותר.
לאחר סינון הניחוח וזיקוקו, מבוקבק הבושם האקסלוסיבי ונארז בעבודת יד.
מוצרי הגברים, מכילים תמצית רוזמרין שנקטף ממונטה סולרו, בעוד ציפורן הבר של קאפרי הוא המרכיב הדומיננטי בבשמי הנשים.
את הבושם תוכלו למצוא במספר חנויות הבושם הפזורות ברחבי האי, או באתר האינטרנט של קרתוזיה.
(לאתר לחצו כאן).
הבושם של קאפרי, ניחוחו של הים התיכון.
Creative Commons License By Elliott Brown
אחת מן החנויות הפזורות באי.
צילום עמירם צברי©
מקור שמו של המסדר הקרתוזיאני מגיע מחבל שארטרז המיוער שבצרפת, שם הוקם המנזר הראשון בשנת 1084 ע"י ברונו מקלן.
קרתוזיה, אגב אינו המוצר היחיד של הקרתוזיאנים, שאף מתמחים ברקיחת השארטרז (Chartreuse), ליקר הצמחים הירוק-צהוב, שמתכונו נשמר בסודיות מזה מאות שנים.
השארטרז, הליקר הצרפתי המפורסם של המסדר הקרתוזיאני.
Creative Commons License By Jarv, via Wikimedia Commons
כמה מילים על המנזר הקרתוזיאני בקאפרי
המנזר הסמוך לגני אוגוסטוס, נוסד בשנת 1371 ע"י הרוזן ג'אקומו ארקוצ'י (Giacomo Arcucci), מזכירה של המלכה ג'ובאנה מאנז'ו שהפך לנזיר בערוב ימיו.
המנזר המקורי (הצ'רטוזה) כלל שלושה מבנים:
1. בית מרקחת ובית תפילה לנשים.
2. אגף מגורים לנזירים ולאורחים.
3. קלויסטר גדול (חצר מנזר מרובעת, מוקפת בארקדות) במתכונת הרנסאנס משלהי המאה ה-16, וקלויסטר קטן משלהי המאה ה-14 עם עמודי שיש רומיים בשימוש משני.
בראשית המאה ה-16 ניזוק המנזר במהלך פלישותיהם התכופות של שודדי הים העותומניים.
עבודות השיקום נמשכו עד לשנת 1636, ובמהלכם בוצר המנזר ע"י הצרפתים שהפכו את המתחם למחנה צבאי, בית חולים ובית כלא צבאי לעריקים ואנרכיסטים.
קלויסטר המנזר הקרתוזיאני.
צילום עמירם צברי©
בין חברי המסדר לתושבי קאפרי לא שררה אהבה יתרה.
עיקר הסכסוך נגע בזכויות המרעה והציד שהחזיקו הנזירים בקרקעות שבבעלותם.
הקונפליקט הגיע לשיאו במגפה שפרצה בשנת 1656, במהלכה נעלו הנזירים את המבנה והתבצרו בתוכו.
בתגובה השליכו המקומיים את חללי המגיפה מעבר לחומת המנזר.
חברי המסדר הקרתוזיאני של סנט ג 'אקומו בקאפרי.
מריה קרולינה, נסיכת נאפולי וסיציליה.
Creative Commons License By Pierre-Selim
בשנת 1927 הוחל בשיקום נרחב, שהשיב למנזר את מראהו הנהדר מן המאה ה -12.
במבנה העתיק שוכן כיום בית ספר תיכון, ומוזיאון בו מוצגים חפצים עתיקים וציורים של האמן הגרמני קארל וילהלם דיפנבאך, שהתגורר באי עד למותו בשנת 1913.
אחד מציוריו של קארל וילהלם דיפנבאך.
Creative Commons License By Goggins World
כמו כן, במקום מתקיימות תערוכות אמנות מתחלפות, כנסים, קונצרטים והופעות חיות.
בגן הסמוך, ניתן להנות מתצפית מרהיבה לים הטיראני ולהתרשם ממצבורי הסלע המתנשאים מתוך הים, הפאראליוני (Faraglioni) – סימן ההיכר של קאפרי.
הפאראליוני (Faraglioni).
צילום עמירם צברי©
נזיר הסוקר את מגוון בשמי הקרתוזיה בסרטון פרסומת חביב