כן אנריקו, אתה מתחיל להבין את רוחו של בית הספר, אך לעת-עתה אינך רואה את בית הספר אלא מבפנים. בעוד שלושים שנה, כאשר תבוא לכאן, ללוות את ילדיך, ותראה אותו מבחוץ, כפי שאני רואה אותו עכשיו, הוא ייראה בעיניך יפה הרבה יותר…
בשעה שאני ממתין שתצאו מהכיתות אני משוטט סביב בניין בית-הספר ומטה אוזן לקולות הבוקעים מן הכיתות. מאחד החלונות אני שומע את קולה של אחת המורות: "היי, האם כך כותבים את האות למ"ד?…"
קצת הלאה משם המורה עם הנוצה האדומה-כך אתם מכנים אותה, נכון? קוראת בקול רם:
"ואז החזיק פייטרו מיקה, את הפתיל הבוער…" (הלב אדמונדו דה אמיצ'יס, תרגום גאיו שילוני)
עטיפת הספר "הלב" של אדמונדו דה אמיצ'יס
מקור ויקיפדיה
כך מתאר דה אמיצ'יס התכתבות מרגשת בין אב לבנו אנריקו, תלמיד כיתה ז' באחד מבתי הספר של העיר טורינו.
דה אמיצ'יס כותב את ספרו ב-1886, זמן קצר לאחר איחוד איטליה. שנים בהן נדרשה המדינה הצעירה לגבש זהות לאומית משותפת בקרב מדינותיה המפוצלות ולטפח בדור הצעיר ערכים נאותים של חריצות, אחווה, אהבת המשפחה והקרבה למען המולדת.
במובן זה גישר הספר על הפער התרבותי שבין תושבי המחוזות השונים ותרם במידה רבה לגיבוש האתוס הלאומי-איטלקי.
הלב, פנייה לדור הצעיר
מקור ויקיפדיה
אחד הגיבורים המוזכרים בפסקה שציינתי הוא פייטרו מיקה (1677 – 1706), חייל בדוכסות סבויה שהפך לגיבור לאומי בשל הקרבתו בקרב ההגנה על טורינו נגד הכוחות הצרפתים.
מיקה, יליד אנדורנו סמוך לעיירה ביאלה שבחבל פיימונטה, כ-70 ק"מ צפונית לטורינו.
בכפר מגוריו היה מועסק כבנאי, והתגייס לצבא סבויה כפלס בדרגת טוראי.
מיקה שהיה זריז כשד והגיע במהירות ממקום אחד למשנהו זכה לכינוי "פספרטו".
פייטרו מיקה (Pietro Micca), פספרטו.
Creative Commons License By Franco56, via Wikimedia
מסופר כי בשנת 1706 במהלך המצור הצרפתי על טורינו, הועסק מיקה במיקוש המחילות מתחת למצודה שהגנה על העיר. המוקשים נועדו לפגוע במאמצי הצרפתיים לפלס דרך מתחת למצודה ולהתקדם לתוך העיר.
לשם כך הניחו מיקה וחבריו חביות אבק שריפה בפינות אסטרטגיות ברחבי המנהרות.
פייטרו מיקה וחבריו, המצור על טורינו 1706
Tancredi Scarpelli Public domain
בליל ה- 29 באוגוסט 1706 חדרה יחידת גרנדירים צרפתית (חיילים נושאי רימונים) לתוך אחת השוחות.
חיילי פיימונטה שעסקו בשריפת גופות החללים, לא הבחינו בהם.
הצרפתים ניטרלו את השומרים בכניסה למנהרות והצליחו להגיע למפלס המנהרות העליון.
כאשר הגיעו לאוזניו קולות הירי, חש מיקה במהירות לקצה המדרגות כדי לאטום את השער המוביל לתוך העיר.
הצרפתים התעקשו לפרוץ פנימה, אך מיקה הספיק להצית את חביות אבק השריפה, באמצעות פתיל קצר.
הדלת נפרצה, ובאותה שנייה אבק השריפה התפוצץ וגרם למותם של הגרנדירים הצרפתים.
למרבה הצער, מיקה עצמו נפגע אנושות, ומת מפצעיו ומשאיפת הגז הרעיל שנפלט מן הבעירה.
פייטרו מיקה עומד להצית את חביות אבקת השריפה אבקה השריפה.
ומקדיש את מחשבותיו האחרונות לאלוהים ולמדינה.
Andrea Gastaldi, Public domain, 1886
בחפירות שנערכו בשנת 1958 נחשפו "מדרגות פייטרו מיקה". המדרגות מהוות עד היום חלק מרשת המחילות בהן תוכלו לבקר במוזיאון פייטרו מיקה והמצור על טורינו. (Museo Pietro Micca e dell'assedio di Torino).
במוזיאון תוכלו ללמוד בפרוטרוט על המצור עצמו והאסטרטגיה בה נעשה שימוש במהלך הלחימה.
בין המוצגים ניתן להתרשם משרידי רימוניהם של התוקפים, הסכינים וחלק מן הציוד האישי שנחשף במקום.
ניתן לערוך סיור במנהרות השמורות היטב, המשתרעות מאות מטרים מתחת לרחובות העיר.
המקום בו פייטרו מיקה הקריב את חייו
Riccardo (Riccardov) / Public domain
ישנם חוקרים הטוענים כי מותו של מיקה נגרם מחישוב שגוי של זמן בעירת הפתיל ולא משום שביקש להקריב את נפשו. אך אין חולק על כך, כי גבורתו ואומץ ליבו בלמו את חדירת הצרפתים ללב המצודה ומנעו את נפילתה של העיר.
פייטרו מיקה ומותו ההירואי מוזכרים עד היום בסיפורים בשירים ובמחזות וחקוקים בדברי ימיה של טורינו.
אנדרטאות מנציחות את זכרו ואחת משדרותיה המרכזיות של העיר (Via Pietro Micca) קרויה בשמו.
יתר על כן, שמה של אנדורנו עיר הולדתו השתנה לאנדורנו מיקה (Andorno Micca).
פייטרו מיקה (Pietro Micca), החייל האמיץ שהושיע את טורינו
צילום עמירם צברי©
סרטון קצר על מוזיאון פייטרו מיקה (Pietro Micca) והמנהרות התת קרקעיות
אהבתם? אשמח לשיתופים