רבות הדרכים לתור את ונציה וליהנות מיופיה עוצר הנשימה של עיר התעלות. אחת מהן היא לשוט באוטובוס המים של חברת ACTV – הואפורטו.
הואפורטו עובר בין איי הלגונה ומדלג מתחנה לתחנה לאורך ה'קאנאלה גרנדה', התעלה הגדולה.
קו מס' 1 ה 'לינאה אונו' יספק לכם נקודת מבט טובה על המבנים והגשרים המרשימים וחזיתות הארמונות ההיסטוריים של ונציה.
הקו הפופולרי יוצא ממסוף פיאצאלה רומא, אוסף נוסעים סמוך לתחנת הרכבת סנטה לוצ'יה, מתפתל במעלה התעלה, ומשם פונה דרומה דרך הריאלטו וגשר האקדמיה לעבר סן זכריה והלידו.
אוטובוס המים של חברת ACTV – הואפורטו.
Creative Commons License By Michael Day
בזמן השייט, תבחינו במסופי התחנות על גדת התעלה הצבועים בלבן וכתום.
תופתעו לשמוע כי כל תחנות העצירה בקו זה קרויות על שמן של כנסיות או מונומנטים חשובים מלבד אחת:
ריבה דה ביאסו (Riva de Biasio).
מדובר למעשה על קטע קצר מן הגדה הימנית של התעלה הגדולה ברובע סנטה קרוצ'ה.
הריבה היא התחנה הבאה בואפורטו למגיעים ממערב, אחרי מסוף פרוביה (Ferrovia) הסמוך למתחם הרכבת של ונציה.
האגדה מספרת כי הריבה (הגדה) קרויה על שמו של קצב מקומי רוצח ילדים אכזרי מראשית המאה ה-16.
כאן בגדה שכן פונדקו של ביאג'ו קרניו הנתעב (Biagio Cargnio) בימי הרפובליקה של ונציה (הסרניסימה).
תחנת ריבה דה ביאסו.
Creative Commons License By Wolfgang Moroder, via Wikimedia Commons
ביאג'ו (ביאסו בעגה המקומית) יליד חבל קרניה שבמחוז פריולי, עזב את ביתו שבהרים וירד לונציה לנסות את מזלו.
ביאג'ו היה לוגאנגר luganegher כך נקראו בונציה קצבי נקניק החזיר.
הוא פתח פונדק בסנטה קרוצ'ה, בסמוך לכיכר יוחנן הערוף (Campo San Zan Degolà) ועסק בהכנת בשרים ונקניקים.
כיכר יוחנן המטביל הערוף, סנטה קרוצ'ה, ונציה. Campo San Zan Degolà
Creative Commons License By VeniceWiki
הטברנה של ביאג'ו הייתה מוכרת בכל רחבי הלגונה בזכות ה 'ספציאליטה' שלו: הזְגוּאָזֶטוֹ (sguazeto).
נזיד בשר ברוטב סמיך נפלא עם ניחוח עז שמשך לפונדק סועדים רבים מכלל שכבות החברה.
טעמו של המתכון היה מובהק וייחודי ונותר שנים רבות לוט בערפל. אף לא אדם אחד העז לקשור בין המתכון המשובח והכמוס להעלמותם המסתורית של ילדי ונציה.
שנים רבות הגיש ביאג'ו בפונדקו את המנה המפורסמת שלו, והמצב עשוי היה להימשך זמן רב נוסף אלמלא יד המקרה או אם תרצו 'אצבע הגורל'.
היה זה יום בהיר, בו נכנס לפונדק נגר והזמין את הזְגוּאָזֶטוֹ. משהוגשה המנה החביבה עליו, קרב הנגר לפיו את הנזיד המהביל והחל גומע ממנו להנאתו. לפתע חש בפיסה קשה בין שיניו. הנגר הבררן ירק את העצם הסוררת ונחרד לגלות שמדובר באצבע קטנה ובראשה ציפורן. חרף הזעזוע ותחושת הקבס שאחזה בו, הסליק הנגר את האצבע במטפחתו, תחבה בזריזות לכיסו, שילם את חלקו ועזב את המקום.
תוך זמן קצר, הגיעו למקום במרוצה חיילי המשמר הוונציאני ומה שגילו היה מחריד.
בחצר האחורית של "מפלצת האדם" נמצאו חלקי גופות וממצאים מצמררים נוספים, עדות לטבח שביצע במקום.
ביאג'ו נעצר ולאחר חקירה ארוכה נשבר והצהיר כי בשר ילדים היה המרכיב העיקרי בנזיד המפורסם בו התגאה ועליו שמר מכל משמר. ביאג'ו חשף את מעשיו המזוויעים והודה ברצח הילדים, אף כי מעולם לא נקבע במדויק כמה ילדים הרג וכיצד הגיעו לידיו.
לאחר שהודה בפשעיו נגרר ביאג'ו על ידי סוס פרא לרחבה הסמוכה לפונדק, שם קוצצו ידיו לעיני ההמון הזועם.
פושע נגרר ע"י סוס, ציור מן המאה ה-13.
Creative Commons License By 13th-century chronicler Matthew Paris, via Wikimedia Commons
מושפל וכפות הובל הרוצח הסדרתי כל הדרך לפיאצטה סן מרקו, אז נקשר בין שני העמודים וראשו הוסר מעליו.
הונציאנים נהגו ברוצח בדיוק כפי שנהג באותם ילדים אומללים:
גופתו בותרה, ראשו נתלה בכיכר יוחנן הערוף וחלקיו פוזרו ברחבי העיר.
הבית והפונדק של הרוצח הנתעב נהרסו עד היסוד, אך השם 'ביאסו' נותר לדראון עולם צרוב בזכרונם של הוונציאנים הקוראים עד היום לגדה 'ריבה דה ביאסו'.
סיפורו של ביאג'ו קרניו מטיל דופי בקהילה גדולה ומשמעותית בימי הרפובליקה.
הלוגאנגרי (Luganegheri) או קצבי נקניק החזיר היו אחת מיני גילדות רבות שהתפתחו בונציה בשלהי ימי הביניים. חברי הגילדה שהיו בעיקר מהגרים עסקו בשחיטה עיבוד וממכר מוצרי בשר חזיר.
הם החזיקו בבתי מסחר זעירים בהם מכרו את מרכולתם: פרושוטו, פנצ'טה, סופרסה, וקולטלו, לרבות ביצים קשות, ערמונים, ונזידים שהכינו למעוטי היכולת משאריות הבשר.
בשנת 1683 רכשו חברי הגילדה מבנה בצידו הדרומי של רובע הדורסודורו המשקיף על תעלת הג'ודקה. המבנה בן שתי הקומות, שימש לניהול ענייניה השוטפים של הגילדה ובית מלאכה להכשרת חברים חדשים.
המבנה השוכן בכתובת Zattere 1473 משמש בימים אלה כמסעדה.
חזית הסדנא להכשרת לוגאנגרי (Scuola dei Luganegheri)
Creative Commons License By Didier Descouens, via Wikimedia Commons
קומת הקרקע כוללת ארבע כניסות מלבניות ורחבות בהן נהגו להכניס ולשכן את בעלי החיים.
שני חלונות גדולים ומקושתים מעטרים את חזית הקומה העליונה וביניהם גומחה גדולה, שם מונח פסלו של אנטוניוס הקדוש, פטרונה של הגילדה.
על הקשר שבין אנטוניוס הגדול לחזירים קראו כאן.
פסלו של אנטוניוס הגדול פטרונה של הגילדה ולרגליו בן לוויתו החזיר.
Creative Commons License By Didier Descouens, via Wikimedia Commons
ריבה דה ביאסו ב Google Earth, אם תסובבו את התמונה תבחינו בכנסיית סן ג'רמיה בצידה השני של הגדה צעדים ספורים קדימה.
סרטון בו תוכלו להתרשם משייט בואפורטו על הקנאלה גראנדה בכיוון ההפוך ממזרח למערב
בדקה ה 12:36 תבחינו משמאל בתחנת ריבה דה ביאסו.