השור של טורינו והנסיך המצרי שייסד את העיר

עמירם צברי|30 בספטמבר 2022

מאחורי מזרקת שנים עשר החודשים מסתתרת אגדה על נסיך מצרי שיצא לנדודים והקים עיר חדשה.
על גדות נהר הפו, צמח מקום פולחן חדש לאפיס, השור של טורינו.

 
מזרקת שנים עשר החודשים של טורינו (Fontana dei Dodici Mesi) היא יצירה חיננית שלא תוכלו לחלוף על פניה מבלי להתפעל. המזרקה מהווה אחת מפנינות החן של פארק ולנטינו ההיסטורי השוכן על גדות נהר הפו.
מאחורי הפרוייקט עמד האדריכל קרלו צ'פי (Carlo Ceppi) ששילב בין סגנונות הרוקוקו והאר-נובו.
המזרקה היא מקור גאווה לתושבי העיר. אך הסיפור העומד מאחוריה מעצים את הילת המסתורין האופפת את בירתו האיזוטרית של חבל פיימונטה.

 

 

בשלהי המאה ה -19 נערכה בטורינו תערוכת ענק לרגל יובל שנים לאימוץ החוקה הליברלית החדשה (Statuto Albertino) שהעניק קרלו אלברטו לנתיניו בשנת 1848.
בתצוגה החגיגית שנערכה ב- 1 במאי 1898 נחנך קומפלקס אדריכלי מיוחד במינו.
המזרקה היא המרכיב היחידי שנותר מאותו פרויקט גרנדיוזי.
לבסיס המזרקה אגן עגול ומים ניגרים מן המפל הקטן לעבר קרקעית הבריכה.
את עבודות הפיסול הפקיד צ'פי בידי מספר אמנים.

 

 

מעל המפל המרכזי ניצבות ארבע קבוצות פסלים.
הפסלים מסמלים את הנהרות החוצים את טורינו: הפו, הדורה, הסטורה והסאנגונה.
פסל הלוחם המזוקן של אדוראדו רובינו (Edoardo Rubino) הוא האנשה של נהר הפו.
את הסטורה מייצגות שלוש נשים עירומות פרי עבודתו של לואיג'י קונטראטי (Luigi Contratti).
ג'אקומו קומטי (Giacomo Cometti) יצר את הדורה בדמותה של נערת הרועים.
ונהר הסאנגונה מיוצג ע"י גניוס המחייך אל צמד אוהבים שייצר צ'זארה רדוצי (Cesare Reduzzi).
שנים עשר פסלים נוספים המייצגים אלגוריות של חודשי שנה ניצבים על בסיסים בעמודי המעקה.
הייתה זו דרכה של טורינו להציג את חשיבותה ויופייה, אפילו בהשוואה לרומא שנטלה את הבכורה כבירתה החדשה של איטליה.

 

 

עם זאת, ישנם הגורסים כי המזרקה מרמזת לקשר העל טבעי שבין טורינו למצרים העתיקה.

 

השור של טורינו והנסיך המצרי

אחת האגדות העתיקות מספרת על היווסדה של העיר טורינו בידי נסיך מצרי בשם פא רחוטפ (Pa Rahotep).
הסיפור מוזכר בספר Historia della Augusta City of Turin, שפרסם ב-1679 אמנואלה תזאורו (Emanuele Tesauro), היסטוריון החצר של הגבירה המלכותית, מריה כריסטינה מצרפת.
תזאורו מספר כי הנסיך המצרי הגיע לאיזור טורינו בסביבות 1523 לפנה"ס, עם מספר רב של חסידים בעקבותיו.
הנסיך שחי בתקופת שלטונו של אמנחותפ הראשון, עזב את אדמת מצרים לאחר מספר התגלעויות עם כוהניה של הציוויליזציה העתיקה.
הכהנים שסגדו לאל אמון, לא ראו בעין יפה את פולחנו של האל אתון (גלגל החמה).
הנסיך פא-רחוטפ, שהיה חסיד נלהב של האל אתון חש פגוע ונדד למצוא שטחים חדשים לו ולתומכיו.
תחילה עבר ליוון ובהמשך נחת על חוף הים בליגוריה. שם הותיר את בנו ליגוריו, שהעניק לאיזור את שמו.

 

 

לאחר שנשא אשה, רחותפ נע צפונה והחליט להתיישב במישור בו שכן נהר שהזכיר לו את מצרים.
באותו מקום ייסד הנסיך עיר בשם ארידניה, שהייתה גרעין ההתיישבות הראשון של טורינו.
רחוטפ הכיר לשבטים המקומיים, הליגורים והטאורינים את פולחנו של אפיס, השור המקודש (באיטלקית "טורו").
מכאן על פי האגדה, קיבלה טורינו את שמה.
סמלה של העיר עד היום הוא למעשה פועל יוצא של פא-רחוטפ ופולחנו של אל השור אפיס.
את השור של טורינו תמצאו בכל פינה. החל בסמלה של קבוצת הכדורגל המקומית טורינו
וכלה במזרקות הטורט (Toret – שור קטן) הפזורות ברחבי העיר.

 

 
תזאורו מוסיף כי הנסיך המצרי, שזכה לכינוי ארידנו, בנה לאפיס מקדש עליו שוכנת כיום כנסיית האם הגדולה.
ארידאנו אף הביא עימו את פולחנה של איזיס, שנזנח עם הופעת הנצרות.
מאות שנים יעברו ובמקום תקום המושבה הרומאית אוגוסטה טאורינורום.
מכל מקום, גורלו של הנסיך ארידאנו לא שפר עליו.
למעשה, ארידאנו טבע בנהר הפו לאחר מרוץ מרכבות עתיק שהחל בפארק ולנטינו.
בנקודה בה מצא את מותו, שוכנת כיום מזרקת שנים עשר החודשים.
מתוך כבוד לנסיך המנוח, זכה הפו לכינוי ארידאנוס (Eridanus).
השם השתמר במשך מאות שנים עד להגעת הקלטים ששינו את שמו לפאדס, בשל השרף המובחר שהופק מאלוני הפרא ששכנו על גדותיו. מאוחר יותר השתנה שמו של הנהר לפו.

 

 

דריכה על אשכי השור

מתחת לארקדות האלגנטיות של פיאצה סן קרלו, על הקרקע תבחינו בתבליט ברונזה המעוטר בדמות שור.
התבליט הפך במרוצת הזמן מושא למיתוסים ואמונות טפלות, שבאו כמובן על חשבון אשכיו.
המקומיים סבורים, כי דריכה על אשכי השור היא סגולה למזל טוב.
הטורינזים, כך מסתבר, מאמינים באמונות טפלות, אך תמיד ידרכו על השור בצנעה ובחשאי.
 

 

האמונה הטפלה או אולי הדיסקרטיות היתירה הניבה בטורינו מסורת נוספת.
יושביו המשועשעים של בית הקפה טורינו, שבחזיתו תבליט השור, נוהגים להתבונן על הדורכים בהיחבא, המנסים להיטיב עם מזלם.
כאשר תבקרו בטורינו נסו אף אתם את מזלכם או לפחות שבו בבית הקפה ההיסטורי.
שם תוכלו להתבונן על העוברים ודורכים, עם כוס ביצ'רין ולצידו פרלין ג'אנדויוטו משובח.

 

 
בסרטון הבא ,תוכלו לשמוע (באיטלקית) את סיפורו הנסיך המצרי שייסד את טורינו

 

 
גם במילאנו נהוג לדרוך על אשכי השור של טורינו, אך כאן מדובר במסורת אחרת.
על כך תוכלו לקרוא בכתבה:  גלריה ויטוריו עמנואל – טרקלין האיחוד האיטלקי