את פסל החירות (Statue of Liberty), סמלה הידוע של העיר ניו-יורק, מכיר כמובן כל בר-דעת.
ל"גברת החירות" שלל עותקים בצרפת, ארה"ב, ישראל ובעצם בכל רחבי העולם.
פסל תואם ומסקרן במיוחד אפילו תמצאו במילאנו, עיר האופנה האיטלקית.
פסל החירות, סמלה של העיר יורק
מקור ויקימדיה
כיכר הדואומו רחבת הידיים היא ליבה הפועם של העיר מילאנו. הכיכר מהווה שער הכניסה לגלריית ויטוריו אמנואלה האלגנטית, מוזיאון נובצ'נטו החשוב וכמובן מהווה משכן לאחת הקתדרלות המרהיבות ביופיין.
את חזית הדואומו המרשימה מעטרים מאות צריחונים, גרוטסקים וגרגוילים, אלפי פסלי קדושים ודמויות מכתבי הקודש, וביניהם מסתתר לו "פסל חירות" בזעיר אנפין.
פיאצה דואומו מילאנו: משמאל שער הכניסה לגלריית ויטוריו אמנואלה ומימין הקתדרלה הגותית
מקור ויקימדיה
הפסל הנושא את השם "החוק החדש" (La legge nuova) שוכן ממש מעל שער הכניסה הראשי בצידה השמאלי של המרפסת הקטנה.
תופתעו אף לשמוע, כי הפסל המילאנזי קדם ב-75 שנה לפסלו המפורסם של פדריק אוגוסט ברתולדי.
הדמיון יוצא הדופן לפסל החירות והעובדה שנוצר שנים רבות לפני "גברת החירות", מעלים את האפשרות כי הפסל שימש מקור השראה לברתולדי.
"החוק החדש" במרפסת הקטנה בחזית קתדרלת מילאנו
צילום עמירם צברי©
"החוק החדש" (La legge nuova), דמיון ניכר לפסל החירות
צילום עמירם צברי©
הפסל הוא פרי יצירתו של האמן קמיליו פאצ'טי (Camillo Pacetti 1758-1826).
קמיליו, בן למשפחת אמנים ואחיו של וינצ'נזו פאצ'טי קיבל את הכשרתו באקדמיית סן לוקה.
לאחר מספר שנים בהן רכש נסיון בעיטור כנסיותיה של רומא, מונה קמיליו ב-1804 בהמלצתו של אנטוניו קאנובה לניהול הקתדרה לפיסול של אקדמיית בררה לאמנויות יפות במילאנו.
בנוסף למשרת ההוראה, פאצ'טי נטל חלק במספר עבודות ציבוריות, ביניהן עבודות פיסול בכנסיות מילאנו ומספר תבליטים שיצר עבור הארקו דלה פאצ'ה (שער השלום) במילאנו.
עבודותיו הרב-גוניות כללו דיוקנאות ומגוון נרחב של נושאים מיתולוגיים ואלגוריים.
פסל בדמותו של קמיליו פאצ'טי באכסדרת הקומה העליונה בפינקוטקה די בררה
מקור ויקימדיה
את "החוק החדש" יצר פאצ'טי ב- 1810 עבור חזית הקתדרלה.
הפסל הונח לצידו של "החוק הישן" (La legge vecchia) השוכן על אותה מרפסת.
שתי הדמויות המנוגדות מהוות למעשה האנשה של הברית החדשה (החוק החדש) והברית הישנה (החוק הישן).
קווי הדמיון בין פסל החירות של מילאנו לזה שמעבר לים, הם בהחלט מפתיעים:
שניהם עטויי גלימה ולראשם נזר קודקודים משונן המזדקר כאור קרני שמש.
ידה הימנית של גברת החרות מניפה לפיד ומנגד דמות החוק החדש נושאת את גביע המיסה המזכיר את הלפיד.
את ההבדל היחיד תמצאו בידם השמאלית. הגרסא הניו-יורקית נושאת לוח ועליו תאריך הכרזת העצמאות של ארצות הברית, בעוד רעותה המילאנזית נושאת בידה צלב.
למעשה אם תעיפו מבט על פסל "החוק הישן" תבחינו בלוחות הברית המצויות בידו.
במילים אחרות, אם נשלב את שני הפסלים השוכנים על אותה מרפסת נקבל את פסל החירות המוכר לנו.
משמאל פסל החוק החדש ומימין פסל החירות
מקור התמונות ויקימדיה
עם זאת, חשוב לציין כי הדעות חלוקות בנושא ומדובר רק בהשערות:
רבים סבורים כי ברתולדי ספג את השראתו ממקורות על הקולוסוס ברודוס, פסלו העצום של האל היווני הליוס שנחשב לאחד מפלאי העולם העתיק.
אחרים גורסים כי מושא ההשראה היה דווקא פסלו הענק (1698) של הקדוש קארלו בורומאו (סן קרלונה) המתנשא בעיירה ארונה, על גדות אגם מאג'ורה.
מנגד מתעקשים הפיורנטינים כי המקור הוא "החירות של השירה" (Libertà della Poesia) של פיו פדי, המעטרת את מצבת קברו של המשורר ג'ובאני בטיסטה ניקוליני (Giovanni Battista Niccolini) בכנסיית סנטה קרוצ'ה בפירנצה.
החירות של השירה, (פיו פדי 1870 – 1883), כנסיית סנטה קרוצ'ה פירנצה
מקור ויקימדיה
כך או אחרת, סביר להניח כי ברתולדי שביקר באיטליה חזה בצמד הפסלים שעל חזית הדואומו.
ברתולדי כידוע היה נצר למשפחה עם מורשת אלזסית איטלקית ושימש כקצין קשר לצבא המתנדבים של ג'וזפה גאריבלדי (Armée des Vosges) שנלחם ב-1870 לצידם של הצרפתים במלחמת צרפת-פרוסיה..
ראוי גם לזכור כי חניכת שני הפסלים ציינה את סיום העבודות על חזית הקתדרלה ומילאנו שימשה בתקופה זאת, כבירת ממלכת איטליה הנפוליאונית (Regno d'Italia).
האם ניתן לומר בוודאות כי פסל החירות הוא פרי שילובם של הפסלים המילאנזים במוחו הקודח של ברתולדי ?
ואולי ברתולדי ספג השראה ממספר מקומות ויצירות?
לאלוהים וברתולדי הפתרונים.
פסל החירות, פרי שילובם של השניים? מקור ויקימדיה
אהבתם? אשמח לשיתופים