רוח ומים ואש, שמים נבראו תחלה מאש, ארץ נבראת ממים, אוויר נברא מרוח מכריע בינתיים (ספר יצירה)
אוויר, מים, אדמה ואש, ארבעה יסודות עתיקים מיסתוריים ורבי עוצמה.
במאה ה-5 לפני הספירה קבע הפילוסוף היווני אמפדוקלס כי כל המצוי בעולם מורכב מתערובות של ארבעת היסודות: אוויר, מים, אדמה ואש. במרוצת הזמן הוחלפה משנה זו של אמפדוקלס ושל אריסטו שילך בעקבותיו בתיאוריות מדעיות מודרניות (הטבלה המחזורית הכימית).
עם זאת, ארבעת היסודות עדיין מהלכים קסם ומסעירים את הדמיון.
תרבויות אירופה נותרו במשך מאות שנים מחוברות לסימבוליקה שמעבר לארבעת היסודות והיטיבו לשזור אותם בתחומי האמנות המגוונים, בפרט באדריכלות.
אחת הדוגמאות המרתקות לשימוש אמנותי-אדריכלי בארבעת היסודות נמצאת באוטל דה סולי.
בית האחוזה האלגנטי בסגנון הרנסנס שוכן ברובע המארה של פריז.
האוטל דה סולי שימש משנת 1634 משכנו של מקסימיליאן דוכס סולי, שר האוצר של אנרי ה-4 לאחר הקמת כיכר ווז'. עם הזמן החליף האוטל בעלים ובשנת 1944 הפך לנכס בבעלות המדינה.
משנת 1967 משמש האוטל כמרכז המונומנטים הלאומי של צרפת.
הארגון הציבורי אמון על ניהול המבנים ההיסטוריים והמונומנטים שבחזקת המדינה.
פרסוניפיקציה (האנשה) של ארבעת היסודות
עם כניסתכם לחצר הקדמית מרחוב סנט אנטואן הביטו לחזיתות האגפים מימין ומשמאל.
מיד תבחינו בצמדי האלגוריות של ארבעת היסודות.
מימין מים ואדמה ומשמאל האוויר והאש.
דמות האוויר
סמוך לרגלה הימנית זיקית, לטאה המבלה את מרבית חייה על צמרות השיחים ואמירי העצים סמוך לרקיע.
צבעיה המשתנים נתפסו כבלתי צפויים כמו הרוח וקסומים כצבעי הקשת.
היוונים הקדמונים קישרו את הזיקית עם גווני השמיים המשתנים ויסוד האוויר. זוחל הניזון מרוחות השמיים.
המשורר הרומי אוֹבִידְיוּס (Ovidius) כותב ב"מטאמורפוזות" (ספר 15: 411-415):
הַחַיָּה הַקְטַנָּה (מְזוֹנָהּ הָאֲוִיר וְהָרוּחַ), אִם מְקוֹמָהּ תְּשַׁנָּה, מִשְׁתַּנֵּה בָהּ מִיָּד גַּם הַצֶבַע!
בראשית המאה ה-17 משיב המלט של שייקספיר לדודו קלאודיוס (שנישא לאמו)
כי הוא מרגיש מצויין "הולך כמו זיקית, אוכל אוויר וממולא הבטחות"… (המלט – מערכה 3, תמונה 2).
המלט ככל הנראה התייחס לפתגם הנודע:
"אין אדם יכול לחיות על אוויר כמו הזיקית.." (A man cannot live on air like a chameleon).
דמות האש
לראשה כתר להבות ולמרגלותיה סלמנדרה, זוחל אגדי שנחשב בעבר כיציר האש.
הסלמנדרה היא דו-חי שנוהג לנוח בין גדמי העצים הלחים ששימשו לעיתים לבישול או הסקה.
כאשר נדחפו העצים לאח, הגיחה הסלמנדרה במפתיע מן הלהבות תוך שהיא מוגנת מן האש בזכות השכבה הלחה של עורה, שלא התלקחה.
מכאן נולדה האמונה הרווחת, כי הסלמנדרה מסוגלת לחיות בין להבות האש ואפילו להעצימן.
פליניוס הזקן כתב בתולדות הטבע כי: "הסלמנדרה קרה מאד ומסוגלת לכבות אש במגעה.."
הסלמנדרה נתפסה כיצור המפיק שדות אנרגייה חשמליים וכדורי אש זוהרים וזכתה לכינוי "אש אלמו הקדוש".
קדמונים דיווחו על סלמנדרות החיות בהרי הגעש.
הר געש רדום העיד על סלמנדרות מרוצות ורדומות ומנגד סלמנדרות זועמות מניבות התפרצות.
האלכימאי השווייצרי פאראצלסוס (Paracelsus) הוא שקישר במאה ה-16 את הסלמנדרה ליסוד האש
ואת הסלמנדרה בתוך הלהבות שיבץ פרנסואה הראשון על סמלו.
הרחבה נהדרת על הסלמנדרה ממליץ לקרוא בפוסט הנהדר של חברתי דולי רוזנברג:
הסלמנדרה: אגדות ,מיתוסים ואמונות שונות
דמות האדמה
חשופת שד, לרגליה רובץ האריה מלך חיות האדמה.
האדמה נושאת בידה קורנוקופיה גדושה (קרן של עושר ושפע).
הקורנוקופיה היא מאפיין ידוע של פלוטוס אל העושר והשפע מיבול האדמה. (פלוטוקרטיה = שלטון העשירים).
פלוטוס הוא פרי אהבתם של דמטר אלת החקלאות ובן התמותה יאסון.
השניים תינו אהבים שלוש פעמים בתלם אדמה שזה עתה נחרש.
דמות המים
אישה חשופת חזה הניצבת בינות לגלים.
מים קולחים מן הכד ההפוך הנישא על שכמה, ומשריצים מקרבם דגים ויצורי מים.
אבי הפילוסופיה, תָאלֵס איש מילטוס שחזה במים המחלחלים לאדמה, משקים את עולם החיים, משתנים ומשנים את צורתם, הגיע למסקנה כי מים הם טבעם הבסיסי של כל הדברים ביקום.