סיפורו של הבישופ אספרנו: על הקשר שבין נאפולי לאספירין

עמירם צברי|10 ביוני 2021

אם תשאלו את הנאפוליטני הממוצע, מי היה הבישוף הראשון של העיר, סביר להניח כי התשובה שתקבלו תהיה סן ג׳נארו. ואכן, תושבי נאפולי דבקים בפטרונם הקדוש ושלוש פעמים בשנה הם עוצרים את נשימתם ומצפים כי דמו הקרוש יהפוך באורח פלא לנוזלי. עם זאת, נראה כי מרביתם שוכחים או אולי מתעלמים מן העובדה, כי ההגמון הראשון של הקהילה הנוצרית המתהווה של נאפולי היה אספרנו הקדוש, בעוד ג'נארו (ינואריוס) שימש כבישוף העיירה בנוונטום ומת מות קדושים בפוצאולי הסמוכה.

 

 

מיהו אספרנו הקדוש?

אספרנו הקדוש (Sant'Asperno), חי בין המאה הראשונה לשנייה, כך מציינת אַסְטֵלָת השיש העתיקה השמורה בקתדרלת נאפולי, עליה חקוקים שמותיהם של הגמוני העיר עד המאה התשיעית.
הנהגתו הרוחנית נמשכה קרוב ל- 23 שנה, ככל הנראה בימי שלטונם של הקיסרים טריאנוס ואדריאנוס.
הוא נודע בעיקר בחמלתו לעניים והדלים, ואהבתו הגדולה לכל אדם ואדם מעבר למעמדו החברתי.
על פי האגדה, לאחר שכונן את הקהילת הנוצרית באנטיוכיה, נסע פטרוס הקדוש לרומא עם מספר תלמידים ובדרכו עצר בנאפולי.
בהיותו בנאפולי ניגשה אל פטרוס אשה זקנה ושמה קנדידה והתחננה למרפא ממחלתה הקשה.
פטרוס נענה לבקשתה ולאחר מכן ריפא גם את ידידה החולה אספרנו.
קנדידה הזקנה ואספרנו, שנרפאו ממחלתם מיד אימצו לחיקם את הדת הנוצרית.
בטרם עזב את נאפולי, הסמיך פטרוס את אספרנו כרועה הרוחני הראשון לקהילה החדשה.

 

 

בימי כהונתו הקים אספרנו מספר בתי תפילה ומקומות פולחן:
על בסיס המזבח (Ara Petri) בו ערך פטרוס את טקס סעודת האדון (האוכריסטה), הקים סנט'אספרנו את בזיליקת סן פייטרו אד ארם (San Pietro ad Aram).
לאספרנו מיוחסת גם חניכת האורטוריום של סנטה מריה דל פרינצ'יפיו, שעליו תקום לימים קתדרלת נאפולי.
על פי הממצאים, שרידיו של אספרנו התגלו בקטקומבות העצומות של גבעת הקפודימונטה, אך הועברו לדואומו, שם הם שוכנות, מתחת למזבח הקפלה הנושאת את שמו.
בדואומו תמצאו גם את פרוטמת הכסף של אספרנו, כשהיא ניצבת בקרב חמישים קדושים נוספים.

 

 

כנסייה מסקרנת נוספת המוקדשת לאספרנו היא סנט'אספרנו אל פורטו (Chiesa di Sant'Aspreno al Porto).
הכנסייה נבנתה במאה ה-8, בחלל המערה הקדומה בה התגורר אספרנו הקדוש.
משנת 1895, עם יישום התכנית להתחדשות העירונית בנאפולי, הריסאנמנטו, הכנסייה משולבת במבנה הבורסה הנוכחי (Palazzo della Borsa). בעקבות התכנית, שינתה הכנסייה את פניה מן הקצה אל הקצה.
למעשה, מן הכנסייה הקדומה כמעט שלא נותר דבר, מלבד ההיפוגאום ואלמנטים ארכיאולוגיים ספורים.
גרם מדרגות מוביל להיפוגאום (החדר התת־קרקעי), שלעיתים מכונה הקריפטה או הקפלה של סנט'אספרנו.
בתקופת הקיסרות הרומית היה החדר חלק ממכלול מרחצאות תרמיים.
גולת הכותרת בהיפוגאום הקדום, הוא מזבח הסלע מן המאה ה -8, אליו מייחסים סגולות מרפא.

 

 

על פי האמונה הרווחת, אדם הסובל מכאבי ראש ומיגרנות, יכרע על ברכו, יכניס את ראשו לפתח המרובע של המזבח וכאשר יקרא בשמו של הקדוש, מיד יירפא ממכאובו.
קל להבחין באבן הבלויה שנשחקה ממגעם של הראשים הרבים שהתחככו עליה.
קשה גם להסביר את העניין, אך אנשים רבים מאמינים ביעילות הטיפול ויעידו על כך מתנות הנדר (Ex Votos) הרבות שהוקדשו לאספרנו המונחות סביב פסלו, מעל המזבח הראשי בכנסייה.
ישנם המייחסים את סגולותיו של הקדוש בריפוי כאבי ראש, על שום שראשו נערף בשל אמונתו הנוצרית.
גרסאות אחרות מסבירות, שביקש לעשות תשובה בעודו מניח אבן כבדה על ראשו.

 

האם הקדוש אספרנו הוא האספירין המקורי?

סדרת ציורי קיר מתעדת את אספרנו מרפא אדם חולה מכאבי ראש, מטפל במאמין הסובל מדלקת מפרקים ובסצינה אחרת הוא מושיע חולה מדלקת כליות.
נראה כי מעלותיו המופלאות של הקדוש מתאימות באופן מושלם לספקטרום המחלות בהן מטפלת התרופה הנפוצה הנקראת אספירין. תרופה המשככת כאבים, ונלחמת בדלקות ובכאבי מפרקים.

 

 

הגרסא הרשמית אמנם קובעת כי שמו של האספירין נגזר מן האות 'A' המייצגת את חומצת האצטיל, והצירוף "SPIR" הנגזר מצמח העוקצנית (הספיראה אולמריה) ממנו בודדו את התרופה.
עם זאת ישנן השערות המתעקשות כי בשנת 1899 חברת באייר (Bayer) שהחלה לשווק את התרופה, בחרה בשם אספירין בהשראת הקדוש אספרנו.
כדאי לזכור כי מי שהצליח לבודד לראשונה את החומצה הסליצילית, המשמשת לייצור האספירין, היה האיטלקי רפאלה פיריה (Raffaele Piria), בוגר לימודי הרפואה באוניברסיטת נאפולי.
בין אספרנו לאספירין מפריד אם כן מרחק קצר, לפחות ברמת הדמיון.
אולם האם באמת השפיעה האמונה העממית הנפוליטנית על מנהלי חברת באייר לפני יותר ממאה שנים?
את התשובה כנראה אף פעם לא נדע.