אם ביקרתם אי פעם בנאפולי, סביר להניח שלא פסחתם על פיאצה דנטה המרשימה.
הכיכר קרויה בשמו של דנטה אליגיירי, מגדולי משורריה של איטליה שפסלו ניצב בליבה מאז שנת 1871.
את המראה הנוכחי העניק לכיכר במאה ה-18 האדריכל המחונן לואיג'י ואנוויטלי. השינויים כללו מבנה קעור עם עמודים ומעליו 26 פסלים.
הפסלים מייצגים את מעלותיו של הריבון, קרלוס השלישי לבית בורבון (לימים מלך ספרד).
הנישה בלב המבנה משמשת כיום פתח לקונביטו נאציונאלה (פנימייה ארצית) ע"ש ויטוריו עמנואלה ה-2. המתחם כולל בית ספר יסודי ושלושה בתי ספר תיכוניים.
כאשר תביטו לעבר הצריח מעל הנישה המרכזית תבחינו בשני שעונים:
השעון הגדול והסטנדרטי בעל שני מחוגים וספרות רומיות.
לשעון הקטן מחוג בודד ומשני צידיו סדרה בת שלוש ספרות: 5, 10, 15.
מתחת לשעון הכתובת EQUAZIONE DEL TEMPO המסבירה את תפקידו.
שעון מיוחד זה משמש להצגת משוואת הזמן, המאפשרת לחשב את השעה המדויקת בכל שעה ביום.
למעשה, הרגע בו אמצע היום הוא אמיתי תמיד משתנה, בהפרש של מספר שניות.
אך אם נחשבו על פני מספר חודשים, ההפרש יכול להגיע אפילו ל-15 דקות.
באמצעות מחוג המשוואה ניתן להוסיף או להחסיר את ההפרש לשעון שמעליו כדי לקבל את השעה האמיתית.
מהי משוואת הזמן?
משוואה הזמן מציינת את ההפרש שבין אורך היממה האמיתי, הנמדד בין שני מעברים עוקבים של השמש על קו המִצְהָר או שעון שמש, לבין אורך היממה הממוצע בן 24 שעות (86400 שניות).
היממה השמשית הנראית – פרק הזמן שחולף בפועל בין שני מעברים עוקבים של השמש במִצְהָר.
יממה שמשית מתחילה כשהשמש עוברת את קו המצהר. כאשר השמש תגיע שוב לקו המִצְהָר תחלוף למעשה יממה שמשית.
היממה השמשית הממוצעת – פרק הזמן הממוצע שחולף בין כל שני מעברים עוקבים של השמש במִצְהָר, אך נמדד על פני תקופה של שנה.
המנגנון המתוחכם של השעון מציג אם כן את הפער בין היממה השמשית הנראית (Solar Day) ליממה השמשית הממוצעת (Mean Solar Day).
ראוי לציין כי מהירותה הזוויתית של השמש על פני כיפת השמים אינה אחידה ולכן אורכה של היממה השמשית הנראית משתנה מיום ליום. הבדלים אלה נובעים בין היתר מנטיית ציר סיבוב כדור הארץ ביחס למישור תנועתו סביב השמש ומהירות תנועתו של כדוה"א במסלולו סביב השמש.
מאז ימי קדם, נחקרה תופעה זו על ידי מדידת זמן השמש וזמן הכוכבים (Sidereal Time).
אך רק במאה ה-17 נמצאה הנוסחה המתמטית לחישובם של ההבדלים הללו.
המתמטיקאי ההולנדי כריסטיאן הויגנס (Christiaan Huygens) היה האסטרונום הראשון שערך את הטבלאות הראשונות עם ערכי משוואת הזמן לכל יום בשנה.
הטבלאות התפרסמו ב-1673 בעבודתו על מטוטלות והורולוגיה Horologium Oscillatorium.
כיצד עובד המנגנון
ההפרש בין היממה השמשית הנראית ליממה השמשית הממוצעת יכול להגיע למספר שניות בין יום אחד למשנהו. אך באופן מצטבר הוא יכול להגיע במהלך השנה עד להפרש של 15 דקות.
כאשר השמש הנראית והשמש הממוצעת חופפות באופן מושלם משוואת הזמן מתאפסת.
צירוף זה מתרחש ארבע פעמים בשנה: ב-15 באפריל, ב-15 ביוני, ב-1 בספטמבר וב-25 בדצמבר.
ערכי הקיצון (מקסימום ומינימום) מתרחשים ב-12 בפברואר, 15 במאי, 27 ביולי, 3 בנובמבר.
כאשר המחוג מציג ערך שלילי, השמש תקדים לחצות את קו המצהר ויש להפחית ערך זה מ- 24 שעות.
מנגד, ערך חיובי מצביע כי השמש מאחרת לחצות את קו המשווה ויש להוסיף ערך זה ל- 24 שעות.
שעון משוואת הזמן של פיאצה דנטה הוא למעשה היחידי מסוגו באירופה.
השעון האסטרונומי הנהדר החל לפעול בשנת 1853 אך עמד מלכת במשך שנים רבות.
המנגנון המרתק עורר את סקרנותה של ד"ר דניאלה סלווטורה, מורה לגאוגרפיה אסטרונומית בקונביטו הסמוך.
סלווטורה העמיקה לחקור את הנושא וכתבה אודותיו מאמר היסטורי מדעי.
לימים פרסומה הגיע במקרה לידיו של אג'ידיו מיטידיירי (Egidio Mitidieri), סגן נשיא קרן בנקו די נאפולי.
אג'ידיו הנלהב תמך במימון שחזורו של השעון שחזר לתפקוד תקין בשנת 2008.
השעון האסטרונומי בפיאצה דנטה הוא בהחלט חלק מרשימה ארוכה של נכסים היסטוריים נפלאים, אותם העיר נאפולי נושאת בגאווה.
לקריאה נוספת:
משוואת הזמן (ואיך היא משפיעה עלינו)
משוואת הזמן – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי