רומא: בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי – נס השלשלאות והקדושה באלבינה

עמירם צברי|6 בינואר 2023

עבור המבקר הישראלי, גולת הכותרת של כנסיית סן פייטרו אין וינקולי היא כמובן פסל משה של מיכלאנג׳לו.
אלא שאת שמה וחשיבותה קיבלה הבזיליקה מן השלשלאות בהן נכבל אבי האפיפיורים פטרוס השליח הקדוש.
באמצע המאה ה-5 ערכה קיסרית ביזנטיון אֶלְיָה אֶוּדוֹקִיָה, מסע עלייה לרגל לירושלים.
עם שובה הביאה עמה חזרה לקונסטנטינופול מספר שרידים חשובים וקדושים.
בין השרידים שקיבלה מיובנאליס פטריארך ירושלים, נכללו גם השלשלאות בהן נכבל פטרוס במאסרו בירושלים.
את השלשלאות העבירה אֶלְיָה אֶוּדוֹקִיָה לבתה ליקיניה אודוקסיה וזו הציגה אותן בפני האפיפיור ליאו הראשון.
כאשר בחן אותן ליאו והשווה לשלשלאות בהן נאזק פטרוס במאסרו הסופי בכלא מאמרטינום ברומא התמזגו באורח פלא שתי השלשלאות לאחת.

 

 

כדי להנציח את הנס בנתה אודוקסיה כנסייה שתשמש משכן ראוי לשריד היקר.
השלשלאות נשמרות עד היום בתוך תיבת זכוכית מתחת למזבח הראשי בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי, המכונה גם בזיליקה אודוקסיאנה.

 

 
סביב השלשלאות נקשרו מספר מסורות ואגדות.
אחת מהן מזכירה את סיפורם של אלכסנדר הראשון ובאלבינה הקדושה.
עפ"י המסורת שימש אלכסנדר כאפיפיור תחת שלטונם של טראיאנוס או אדריאנוס (בראשית המאה ה-2).

 

סן פייטרו אין וינקולי – האפיפיור אלכסנדר והקדושה באלבינה

מסופר על קווירינוס, טריבון בלגיון הרומי שהופקד על מאסרם של האפיפיור אלכסנדר הראשון וידידו הרמס.
השניים נאסרו בשל אמונתם הנוצרית והושמו בבתי אסורים שונים תחת שמירה הדוקה, במרחק ניכר זה מזה.
מידי יום, ניסה קווירינוס לשכנע את הרמס לשוב לדת הפגאנית ולהכיר בכוחם של האלים הישנים.
עם זאת כך הבטיח, יהפוך לנוצרי אם הרמס ישכנעו אחרת.
הרמס הסביר כי אינו בר-סמכא והפציר בקווירינוס מספר פעמים שיבקר את אלכסנדר.
קווירינוס הגיב בביטול וברוב כעסו אף הידק את השמירה.
באותו לילה נשא הרמס תפילה נרגשת מעומק הלב.
בדרך נס, הגיח מלאך לתאו של אלכסנדר האפיפיור ושחררו מכבליו.

למחרת כשפקד קווירינוס כהרגלו את תאו של הרמס, הופתע למצוא שם את אלכסנדר.
או אז האמין לנס שהתרחש, שב מדרכו הרעה והכיר בגדולת האפיפיור.
אחרי ששיתף הרמס כיצד השיב את בנו לחיים, ביקש קווירינוס מאלכסנדר כי ירפא את באלבינה בתו שזפק גדול בצווארה. כשביקש אלכסנדר כי ימהר להביאה לתאו המקורי, שאל קווירינוס:
"כיצד נוכל למצוא אותך שם, כשהינך כאן עם הרמס?"
"מי שהביאני לכאן אף ישיבני", השיב האפיפיור.
מיד חזר קווירינוס למעונו והביא את באלבינה בתו למקום מאסרו הראשון של אלכסנדר.

 

 

נס השלשלאות

כאשר הגיעו, מצאו האב ובתו את אלכסנדר הכבול בחזקה כשהוא ממתין לבואם.
בראותם זאת, כרעו ברך לפניו ביראת כבוד.
כאשר באלבינה החלה לנשק במסירות את חוליות השלשלאות בהן נאזק, אמר האפיפיור:
"לא אלו השלשלאות שעלייך לנשק, צאי ומצאי את שלשלאותיו של פטרוס הקדוש…".
קווירינוס שהכיר היכן הוחזק פטרוס טרם צליבתו, חש למקום ונטל עימו את באלבינה.
כשמצאו השניים את השלשלאות. נישקה אותם באלבינה ומיד החלימה.
בו במקום, חנן קווירינוס את האפיפיור וידידו ושחררם ממאסרם.
האפיפיור הטביל לנצרות את קווירינוס ובני משפחתו, וקבע לחוג את נס השלשלאות למן אותו יום ואילך.
אלכסנדר אף הקים כנסייה, שלימים תכיל את שלשלאותיו של פטרוס ושמה ייקרא:
סן פייטרו אין וינקולי, (פטרוס הקדוש בשלשלאות).

 

 

כאשר תבקרו בכנסייה המרהיבה כדי לחזות ביצירתו הנפלאה של מיכלאנג'לו,
אל תשכחו להביט לעבר התקרה ולחזות בפרסקו שבתקרת אולם התווך.
ציור הקיר הנהדר משנת 1706 של ג'ובאני בטיסטה פארודי (Giovanni Battista Parodi)
מנציח את נס השלשלאות (Il Miracolo delle Catene), שבמגען מרפא האפיפיור אלכסנדר את זפק צווארה של בלאבינה הקדושה.

 

 

 

ומה עלה בגורלם של האב ובתו?

עפ"י המסורת, נרדף קווירינוס בשל אמונתו, סבל עינויים קשים וראשו נערף ב-30 במרץ, שנת 116.
הוא נקבר בקטקומבות הרומיות בוויה אפיה ועולי רגל נהגו לפקוד את קברו.
מעט מאוד ידוע על גורלה המדוייק של באלבינה.
מספר מקורות מציינים כי חייתה כנזירה מתבודדת עד למותה בשנת 130 לספירה.
באותה שנה נידונה למוות על ידי הקיסר אדריאנוס בשל דבקותה בנצרות.
באלבינה נקברה בחיים או הוצאה להורג בטביעה, ולאחר מותה נקברה סמוך לאביה.
שרידיהם של באלבינה ואביה הובאו מאוחר יותר לכנסייה שנבנתה לכבודה במאה ה-4.
על גבעת האוונטין, מאחורי מרחצאות קרקלה שם ניצבת בזיליקת סנטה באלבינה.