פריז: כיכר ויויאני – מזרקת יוליאנוס הקדוש מכניס האורחים

עמירם צברי|24 ביוני 2023

אחת הגינות הציבוריות האהובות עליי בפריז מצויה בכיכר רנה ויויאני (Square René Viviani)
פנינת החן שוכנת מרחק צעדים ספורים מחנות הספרים שייקספיר אנד קומפני וגובלת מדרום בכנסיית סן ז'וליאן לה פובר (Saint Julien le Pauvre).
הכיכר קרויה בשמו של רנה ויויאני (1863–1925), ראש ממשלת צרפת בראשית מלחה"ע הראשונה.
מלבד ערוגות הפרחים המטופחות ועצי הדולב הגזומים בקפידה, מן הגינה נשקפת תצפית נהדרת לעבר קתדרלת הנוטרדאם.
הגינה מתהדרת בעץ העתיק ביותר בפריז, אך גולת הכותרת היא המזרקה שבליבה.
המזרקה מוזרת המראה, פרי עמלו של האמן הצרפתי ז'ורז' ז'אנקלו (George Jeanclos), מסתירה באמתחתה סיפור אגדה על יוליאנוס הקדוש מכניס האורחים.

 

 

 

יוליאנוס הקדוש מכניס האורחים

על יוליאנוס הקדוש המכונה גם יוליאנוס העני (Saint Julien le Pauvre) לא ידועים פרטים רבים.
מרבית התיאורים הנוגעים לחייו אינם נסמכים על מקורות היסטוריים מהימנים.
המקורות הראשונים לאגדה על יוליאנוס מגיעים מן המאות 12-13.
האגדה תועדה בהרחבה במראה הגדולה (Speculum Maius) שחיבר וליקט הנזיר הדומיניקני וינסנט מבּוֹוֵה (Vincenzo di Beauvais).
סיפורו של יוליאנוס מופיע גם במקראת הזהב (Legenda aurea) שחיבר וערך יעקובוס דה וורג'ינה (Jacobus de Voragine).

 

 
לשיאה הספרותי מגיעה האגדה במאה ה-19, בשני מתוך "שלוש המעשיות" (1877) שכתב גוסטב פלובר:
אגדת יוליאנוס הקדוש מכניס האורחים (La légende de Saint-Julien l'Hospitalier).
פלובר שהכיר היטב את היצירות הקדומות התבסס גם על חלון הויטראז' של קתדרלת רואן, עיר הולדתו, שם מתוארת האגדה מן המאה ה-13.

 

 

האגדה על יוליאנוס הקדוש מכניס האורחים

על מוצאו של יוליאנוס רווחות מספר תיאוריות.
האחת טוענת כי מקורו בלה מאן שבצרפת, השנייה גורסת שנולד במאה ה-7 בעיר הבלגית באת'
בעוד השלישית מציעה כי יוליאנוס הוא בכלל נאפוליטני.
כך או אחרת, דה וורג'ינה מספר כי בליל הולדתו של יוליאנוס, חזה אביו כי בנו קולל בסתר בידי מכשפות.
קללת המכשפות קבעה כי הילד ירצח את הוריו בבגרותו.
האב ביקש להיפטר מן הפעוט, אך האם סירבה בכל תוקף והתעקשה להחזיק בו.
כשגדל יוליאנוס והפך לעלם צעיר ונאה, פרצה האם בבכי לעתים קרובות בשל גורלו הצפוי של בנה.
כאשר גילה יוליאנוס את הסיבה לדמעותיה, נשבע כי לעולם לא יכשל בחטא שכזה.
כדי להימנע מגורלו הצפוי, עזב את בית הוריו ושם פעמיו לארץ רחוקה.
עפ"י גרסא אחת, אמו של יוליאנוס היא שסיפרה לו בילדותו על גורלו.
גרסא אחרת מספרת כי במהלך מרדף אחר צבי באחד היערות
פנה לפתע הצבי ואמר: "אתה דולק אחריי, בשעה שתהרוג את הוריך".
(הצבי אגב משמש כאחד האטריבוטים של יוליאנוס ביצירת האמנות).

 

 

לאחר מסע ארוך הגיע יוליאנוס לגליציה שבספרד, שם נשא לאשה אלמנה טובת לב.
שנים חלפו, וההורים שחשו געגועים לבנם החליטו לצאת ולחפשו.
בדרך פקדו את קברו של השליח הקדוש יעקב בן זבדי בסנטיאגו דה קומפוסטלה.
עייפים מתלאות הדרך, פגשו ההורים במקרה את רעייתו וביקשו קורת גג ללילה.
היא קיבלה את פניהם בסבר פנים יפות וסיפרה שיוליאנוס בעלה יצא לצוד. (יוליאנוס ידוע גם כפטרון הציידים).
לא חלפו אלא רגעים ספורים וההורים המאושרים הבינו כי מדובר בבנם.
הרעייה טובת הלב, שמחה אף היא להכיר את חותניה, טיפלה בהם היטב ואף הלינה אותם במיטתם.
אבל לגורל המתעתע היו כמובן תוכניות משלו.
השטן שיטה ביוליאנוס , וסיפר כי רעייתו נמצאת עם גבר אחר.
טרם שעלה השחר, חש יוליאנוס לביתו ומצא כי שני אנשים לנים במיטתו.
יוליאנוס החשיבם בטעות לרעייתו ומאהבה והרגם מיד.

 

 
עם שובה של רעייתו מבית התפילה, הכיר יוליאנוס בטעותו המרה.
מוצף ברגשות אשמה וצער,החליט יוליאנוס לעזוב ונשבע להקדיש את שארית ימיו לעבודות צדקה.
יוליאנוס ורעייתו עלו לרגל לרומא והמשיכו במסע עד הגיעם לשפת נהר.
באותו מקום הקימו השניים אכסניה שתשמש את הצליינים החולים והתשושים מן הדרך.
יוליאנוס הפך לאיש מעבורת וסייע לאנשים לחצות לצידו השני של הנהר.
יוליאנוס התנסה בעוד מספר נסיונות ועמד בכולם.
אז נתבשר שאלוהים סלח על פשעיו ונמחלו כל חטאיו ובקרוב ילך לעולמו הוא ורעייתו.

 

 

מזרקת יוליאנוס הקדוש (מזרקת סן ז'וליאן לה פובר)

בשנת 1995 הוזמן ג'ורג' ז'אנקלו (Georges Jeanclos) ליצור בכיכר מזרקת ברונזה חדשה.
ז'אנקלו ששמו המקורי היה ז'ורז' ינקלוביץ', נולד בפריז בשנת 1933 למשפחה יהודית.
ב-1943, בהיותו בן 10 הסתתר עם משפחתו ביערות במשך שנה וניצל מזרועות הנאצים.
בתום המלחמה המירה המשפחה את שמה לז'אנקלו.
בגיל שלוש עשרה, החל ללמוד פיסול אצל הפסל הבלגי רוברט מרמה.
ובין השנים 1952-1959 למד בבית הספר לאמנויות יפות.
עבודות הפיסול המורכבות שיצר ז'אנקלו מתייחסות לאובדן ולטראומה של רצח העם היהודי.
ז'אנקלו ביקש להתעלות מעל הטרגדיה האישית, הסבל והמצוקה האנושית , תוך יצירת פסלים חדורי יופי רוך ושלווה כמעט מיסטית.
למרות היותו בן למשפחה יהודית ז'אנקלו שאב גם השראה מן הרוחניות הנוצרית.

 

 

האגדה על יוליאנוס הקדוש העני, פטרון הכנסייה הסמוכה, שימשה עבורו מקור השראה.
את המזרקה עיצב ז'אנקלו כגזע עץ כדי לסמל את היער בו חי יוליאנוס הקדוש.
המים המפכפכים משלושת ראשי הצבאים מציינים את הצבי, הנהר, והמעבורת ששימשה
את יוליאנוס להעביר את הנוסעים התשושים לאכסניה.

 

 

קבוצות פיסול אנושיות מעטרות פני המזרקה.
שלל הדמויות מזכירות את האלטרואיזם והמסירות שהפגין הקדוש כלפי הנזקקים.
בעיקר את התמיכה והדאגה עבור האחר בצעד של אהבה, רוך וחמלה.
על גזע העץ משובצים גם מספר פסוקים בעברית משיר השירים והקדיש.

 

 

 
אגדת יוליאנוס הקדוש סופרה מחדש במהלך ימי הביניים, והפכה למוכרת ואהובה.
בעקבות זאת, בתי חולים, בתי מחסה וכנסיות רבות ברחבי אירופה אימצו את יוליאנוס כפטרונם.
יוליאנוס נודע כפטרונם של ציידים, בעלי פונדקים ומשיטי מעבורות.
עולי רגל נודדים פנו לעזרתו שיסייע בידם למצוא מקום לינה ראוי.
 

העץ העתיק ביותר בפריז

כיכר רנה ויויאני היא גם מקום משכנו של העץ הנטוע העתיק ביותר בפריז.
עץ רוביניה בת-השיטה שניטע בשנת 1601.
גזע העץ נתמך כיום בידי תמוכות בטון.
העץ אמנם איבד את ענפיו התמירים במלחמת העולם ה-1, אך עדיין משדר חיוניות וממשיך לפרוח מדי שנה.

 

 

בפינות הכיכר, תבחינו גם בפיסות אבנים מגולפות ומוזרות למראה.
האבנים אינן אלא פיסות ארכיטקטוניות שנותרו לפליטה מקתדרלת הנוטרדאם המקורית.
האבנים שניזוקו הוחלפו בחדשות, במהלך עבודות השחזור של האדריכל אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק בקתדרלת הנוטרדאם במהה ה-19.