פדובה: פראטו דלה ואלה – פולני בכיכר וסוגיות של מגדר

עמירם צברי|14 באוגוסט 2022

כיכר פראטו דלה ואלה (Prato della Valle) היא אחד מסמלי העיר פדובה, בשל מימדיה המרשימים
(90,000 מ"ר) ובזכות יופייה. בליבה של הכיכר האליפטית הציבורית שוכן האיזולה ממיה (l'Isola Memmia), אי ירוק המוקף בתעלה קטנה הגובלת בשתי שורות פסלים.

 

 

פראטו דלה ואלה – גן עדן של צפרדעים

תושבי פדובה מכנים את הכיכר בקיצור: "איל פראטו" (כר הדשא), אלא שלא תמיד היה כאן דשא.
בעבר הייתה זאת אדמת ביצות בעייתית ששכנה דרומית לחומות העיר העתיקה של פדובה.
לא בכדי כינה אותה דונטלו הפסל האיטלקי, "גן עדן של צפרדעים".
מי שדאג לטפל במדגרת היתושים, לשקם אותה ולפתח את האזור כולו היה אנדריאה ממו, ראש העיר מטעמה של הרפובליקה הוונציאנית ששלטה באיזור.
מניעיו של ממו היו בהחלט נאצלים, אך העובדה שהתגורר בפאלאצו אנג'לי החולש על הכיכר בהחלט שיחקה תפקיד חשוב. (כיום מוזיאון הקולנוע בכניסה למדרחוב אומברטו פרימו).
ממו פעל לפינוי השטח שהיה שייך בעבר למנזר סנטה ג'וסטינה הסמוך ובשנת 1775 פנה לאדריכל דומניקו צ'ראטו שיעצב מחדש את הכיכר.

 

 

צ'ראטו שניגש למלאכה, ראה בעיני רוחו כיכר המוקפת בתעלה ומעוטרת בפסלים המייצגים את דמויות המופת בהיסטוריה של פדובה.
אלא שבין הכוונה המקורית לתוצאה נפער פער גדול. בעקבות מחסור בתקציב נזקקו הוונציאנים לפתרון יצירתי.
ההחלטה שעלתה הייתה לפנות למימון המוני כדי לסיים את עבודות הפיסול.
קביעה זו אפשרה למעשה לכל מי שיכול היה להרשות לעצמו (גם בתשלומים נוחים) לבקש פסל של דמות מפורסמת לפי בחירתו. ממו שביקש לרתום אנשי ציבור אמידים, הגיע אפילו לרומא והציג את הפרוייקט בשגרירות הרפובליקה בפאלאצו וונציה.
ברם, ליצירות הפיסול נקבעו התנאים הבאים:
את הדמויות יש לפסל באבן הגיר המיוחדת של ויצ'נזה.
הפסלים צריכים לייצג דמויות שהלכו לעולמן אך לא של קדושים, שכבר נוצרו לכבודם מזבחות.
ולבסוף, אסור שהפסלים יעלו לתורמים יותר מ-130-150 זקינים (דוקאט הזהב הוונציאני).

 

 
בעקבות מימון ההמונים נוצרה בסופו של דבר סיטואציה מוזרה.
רבות מהדמויות המוצגות בכיכר זרות ואינן ידועות או מוכרות לתושבי פדובה.
אמנם במרבית הפסלים תמצאו פרופסורים, אמנים, מנהיגים או שליטים הקשורים לעיר ולרפובליקה הוונציאנית.
אך בין היתר תבחינו בטורקוואטו טאסו (המשורר יליד סורנטו) אַנְדְרֵאָה מַנְטֶנְיָה (צייר הרנסאנס), אריסטו, פְרַנְצֶ'סְקוֹ פֶּטְרַארְקָה, הפיזיקאי גַּלִילֵאוֹ גַּלִילֵיי, טיטוס ליוויוס (ההיסטוריון הרומאי) והפסל אנטוניו קנובה.

 

 

פראטו דלה ואלה – מועדון אקסקלוסיבי לגברים

כדאי לציין כי מתוך 84 הדמויות על 78 יצירות הפיסול, מיוצגת דמות נשית אחת בלבד.
מדובר בפרוטומה (חלק עליון) של משוררת הרנסאנס הנפלאה גספארה סטמפה (Gaspara Stampa).
הפרוטומה ניצבת למרגלותיו של המשורר אנדריאה ריצ'ו (אנדראה בריוסקו).
אי-הייצוג הנשי ממשיך עד היום לעורר הדים בפדובה ומהווה מושא לחילוקי דעות במועצת העיר.

 

 

בראשית 2022, הועלתה הצעה במועצת העיר, הקוראת לשריין את אחד משני המושבים הריקים על הגשר הצפוני עבור אלנה לוקרציה קורנרו-פיסקופיה.
פיסקופיה היא האשה הראשונה באירופה שסיימה לימודי פילוסופיה באוניברסיטת פדובה ב-1678.
בשני המושבים הללו, שכנו בעבר פסליהם של הדוג'ים הוונציאנים שנותצו עם הכיבוש הצרפתי ב-1779.
ההצעה עוררה תסיסה גדולה בקרב חלק מחברי המועצה.
המתנגדים התבצרו בעמדתם מאחורי הטיעון שיש להגן בכל מחיר על ההיסטוריה של הפראטו.
לדידם, הכנסת דמות נשית היא ניסיון לשכתב את העבר מחדש, רק כדי להתאימו לרגישות המודרנית של פמיניזם ומגדר.
קרלו פומיאן, פרופסור להיסטוריה של העת החדשה, טוען:
"יצירת היסטוריה על ידי הזזת מונומנטים כאילו הם קוביות לגו היא משחק מסוכן ולא אינטליגנטי".
מנגד התומכים בהצעה, (ביניהם רקטורית האוניברסיטה דניאלה מאפלי וארכיאולוג הנוף פבריציו מגאני), גורסים שלא כדאי להיתקע בעבר, ולשבץ דמות נשית עדכנית ראויה.
האימונולוגית אנטונלה ויולה מוסיפה: "זו אינה תרבות ביטול, אלא דרך לשלב ולמלא את החלל…
שהרי לא מדובר על הריסת פסלי גברים רק כדי להחליפם באלו של נשים.."

על המחלוקת במועצת העיר קראו  כאן

 

 

פסליהם של הפולנים

פסלים נוספים המעוררים עניין הם של המלך הפולני יאן סוביסקי ודוכס זמושץ' יאן זמויסקי.
הרוזן הפולני אוגוסט מוזיטלסקי מספר ביומנו כיצד התרשם מן הכיכר בביקורו בעיר:
"בשולי התעלה הונחו פסליהם של גברים מפורסמים שנקשרו לעיר פדובה.
מר ממו הראה לי את פסליהם של יאן סוביסקי ויאן זמויסקי.
שתי דמויות שלפני זמן רב למדו באוניברסיטת פדובה.
הדמויות הונחו בכיכר במימונו של הוד מעלתו ולבקשתו.
יאן סובייסקי מזכיר מאוד את עצמו, אך יאן זמויסקי דוכס זמושץ' עדיין אינו גמור"..

אם תבקרו בכיכר אמנם תבחינו בדמותו של יאן סובייסקי.
המלך הפולני מתנוסס בצידה הדרום מערבי של הכיכר, למרות שמעולם לא למד או דרך בפדובה.
הצבתו בכיכר נבעה ככל הנראה משיקולים דיפלומטיים עדינים.
לעומתו, דמותו של יאן זמויסקי וקשריו עם פדובה היו מאוד משמעותיים.
זמויסקי הגיע מפולין, למד באוניברסיטת פדובה ועם שובו לפולין ב-1580, הזמין את האדריכל האיטלקי ברנרדו מורנדו לתכנן את זמושץ' לפי דגם העיר פדובה.
זמויסקי שאהב את פדובה והעריץ את יופיה, בהחלט ראוי להנצחה.
למרבה האכזבה דמותו נעלמה במרוצת השנים וכבר אינה נוכחת בכיכר.

 

 

נקודות עניין נוספות בכיכר פראטו דלה ואלה

מלבד יצירות הפיסול, סביב הכיכר מצויים מספר ארמונות מרתקים מן המאות ה-14 וה-18.
בפינה הדרום מזרחית תבחינו במנזר הבנדיקטיני של סנטה ג'וסטינה שמקורו במאה ה-10.

 

 

בצידה המערבי של הכיכר מבנה הלוג'יה אמולאה (Loggia Amulea) הנאו-גותי משנת 1860.

 

 

ובפינה הצפונית, בכניסה למדרחוב אומברטו פרימו, תבחינו בפאלאצו אנג'לי, בו התגורר אנדראה ממו.
המבנה משמש כיום משכנו של מוזיאון הקולנוע.