קומו: הפגאנים הקדושים בחזית הקתדרלה

עמירם צברי|2 במאי 2020

קתדרלת סנטה מריה אסונטה (Duomo di Como) היא מקום הפולחן המרכזי בעיר קומו.
הכנסייה המוקדשת לעליית מרים היא ללא ספק אחד המונומנטים המרהיבים ביותר בצפון איטליה.
למעשה מדובר באחרונת הכנסיות הגותיות שנבנו על אדמת איטליה.
הקתדרלה נבנתה כולה משיש בשנת 1396, כ- 10 שנים לאחר הקמת קתדרלת מילאנו.
מבנה הכנסייה עבר מספר שינויים בין השנים 1426-1596, בכדי שתתאים לרוח הרנסאנס ובנייתה הסתיימה ב-1770 כשחודשה כיפתה בידי אדריכל הבארוק הנודע פיליפו יובארה.

 

 

גולת הכותרת היא החזית המערבית, שנוצרה בין השנים 1457-1498 עם שלושה שערים מקושתים, תבליטי אבן נפלאים וחלון רוזטה במרכז.

 

 

משני צידי שער הכניסה המרכזי, שני פסלי אנוש מסקרנים, המוגנים מפני אבק וערפיח בתיבות זכוכית מעוצבות.
האם מדובר בקדושים, דמויות מקראיות או אלגוריות נוצריות כלשהן?
באופן מפתיע התשובה היא לא. ולא זו בלבד, אלא שמדובר בדמויותיהם של פגאנים.
הדמות מימין היא של פליניוס הזקן (Gaius Plinius Secundus) ומשמאל של אחיינו ובנו המאומץ פליניוס הצעיר (Gaius Plinius Caecilius Secundus).
פסליהם של שני אנשי הרוח הרומיים נוצרו בשלהי המאה ה-15 ע"י האחים הפסלים ג'יאקומו ותומאסו רודארי (Giacomo e Tommaso Rodari).

 

 

 

ובכל זאת יש לשאול: מה לקתדרלה קתולית ולדמויותיהם של שני עובדי אלילים המונצחים בחזיתה?
התשובה פשוטה למדיי, השניים ילידי קומו.
אין בכך אלא כדי להעיד כי פרנסי העיר קומו ותושביה בחרו להכיר לשניים תודה והיו חפצים ביקרם.
פליניוס הזקן הוא מחבר תולדות הטבע (Naturalis Historia) האנציקלופדיה הקדומה ביותר בעולם.
אנציקלופדיה רחבת יריעה בת 37 כרכים, שנגעה בין היתר בגאוגרפיה, רפואה, חקלאות מסחר וטבע ושימשה מופת ואב טיפוס לכל האנציקלופדיות שיבואו בעקבותיה.
פליניוס נולד בשנת 23 (בימי שלטונו של הקיסר טיבריוס) בישוב קומו, שנקרא באותם ימים נובום קומום (Novum Komum).

 

 

מלבד עיסוקו בספרות ומחקר, שימש פליניוס הזקן כמפקדו של צי ימי רומאי.
כאן על גדות אגם קומו הפסטורלי, ישב פליניוס בימי נעוריו ובחן את יופיו ועצמתו של הטבע

 

 

פליניוס הזקן היה בהחלט אִישׁ חַיִל. פליניוס הקריב את חייו בשנת 79 לספירה, כאשר שימש כמפקד הצי הרומי באיזור מפרץ נאפולי, וביקש לעקוב מקרוב אחר התפרצותו הקטלנית של הוזוביו.
באותה העת שהה פליניוס הצעיר (62-120 לספירה), בחופשת קיץ באחוזת דודו ותיעד את האירוע הדרמטי שהחריב בין היתר את הערים פומפיי הרקולנאום וסטביאה, שם ניטלו חייו של דודו פליניוס הזקן.
פליניוס הצעיר ניצל בעור שיניו, כדי לספר לעולם את סיפור ההתפרצות, באמצעות סדרת מכתבים מפורטים שכתב לחברו ההיסטוריון טקיטוס.
לא בכדי, התפרצות געשית אלימה המלווה בעמוד עשן ואפר, המיתמר לגובה של עשרות קילומטרים קרויה עד היום בשמו: "התפרצות פליניאנית".

 

 

מספר מילים באשר לקתדרלה עצמה:
אורכה של הקתדרלה 87 מ', רוחבה נע בין 36 ל- 56 מ' וגובהה עד לראש הכיפה הוא 75 מ'.
לתכנית הקתדרלה צורת צלב לטיני פשוט, עם ספינה מרכזית ושתי סיטראות המופרדות על ידי עמודים.
מעל נקודת המצלב כיפתו המרשימה של פיליפו יובארה.
האפסיס ואיזור המקהלה נבנו במאה ה -16.

 

 

בלב הקתדרלה מספר שטיחי קיר מרהיבים מן המאות 16-17 שנוצרו בפרארה, פירנצה ואנטוורפן.
פסלי קדושים, תבליטי אבן וציורים מן המאה ה-16 מעטרים את פנים הכנסייה.

 

 

הלונטות מעל הפורטלים מעוטרות בסצינת הלידה (משמאל) הערצת חכמי הקדם שהגיעו לסגוד לישוע הרך הנולד (במרכז) וסצינת ברית המילה של ישוע (מימין).

 

 

מעל השער המרכזי, שני טונדי (תבליטים במסגרת עגולה) בדמויות אדם וחוה, כמייצגי האנושות והחטא קדמון.
מעליהם חמש גומחות ובהן מרים הבתולה במרכז, משמאלה יוחנן המטביל ולימינה אבונדיוס הקדוש מקומו.
בשני הקצוות, הקדושים המעונים פרוטוס ויקינתוס ששרידיהם עפ"י האמונה נשמרים במזבח הקתדרלה.

 

 

מעל הגומחות, טונדו נוסף ובו האנשה נדירה של רוח הקודש בדמותו של עלם צעיר.
משני צידי הרוזטה, תבליטים המייצגים את סצינת הבשורה:
המלאך גבריאל משמאל מבשר למרים מימין שהיא עומדת לשאת ברחמה את ישוע.
בנקודה הגבוהה ביותר בחזית הקתדרלה אלוהים בכבודו ובעצמו, וסצינה המתארת את ישוע הקם לתחייה.

 

 

שער הצפרדע (Porta della Rana)
שער נוסף בקתדרלה הראוי לציון מצוי בצידה הצפוני (השמאלי).
שער מעוצב ועשיר מימי הרנסאנס עם שלל דמויות סימבוליות, פסלי קדושים, כרובים, מפלצות ובעלי חיים.
בנקודה הגבוהה ביותר נצחון הבתולה. הדמויות בחלקן הינן תזכורת למטמורפוזות של המשורר הרומי אובידיוס.
בין שלל הדמויות, צפרדע מסקרנת שהעניקה לשער את שמו הפורטה דלה רנה (Porta della Rana).
ישנם הטוענים כי הצפרדע המאובנת הינה שריד לאותה תקופה בה האגם ​​הוצף ומימיו הגיעו עד לקתדרלה.
אחרים האמינו כי מתחת לצפרדע שכן אוצר, עד כדי כך שבשנת 1852 נערכו חפירות כדי לאמת את הטענה.
כך או אחרת, הצפרדע נותרה כסמל חשוב לשינוי צורה (מטמופרפוזה) ודחף לשינוי.
משנת 1912 הצפרדע נותרה נטולת ראש, לאחר שנפגעה ממכת פטישו של מטורף.
עם זאת, אמונה רווחת כי ליטופה של הצפרדע יניב מזל טוב ומסיבה זאת היא חלקה מאוד.

 

 
 
בסרטון הבא תוכלו להתרשם מקתדרלת קומו הנפלאה

 

אהבתם? אשמח לשיתופים