נדר בים סוער – סיפורה של קתדרלת צ’פאלו

עמירם צברי|31 בדצמבר 2025

בשנת 1131, מול רוחות הים הסוערות של חופי סיציליה, עמד המלך הנורמני רוג’רו השני (Ruggero) על סיפון ספינתו ונאבק בגלים הגועשים. כשגברה הסערה וברגע של ייאוש נשא נדר: אם יינצל, יקים כנסייה מפוארת. רוג’רו אכן ניצל, וכך לפי המסורת, החלה דרכה של קתדרלת צ'פאלו (Cefalù).
 

 
מעבר לסיפור הדרמטי מסתתרת גם מציאות פוליטית מורכבת. רוג’רו, שליט חזק ורב־תרבותי, ביקש לבסס את מעמדו מול מוקדי הכוח הכנסייתיים של פאלרמו ומסינה. הקמת קתדרלה אדירה דווקא בצ’פאלו, הרחק מהבירה, לא הייתה מקרית. זו הייתה הצהרה ברורה של עצמאות וריבונות: סמכות המלך מעל הכול.
רוג’רו תכנן להפוך את המקום לבישופות חדשה הכפופה ישירות אליו, ואף ייעד את הקתדרלה להיות מקום קבורתו. שני סרקופגים מפורפיר אדום הוכנו עבורו ועבור רעייתו, אך מותו המוקדם הוביל לקבורתו בפאלרמו, והסרקופגים הועברו לשם מאוחר יותר.
הקתדרלה הוקדשה לשני קדושים, פטרוס ופאולוס, פטרוניהם של יורדי הים ושל הממלכה הנורמנית. ובדומה למלך שיזם את בניייתה, גם היא מורכבת ורבת־פנים. רוג’רו השני לא היה שליט רגיל. הוא נולד כנורמני, צאצא לויקינגים, אך חי בעולם שבו התרבות הביזנטית, הערבית והלטינית התמזגו זו בזו. סביבו פעלו יועצים יוונים ואנגלים, קציני צי יוונים, לוחמים מוסלמים ספרדים, וחוק אחד חל כאחד על נוצרים, מוסלמים ויהודים. הוא קידם מצוינות ולא השתייכות דתית, ובתקופה של רדיפות דתיות, סיציליה בהנהגתו הייתה מודל נדיר של סובלנות ושלטון נאור. קתדרלת צ’פאלו משקפת בדיוק את העולם הזה: מפגש מרתק בין מזרח למערב, בין נורמני לביזנטי, בין לטיני לערבי.

 

 

בין מבצר לכנסייה: החזית של קתדרלת צ’פאלו

בניית הקתדרלה החלה ב־7 ביוני 1131, אך הושלמה רק ב־1267, יותר ממאה שנה לאחר מכן. כבר במבט ראשון הקתדרלה מזכירה יותר מבצר מאשר כנסייה. חזית אבן צהבהבה וחמימה, תחומה בשני מגדלים מרובעים שנבנו בשנת 1240, יוצרת מראה מונומנטלי ועוצמתי. הסגנון האדריכלי משלב יסודות נורמניים, ערביים ולומברדיים, ומשקף היטב את הפסיפס התרבותי של סיציליה בימי הביניים.

 

 

בחלקה העליון של החזית בולטות שתי שורות של קשתות מדומות, המשתלבות זו בזו בהשראה מזרחית־ערבית ומעוטרות בדגמים גיאומטריים נורמניים. בתחתית החזית ניצב נרתקס מרשים בן שלוש קשתות מן המאה ה־15, שנבנה בסגנון לומברדי ומוסיף למבנה שכבה מאוחרת אך הרמונית.

 

 

מגדלי הפעמונים עצמם בנויים בצורה מדורגת: בקומות התחתונות נפתחים חלונות צרים ובודדים, ובקומות העליונות מופיעים חלונות כפולים המחולקים בעמודון דק, חלונות ביפורה. בראש כל מגדל מתנשא גג פירמידלי, ושני הגגות שונים זה מזה, פרט קטן אך משמעותי, שמעניק לחזית אופי ואסימטריה. השטח שלפני הכנסייה שימש בעבר בית קברות ציבורי, ואדמת הקודש שבו הובאה מירושלים, מחווה נוספת ליוקרה הרוחנית שרוג’רו ביקש להעניק למקום.

 

 

 

פנים הקתדרלה: בין מזרח למערב

עם הכניסה פנימה נחשפת בזיליקה מרשימה בעלת שלושה אולמות וטרנספט רחב בצורת צלב לטיני. אולם התווך הגבוה מופרד בשורת עמודים, שנלקחו ככל הנראה ממבנים רומיים מאוחרים, ועליהם כותרות מפוסלות להפליא. הקשתות המחברות בין העמודים מעוצבות כקשתות פרסה בסגנון מורי, עדות להשפעה המוסלמית המקומית. התקרה שנבנתה ב־1148, היא אחת מפניני המקום: עבודת עץ מעוטרת בציורים ודגמים בהשראה מוסלמית, המדמים את שמי גן העדן האסלאמי.

 

 

פסיפס הפנטוקרטור: ליבה הפועם של הקתדרלה

בלב הכנסייה, באפסיס, מתגלה אחד הפסיפסים הביזנטיים המרשימים ביותר בסיציליה. יצירתו מתוארכת לשנים 1150–1160. במרכזו נישא דיוקנו של ישו פנטוקרטור, שליט העולם, המביט מלמעלה ומברך בתנועת יד מסורתית. שתי אצבעות מורמות ושלוש מקופלות, סמל לטבעו הכפול של המשיח ולשילוש הקדוש כאחד. בידו השמאלית אוחז ישו בספר הקודש הפתוח, עם פסוק מן הבשורה על-פי יוחנן:
"אֲנִי אוֹר הָעוֹלָם, כָּל־הַהֹלֵךְ אַחֲרַי לֹא יִתְהַלֵּךְ בַּחֲשֵׁכָה.".

 

 
הפסוק, המופיע ביוונית ובלטינית, מבטא את זהותה התרבותית הכפולה של ממלכת רוג’רו. מתחת לדמותו של ישו נראית מרים הבתולה, מוקפת מלאכים. בשורות שמתחתיה, שנים־עשר השליחים וקדושים מן המסורת הנורמנית. כל הדמויות שזורות בהרמוניה אמנותית המבטאת את השאיפה לאמונה אוניברסלית ואת הרב־תרבותיות המאפיינת את סיציליה של ימי הביניים.
 

 :

קתדרלת צ’פאלו: אדריכלות רבת שכבות

הקתדרלה נבנתה בשלבים, תחת שליטים שונים, וכך נוצר פסיפס אדריכלי מרהיב. הטרנספט והמקהלה נושאים השפעות צפון־אירופיות, בעוד שאולם התווך מזכיר בזיליקות ים־תיכוניות. הקשתות המחודדות שואבות השראה מן המסורת המוסלמית, והכיפות נוספו בסוף המאה ה־12 בהשפעה אנגלית־נורמנית.החזית המערבית הושלמה רק במאה ה־15. הקלויסטר הסמוך, מן המאה ה־12, הוא פנינה בפני עצמה: עמודים כפולים, קשתות מחודדות וכותרות המעוטרות במוטיבים מן התקופה הנוצרית הקדומה. זהו מקום של שלווה ויופי, המאיר באור חדש את העושר האמנותי והתרבותי של הקתדרלה. קתדרלת צ’פאלו אינה רק מבנה דתי, היא עדות חיה לעולם רב־תרבותי. מקום שבו אבן, אמונה ושלטון נשזרו זה בזה.