קסטל גנדולפו: ביקור במעון הקיץ של האפיפיור

עמירם צברי|16 במרץ 2018

"מוטב שאוצרות הבוטניקה והארכיטקטורה של אחוזת האפיפיור יסבו הנאה לציבור, אני עצמי איני מתכוון לשהות שם בימי הקיץ, יש המון מה לעשות ברומא…"
במילים אלה פנה האפיפיור הנוכחי פרנציסקוס, לאנטוניו פאולוצ'י (Antonio Paolucci), מנהל המוזיאונים הראשי בוותיקן, והורה לו לפתוח לקהל הרחב את הארמון האפיפיורי בעיירה ההררית קסטל גנדולפו.

 

 

מזה מאות שנים משמשת קסטל גנדולפו משכן לאפיפיורים המבקשים לנפוש בקיץ באוויר הצלול של הגבעות האלבניות, הרחק מחומה המעיק של רומא.
סיפורה של האחוזה מתחיל בראשית המאה ה-13, כאשר משפחת גנדולפו מגנואה (שהעניקה את שמה לעיירה) בנתה מצודה במרומי הגבעה, ככל הנראה על שרידיה של העיר הלטינית הקדומה אלבה לונגה (Alba Longa).
המעוז המבוצר עבר מאוחר יותר לידיה של משפחת סאבלי (Savelli) שחרף הקשיים הרבים נאחזה במקום כ-300 שנים. בסופו של דבר כאשר פשטה את הרגל והתקשתה בתשלום חובותיה, הוכרז המקום בשנת 1596 כנחלת הכס הקדוש.

 

 

בשנת 1626 הפך הארמון רשמית למעון הקיץ של האפיפיורים. אורבן השמיני לבית ברבריני הזמין את האדריכל השוויצרי-איטלקי קרלו מאדרנו (Carlo Maderno) לתכנן משכן ראוי ומרווח, שיחלוש ממרום הגבעה על אגם אלבנו המרהיב.

 

 

האחוזה משתרעת על שטח שגודלו כ- 550 דונם הכולל שטחים חקלאיים, שלושה ארמונות, גנים מטופחים, מטעי זית, חממות ואפילו מצפה כוכבים אסטרונומי.
האחוזה עצמה מספקת תעסוקה לתושבי העיירה הקטנה, המונה כ-9000 תושבים, ורבים מהם מתפרנסים מענף התיירות.
עד לפני זמן לא רב, מידי קיץ בימי א' נהרו לקסטל גנדולפו המוני אנשים, כדי לשמוע את הוד קדושתו מקריא את תפילת האנג'לוס, אך כאשר פרנציסקוס חדל מלהגיע, כלכלת העיירה ספגה מהלומה קשה.

 

 

 

הפעם האחרונה בה האפיפיור לא שהה בעיירה, לפחות למשך חודש אחד מחודשי הקיץ היה במהלך מלחמת העולם השנייה. למעשה בתקופת הכיבוש הנאצי, מספר רב של פליטים (יהודים בחלקם) מצא מקלט תחת חסותו של הכס הקדוש. כ-12 אלף קיבלו בארמון מחסה מפשיטותיהם של כוחות בעלות הברית ובשטחי האחוזה הוקם בית חולים שדה שסייע ליילד עשרות תינוקות.

 

 

היחס למשכן הקיץ של הכס הקדוש השתנה בין אפיפיור אחד למשנהו.
רק 15 מתוך 33 האפיפיורים שכיהנו בשנותיו הארוכות של הארמון, השכילו להשתמש באחוזה.
בשנת 1870 החלה הפוגה שנמשכה כ-60 שנה, כאשר חיילי ממלכת איטליה שמו קץ לשלטונו של האפיפיור ברומא והניסו את פיוס התשיעי שבהתקף חרדה נעל את עצמו בתוך חומות הוותיקן.
כשנחתמו לבסוף ההסכמים הלטראניים בשנת 1929, נקבע כי קסטל גנדולפו תישאר בחזקת האפיפיור ומעמדה הוסדר כשטח אקס-טריטוריאלי.
שמח בחלקו, האפיפיור פיוס האחד-עשר הגיב בסדרת שיפוצים נרחבת שכללה: הקמת גנים נהדרים וחווה סמוכה לגידול פרות, תרנגולים, ברווזים ודבורים שתספק פירות וירקות טריים, ביצים ומוצרי חלב למטבח האפיפיור ולשולחנות הוותיקן.

 

 

מעבר לחשיבותו ההיסטורית של הארמון, סביב חדריו וכתליו מתרוצצים סיפורים רבים:
על יוחנן ה-23 סופר למשל, כי נהג לחמוק משומרי ראשו והתרועע עם בני המקום בלב העיירה.
 
האפיפיור שהפיק מן הארמון את המיטב היה יוחנן פאולוס השני, ששהה בקסטל גנדולפו כ- 5 שנים מתוך כהונתו בת 16 השנים.
בסתיו 1993 אירח יוחנן פאולוס השני את הרב ישראל מאיר לאו, ונפתלי אחיו הבכור, ודאג שבעת ביקורם בארמון יסולקו כל הפסלים והצלמים.
אותו אפיפיור זכה לחיצי בקורת כאשר חנך במשכן בריכת שחיה, ולאחר מכן נתפס על ידי צלם פפראצי כשלגופו בגד ים בלבד.

 

 

שני אפיפיורים השיבו את נפשם לבורא בחדרי הארמון:
האפיפיור פיוס ה-12 בשנת 1958, ופאולוס השישי בשנת 1978.

 

 

במשך מספר חודשים שהה בארמון האפיפיור הפורש בנדיקטוס ה-16 (יוזף רצינגר), עד שהושלמו העבודות במגורים שהוקצו לו במנזר שבקריית הוותיקן.
פרנציסקוס עצמו הגיע לכאן שלוש פעמים בלבד, באחת מהן ביקר את בנדיקטוס וסעד עימו את ארוחת הצהריים.

 
פרנציסקוס מבקר בקסטל גנדולפו את האפיפיור הפורש בנדיקטוס ה-16.

 

ב – 22 באוקטובר 2016, נפתחו לביקורים קבוצתיים כ- 20 חדרים שטרם נראו קודם לכן.
השנה, לראשונה אי פעם, הביקור באולמות הארמון ואגפיו המרשימים נפתח לקהל הרחב ולמטייל העצמאי.

 

 

עם כניסתכם למתחם המוזיאון, תוכלו להתרשם בחנייה הסמוכה לכניסה, ממבחר מכוניות השרד (הפופמוביל Papocinetum) ששימשו את האפיפיור בהופעותיו הפומביות.

 

 

מכוניות אחדות ממוגנות בזכוכית משוריינת, מאז ניסה להתנקש אזרח טורקי ביוחנן פאולוס ה-23 בשנת 1981.

 

 

בחצר המוזיאון גומחות ובהן פסליהם של פטרוס ופאולוס.

 

 

 

הסיור במוזיאון האפוסטולי מלווה במדריך קולי (Audio Guide) ללא תוספת עלות ובשש שפות: איטלקית, אנגלית, ספרדית, גרמנית, צרפתית ורוסית.
הביקור מתנהל לאורך מסלול קבוע המוביל לגלריית דיוקנאות האפיפיורים, ומשם לספרייה הפרטית, חדר העבודה, שתי קפלות התפילה וחדר השינה של האפיפיור.

 

 

 

 

 

בחדריו המרתקים של הארמון תוכלו להתרשם מאוסף כלי הכסף והזהב ששימשו את האפיפיור פיוס השמיני.
המוצגים השונים במוזיאון כוללים ציורים, רליקות (שרידים מקודשים), בגדים היסטוריים, גלימות טקסיות ונעלי בד רקומות .

 

 

 

 

 

תוכלו לבחון מקרוב את הסדיה ג'סטטוריה (Sedia gestatoria), הכס הטקסי ששימש לנשיאת האפיפיור, כך שקהל המאמינים יכול היה לראותו.

 

 

מבין החלונות נשקף נופו המרהיב של אגם אלבנו הוולקני העתיק.

 

 

תוכלו גם להביט מקרוב על גג כנסיית תומאס הקדוש מווילנובה שתכנן ברניני בין השנים 1658-1661.

 

 

 

כרטיס נפרד יזכה את חובבי הגנים והארכיאולוגיה בסיור על גבי רכב אקולוגי ב"ריאה הירוקה" של גני אחוזת האפיפיור, ובמתחם וילה ברבריני (Villa Barberini), שנבנתה על חורבות ביתו של הקיסר דומיטיאנוס מן המאה ה -1 לספירה. (טרם ביקרתי ולכן לא אוכל להמליץ).

 

 

כדאי בהחלט לנצל את ההזדמנות ולהגיע לביקור בארמון האפוסטולי.
הפיכת משכן הקיץ של האפיפיור למוזיאון אינה בלתי הפיכה.
ההחלטה קיימת ושרירה כל זמן שהאפיפיור מעוניין בכך, אך בעתיד אין שום מניעה שהארמון יהפוך שוב לשטח פרטי סגור.

 

 
מידע שימושי:
 
ימים ושעות:
הארמון פתוח למבקרים בדר"כ בין הימים שני – שבת (בכפוף ללוח השנה של אחוזות האפיפיור).
שעות הכניסה עפ"י האתר הן:
ימים ב- ו 8:30- 13:00 (הארמון נסגר בשעה 14:00)
יום שבת: 8:30- 16:30 (הארמון נסגר בשעה 17:30)

מחירים:
מחיר כניסה למבוגר – 11 יורו
כרטיס מופחת – 5 יורו
ילד על גיל 5 אינו חייב בכרטיס
ניתן לרכוש כרטיס משפחתי הכולל 2 מבוגרים במחיר 22 יורו, ילד ראשון במחיר 5 יורו וכל ילד נוסף חינם.

טרם שתגיעו כדאי להציץ באתר האינטרנט כדי לקבל מידע מלא.