טורינו בזיליקת סופרגה: המדריך המלא למטייל

עמירם צברי|13 במאי 2020

עשרה ק"מ מזרחית לטורינו, הרחק בקו האופק מתנוססת על פסגת גבעה ציורית בזיליקת סופרגה.
שמה של סופרגה נגזר מן הביטוי הלטינו-גרמאני, סראפרגיה (Serrapergia) שפירושו "הר בין הגבעות".
בזיליקת סופרגה (Basilica di Superga) היא מקום בו נפגשים היסטוריה, נוף מרהיב וסיפור מרתק.
אתר קבורה של שושלת מלוכה, שבועת נדר, טרגדיה נוראית ונקודת הנצחה.

 

 
טבעה של מלחמה היא הרס, חורבן ופגיעה במונומנטים נפלאים, אלא שכאן ההיפך הוא הנכון: סופרגה היא למעשה תולדה של מלחמה.

היסטוריה על קצה המזלג

הבזיליקה נבנתה בהוראת ויטוריו אמדאו השני (Vittorio Amadeo II) בתקופה מכריעה בימי שלטונו, במצור הצרפתי על העיר טורינו בשנת 1706.
מסופר כי דוכס סבויה (אז מלך סרדיניה, ולימים מלך סיציליה) טיפס אל ראש הגבעה כדי לסקור את עמדות הצבא הצרפתי-ספרדי שצר על העיר מזה כארבעה חודשים.
ויטוריו נכנס לבית התפילה הקטן בראש הגבעה, כרע ברך בפני פסל העץ של המדונה וביקש את עזרתה.
"במידה והעיר תשוחרר אקדיש לך במקום זה, כנסייה גדולה ומפוארת".
בתום קרב קשה, ב-7 בספטמבר ניגף צבא האויב וכוחותיו נסוגו מן העיר החופשית. ויטוריו קיים את נדרו והפקיד את תכנון הבזיליקה בידיו האמונות של דוכס החצר הנודע פיליפו יובארה (Filippo Juvarra).

 

 

בניית הבזיליקה בסגנון הבארוק החלה בשנת 1717 ו-14 שנים נדרשו להשלימה.
כדי ליצור מתחם נרחב שיכיל את המבנה הכביר, נהרסה הכנסייה הקדומה ומפלס הגבעה הונמך ב-40 מטר.
עבודות ההנמכה התבצעו במשך שנה ע"י 100 פועלים שהשתמשו רק במכושים, אתי חפירה ומריצות.
החומר שנחפר נערם ושימש בסופו של דבר לעבודות הבנייה.
עד מהרה התברר כי השטח המיועד לא היה מספק ובית המלוכה נאלץ לרכוש שטחים סמוכים מאנשים פרטים.

 

 

הבזיליקה עפ"י תוכניתו של יובארה נועדה להתלכד עם תצורת הנוף עליו היא יושבת.
בשנים בהן התבצעו העבודות, הגישה היחידה לגבעה (השנייה בגובהה בפיימונטה), התאפשרה רק על שביל אבן מתעתע. השיש והחומרים ששימשו לבניית הבזיליקה נישאו על גבי חמורים.
החומר הרב שהגיע ממקומות שונים כלל עצים, סלעים ואבנים שהונחו למרגלות הדרך המובילה לגבעה.
המקום זכה לכינוי "סאסי" (Sassi = סלעים) שמו של הרובע עד היום.
ב- 1 בנובמבר 1731, נחנך מבנה הבארוק בטקס חגיגי בו נטל חלק המלך קרלו אמנואלה השלישי.

 

 

 

מה תראו בבזיליקה

לבזיליקה תכנית מתומן מעגלית, גובהה 75 מ', אורכה 51 מ' והיא שוכנת בגובה 672 מ' מעל פני הים.
חלל הפנים מעוטר בגווני תכלת וצהוב ומכיל שתי קפלות עיקריות וארבע קפלות משניות.
המזבחות מעוטרים בציורים ועבודות פיסול נפלאות משיש קררה.

 

 

מימין תבחינו במזבח השיש המוקדש ללידת הבתולה של פרנצ'סקו מודראטי (Francesco Moderati) ואגוסטינו קורנאקיני (Agostino Cornacchini).
ומשמאל מזבח הבשורה למרים, פרי עבודתו של ברנרדינו קאמטי (Bernardino Cametti).

 

 

האיקונוגרפיה לבזיליקה כוללת נושאים שהיו קרובים לליבם של מלכי בית סבויה.
כמו ציוריו של סבסטיאנו ריצ'י (Sebastiano Ricci da Belluno):
מאוריציוס הקדוש וקדושי הלגיון התבאי
מפקד רומי מן המאה ה-3 שהוצא להורג עם חייליו כשסירב להתעלל בנוצרים.
מאוריציוס היה נערץ בקרב מלכי סבויה, שאף החזיקו בחרבו הקדושה.
ו- לואי התשיעי "הקדוש" מלך צרפת המציג לראווה את נזר הקוצים
ציור שנבחר בשל המלך האוחז באחד משרידי הפסיון (יסוריו האחרונים של ישוע), המקביל לתכריך הקדוש בו החזיקו שליטי בית סבויה.

 

 

בכיפת הבארוק הנפלאה שתכנן פיליפו יובארה ניתן להבחין במספר אלמנטים שנלקחו מכיפתו של מיכלאנג'לו בסן פטרוס ברומא. לא מדובר ביד המקרה, שכן יובארה למד ועבד ברומא במשך כעשור טרם שהגיע לטורינו.
השפעה נוספת מבורומיני ניתן למצוא בצמד מגדלי הפעמונים המזכירים את כנסיית סַנְט'אַנְיֶיזֶה אִין אָגוֹנֶה.
יתר על כן, מבואת הכניסה לבזיליקה (הפרונאוס) נתמכת על ידי אכסדרת עמודים קורינתיים שמשווה לה מראה של מקדש קלאסי. הפרונאוס הנפרד ממבנה הכיפה, החזית הקלאסית והגמלון בהחלט מתכתבים עם הפנתיאון.

 

 

 

בפנים הבזיליקה סמוך לכניסה מצד ימין, ישנו גרם מדרגות המטפס לכיפת הבזיליקה.
למעלה ישנה תצפית פנורמית לעבר העיר טורינו, נהר הפו ורכס האלפים.
הנוף המרשים ועוצר הנשימה, תואר על ידי הפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו כמראה הנפלא ביותר שעשוי להכות בסנוורים את העין האנושית.

 

 

 

שישה עשר החלונות בכיפה מכניסים אור יקרות טבעי לחלל הכנסייה.
מבנה הכיפה הכפולה נתמך בידי שמונה עמודי ענק קורינתיים משיש אפור.

 

 

משמאלו של המזבח המרכזי מצויה קפלת הנדר (Cappella del Voto) שהפכה למוקד עלייה לרגל.
בקפלה נשמר פסלה העתיק של המדונה, לפניו כאמור כרע ויטוריו אמדאו, וביקש את עזרתה נגד הצרפתים.
טקסי הפולחן בבזיליקה מנוהלים על ידי חברי מסדר "משרתי מריה", שעדיין שוכן במנזר.

 

 

 

הקברים המלכותיים

מתחת לבזיליקה קריפטה ובה טמונים החל משנת 1731 רבים מקרב מלכי ונסיכי בית סבויה.
הקריפטה המלכותית מעוצבת בעושר רב עם פסלים ומצבות קבורה מפוארות.
בין היתר נמצאים בה ארון הקבורה של ויטוריו אמדאו השני ומעברו השני של האולם מצבת קברו
של בנו קרלו אמנואלה השלישי, מעשה ידי איגנציו קולינו ואחיו פיליפו (Ignazio e Filippo Collino).
הקפלה היא גם משכנם האחרון של ויטוריו אמנואלה הראשון וקרלו אלברטו, מלך סרדיניה.
היוצאים מן הכלל הם קרלו פליצ'ה ואומברטו השני מלכה האחרון של איטליה שנקברו במנזר הוטקומב בצרפת, אתר הקבורה הקדום של בית סבויה. מבלי לשכוח כמובן את שני מלכי איטליה הראשונים הטמונים בפנתיאון שברומא, ויטוריו אמנואלה השני ובנו אומברטו הראשון.

 

 

בסופרגה תמצאו את דיוקנאותיהם של כל האפיפיורים המצויירים על קנבס, מפטרוס ועד לאפיפיור הנוכחי.
כולם מוצגים לראווה שלא ברצף כרונולוגי בקירות אולם האפיפיורים (Sala dei Papi).

 

אסון האוויר של סופרגה

אלא שהבזיליקה והנוף המרהיב אינם הסיבות היחידות לבקר כאן, ישנו גורם נוסף ומרגש לא פחות.
ב-4 במאי 1949, מטוס ועליו שחקני קבוצת הכדורגל של טורינו , התרסק על צלע גבעת סופרגה
(Colle di Superga) סמוך לגב הבזיליקה.
הקבוצה שזכתה לכינוי "גרנדה טורינו" נחשבה לאגדה לאחר שזכתה בחמישה סקודטי (אליפות הסרייה A) ברציפות בין השנים 1943-1949 (אם לוקחים בחשבון את מלחמת העולם השנייה שגרמה להפסקה כפויה).
הקבוצה הלהיבה את אירופה בשנות ה-50 בזכות כדורגל נהדר וקבעה שיאים, המחזיקים מעמד עד היום.
באסון הכבד ניספו 31 האנשים שהיו על סיפון המטוס, לרבות שחקני הסגל, הצוות הטכני ושלושה עיתונאים.
המטוס עשה דרכו בחזרה לטורינו ממשחק ידידות בליסבון, וכאשר התכונן לנחות נחבט בסוללה מתחת לגב הבזיליקה, בשל ערפל כבד, רוחות עזות וראות לקויה.

 

 

במועד האסון, הובילה גרנדה טורינו את טבלת הליגה, כשנותרו ארבעה משחקים לסיום העונה.
מאחר והקבוצה כולה נספתה באסון, החליט המועדון להעלות לכר הדשא בארבעת המשחקים שנותרו את קבוצת הנוער, הפרימוורה. כאקט של כבוד החליטו ארבע היריבות עימם שיחקה טורינו (גנואה, פאלרמו, סמפדוריה ופיורנטינה) לעלות אף הן עם קבוצת הנוער.
פרימוורה ניצחה בכל אחד מן המשחקים ונטלה שוב את תואר האליפות.
האסון הכבד פגע נואשות בסגל הקבוצה והכה מורלית בנבחרתה הלאומית של איטליה. עשרה שחקנים מסגל הנבחרת נמנו בין הקרבנות, לרבות הקפטן ולנטינו מאצולה (Valentino Mazzola) שגם שימש כקפטן הנבחרת.
(לימים בנו סנדרו יככב אף הוא באינטר ובנבחרת האיטלקית).

 

 

בעקבות האסון החלה ירידה דרסטית ביכולת הקבוצה. רק בשנת 1976 חזרה הקבוצה לצמרת הליגה והצליחה לזכות פעם נוספת בתואר אליפות.
כדורגל הוא חלק בלתי נפרד מן התרבות האיטלקית ואסון האוויר של סופרגה נצרב עמוק בזכרון הלאומי.
האירוע עורר צער עמוק וזעזוע ברחבי העולם ובמהלך ההלוויה בה השתתפו כחצי מיליון איש.
העיר טורינו שבתה מכל פעילות כדי להוקיר את זכרם של השחקנים הבלתי נשכחים.
השפעת האסון הייתה כה עמוקה, עד כי שנה מאוחר יותר הגיעה נבחרת איטליה למשחקי גביע העולם בברזיל על גבי אניה, במסע שארך כשלושה שבועות.
אתר ההנצחה בגב הבזיליקה סמוך לזירת ההתרסקות משמש עד היום אתר עלייה לרגל לאוהדי הקבוצה ולחובבי כדורגל מכל רחבי העולם ומנציח את הסגל האגדי שרק יד הגורל הצליחה להביס.
שלושה חדרים בקלויסטר הבזיליקה מוקדשים לקבוצה ומהווים משכן למוזיאון דל גרנדה טורינו.

 

 

 

המונומנט לזכרו של המלך אומברטו הראשון

 

מחוץ לבזיליקה, בכיכר הסמוכה לחניון תבחינו באנדרטה מעניינת לזכרו של המלך אומברטו הראשון מסבויה.
האנדרטה נוצרה בשנת 1902 ע"י המילאנזי טנקרדי פוצי (Tancredi Pozzi), בהזמנת המלך ויטוריו אמנואלה השלישי, בנו של אומברטו.
אומברטו בעלה של מרגריטה, היה בנו בכורו של ויטוריו אמנואלה השני , מלכה המאחד של איטליה.
אומברטו היה קולוניאליסט שרכש אויבים לא מעטים. הוא עורר תיעוב בחוגי השמאל והרדיקלים הן בשל מדיניותו השמרנית והן בשל חתימת הסכם הברית המשולשת עם גרמניה ואוסטרו-הונגריה.
יתר על כן, תמיכתו בטבח שביצע מפקד הארטילריה פיורנצו באבא בקאריס (Fiorenzo Bava Beccaris) בהמוני המפגינים בעיר מילאנו, עוררה זעם רב.
בשנת 1900 נרצח אומברטו במונזה ע"י אנרכיסט ועיתונאי בשם גאטנו ברשי (Gaetano Bresci) שהיגר לארה"ב ושב לאיטליה להתנקש בחייו של המלך.

 

 

המונומנט לזכרו של אומברטו מורכב מעמוד גרניט קורינתי עם כותרת ברונזה.
מעליה מונח נשר שגופו מנוקב על ידי חץ, כאלגוריה להרצחו של הריבון.
על בסיס העמוד ניצב לוחם קלטי המסמל את העיר טורינו, כשידו האחת מצביעה לעבר הרקיע וידו השנייה אוחזת בחרב המכוונת לעבר מגן בית סבויה. בבסיס המגן המספר 1900 המציין את שנת הרצחו.

 

 

 

 

חשמלית סאסי-סופרגה

לסופרגה ניתן להגיע באמצעות רכב או ברגל, אך החוויה המעניינת היא באמצעות חשמלית הפסים המשוננים הקטנה, הטראנוויה (Tranvia Sassi-Superga),
בשנת 1884 נחנך פוניקולר המקשר בין גבעת סופרגה לרובע סאסי בטורינו. הקרונות נמשכו תחילה במעלה המתלול באמצעות כבלים ומנוע קיטור. אורכו של הקו הגיע ל -3.1 ק"מ ועם הזמן הפך הקו לחשמלית הנעה על גבי מסילה. גם היום מובלות הקרוניות משנת 1884 ע"י קטר משנת 1934.
הנסיעה מפיאצה מודנה בסאסי תארך בערך 20 דקות ותאפשר לכם ליהנות מתצפית על העיר כל הדרך לפסגה.

 

 

מידע למבקר

בזיליקה

הכניסה לבזיליקה היא חינם.

שעות פתיחה
ממרץ עד אוקטובר
פתוח כל ימות השבוע מלבד יום רביעי בין השעות 10:00 – 13:00 14:30 – 18:00
מנובמבר עד פברואר
פתוח כל ימות השבוע מלבד יום רביעי בין השעות 9:30 – 13:00 14:30 – 17:00

הקברים המלכותיים והמגורים המלכותיים

כרטיס כניסה – € 5,00 (אחד מן השניים)
כרטיס מוזל – € 4,00 (רכישת אחד מן השניים תקנה הנחה לשני)
כניסה חינם – לילדים מתחת לגיל 12, למחזיקים בכרטיס טורינו + פיימונטה או כרטיס זהב
הגישה לקברים המלכותיים והמגורים רק בליווי אחד ממדריכי הבזיליקה (הזמנה דרך משרד הכרטיסים).

שעות פתיחה
ממרץ עד אוקטובר
פתוח כל ימות השבוע מלבד יום רביעי בין השעות 10:00 – 19:00 (כניסה אחרונה ב 18:15)
מנובמבר עד פברואר
פתוח בימים שבת, א' וחגים בין השעות 10:00 – 18:00 (כניסה אחרונה ב 17:15)

הזמנות לביקור רק לקבוצות של 20 איש לפחות, שפות הדרכה באיטלקית ובאנגלית.
למידע ניתן לפנות: Mr Daniele Ghidoni
Tel: 011 8980083
Cell: +39 3891040474
danieleghidoni00@gmail.com

כיפת הבזיליקה

כרטיס כניסה – € 3,00
כרטיס מוזל – € 2,00
כניסה חינם – לילדים מתחת לגיל 12, למחזיקים בכרטיס טורינו + פיימונטה או כרטיס זהב

הכיפה פתוחה רק במזג אוויר נח, ולעיתים גם בלילות בקיץ.

שעות פתיחה
ממרץ עד אוקטובר
פתוח כל ימות השבוע מלבד יום רביעי בין השעות 10:00 – 19:00 (כניסה אחרונה ב 18:40)
מנובמבר עד פברואר
כדאי לברר מראש בטלפון Tel: 011 8997456
הכיפה סגורה במזג אוויר גרוע.

הכתובת לביקור

Basilica di Superga and Museum
Str. Della Basilica di Superga, 75
10132 Torino

 
טרם שתגיעו כדאי להתעדכן ולהציץ באתר האינטרנט כדי לקבל מידע מלא.

 
 
ומה טוב יותר ממראה עיניים, צפו בסרטון בעצמכם

 

אהבתם? אשמח לשיתופים