יש מקומות שבהם הדמיון נדרש לא פחות מהעיניים. שרידים דוממים כמו עמוד שבור או קיר שקרס אינם מספרים לבדם את הסיפור. אך למי שמקשיב, האבנים לוחשות סיפור אחר.
שרידי מקדש אפולו באי אורטיג'יה
צילום עמירם צברי©
מקדש אפולו, שער מרשים לעיר סירקוזה
בחלקו הצפוני של האי אורטיג'יה שוכן מקדש אפולו, אחד האתרים הקדומים והמרשימים ביותר בסירקוזה. קשה היה להישאר אדיש למראה המבנה האדיר, שקידם את פני הבאים אל העיר והותיר רושם בל יימחה על כל מי שעמד מולו. המקדש נבנה בראשית המאה ה־6 לפנה"ס בסגנון דורי, ובממדים מרשימים במיוחד. מדובר באחת הדוגמאות המוקדמות למקדש פריפטרלי, מקדש שבו העמודים עוטפים את המבנה מכל צדדיו. המקדש נבנה על גבי סטִילוֹבט, פלטפורמה אדריכלית מוגבהת, שהיא למעשה השכבה העליונה של בסיס המבנה, ועליה עמדו העמודים. אורכו של הבסיס כ־55 מטרים, ורוחבו כ־21 מטרים, מה שהקנה למקדש מראה מרשים במיוחד כבר מרחוק.
תכנית מקדש אפולו בסירקוזה
מקור ויקימדיה
אדריכלות האבן של מקדש אפולו
בחזית המקדש עמדו שישה עמודים (hexastyle) ובכל צד שבעה־עשר עמודים נוספים. העמודים היו עבים, נמוכים יחסית, ונחצבו מגוש אבן אחד, מה שתרם למראה כבד ומאסיבי. המקדש נחשב ככל הנראה, לדוגמה הראשונה במערב היווני למעבר מבנייה מעץ לבנייה מלאה באבן. זהו ציון דרך חשוב בהתפתחות האדריכלות הקלאסית. מאחורי חזית העמודים החיצונית ניצבו שישה עמודים נוספים. הכניסה למקדש הייתה מצידו המזרחי, דרך מבואת הכניסה (הפרונאוס). ההיכל המרכזי, הנאוס, נחלק לשלושה אגפים באמצעות שתי שורות של עמודים דקים יותר, ככל הנראה דו־קומתיים. בחלקו האחורי עמד האֲדִיטוֹן (Adyton), נישה סגורה ומקודשת, שלא הייתה נגישה לקהל, ובה הונח פסלו של האל.
דגם מקדש אפולו, מוזיאון פאולו אורסי, סירקוזה
מקור ויקימדיה
עיצוב המקדש שומר על סגנון ארכאי ומשלב כמה פרטים מיוחדים. קורת העל (הארכיטרב) גבוהה מהרגיל, המרווחים בין העמודים צפופים ולא סימטריים, וחלקה התחתון של הכותרת (האכינוס) רחב מהמקובל. השילוב הזה יוצר מראה עוצמתי, אך פחות מאוזן והרמוני מהמקדשים הקלאסיים. מהפכה אדריכלית נוספת טמונה בבחירה לבנות את כל שורת העמודים ההיקפית (הפריסטאזיס) מאבן, ולא מעץ, לראשונה בעולם היווני. הבנייה כללה גם את בסיס המקדש המדורג (הקרפידומה), העמודים וקורת הגג העליונה, הארכיטרב. מעבר כזה מחומרים טבעיים וקלים לחומרים עמידים וחזקים הוא נקודת ציון חשובה מאוד באדריכלות העתיקה.
חשיבותו נרשמה אף בכתובת הקדשה חרוטה על גבי השלב העליון של בסיס המבנה (הסטִילוֹבט).
"קליאומנס, בנו של קנידיאידס, בנה לאפולו את המקדש, והקים את העמודים, מעשה נאה הוא."
כתובת ההקדשה במקדש אפולו באורטיג'יה
צילום עמירם צברי©
כתובת ההקדשה במקדש אפולו באורטיג'יה
מקור ויקימדיה
למרות המעבר לשימוש באבן, הבונים לא סמכו לחלוטין על יכולתה לשאת עומסים כבדים. קורת האבן ששרדה (הארכיטרב) מגלה את הפתרון: היא עוצבה בצורת "L", ובתוכה שובצה ליבת עץ פנימית, חיזוק סמוי שנועד לתמוך במבנה ולשפר את יציבותו.
שרידי הארכיטרב על שני העמודים הדוריים של מקדש אפולו
צילום עמירם צברי©
מבנה מקדש יווני, עמירם צברי©
גלגוליו של המקדש לאורך הדורות
המקדש שימש ברצף תקופות שונות. בתקופה הרומית הוא המשיך לשמש כמקום פולחן. מאוחר יותר הוסב לכנסייה ביזנטית, מסגד ערבי, ולבסוף שוב לכנסייה, הפעם נורמנית. במאה ה־16 נבנתה באתר קסרמה צבאית, ושרידי הכנסייה נהרסו. במהלך המאות ה־19 וה־20 בוצעו חפירות שהובילו לחשיפת חלקים מהמבנה הקדום. כיום, פוגשים המבקרים תחילה את צדו האחורי של המקדש. הסיבה לכך היא שמקדשים יווניים פנו תמיד מזרחה, אל השמש העולה. בשטח נותרו שרידים בולטים: שני עמודים דוריים שלמים, בסיס האבן המדורג (קרפידומה), וקטעים מקירות החדר המרכזי, המעידים על תפארתו הקדומה.
הדמיה נהדרת מחייה את מקדש אפולו, צפו בסרטון וגלו את הפאר שנשכח.