נאפולי: מאלפי הסוסים של קצין הארטילריה הרוסי

עמירם צברי|7 בנובמבר 2018

בקצה המדרכה הסמוכה לתאטרו סן קרלו, בית האופרה המפורסם של נאפולי, מונחים על עמודי שער הכניסה המזרחי לגני הארמון המלכותי, פסליהם המפוארים של מאלפי הסוסים.
המוני התיירים הממתינים בנקודה זאת לאוטובוס, מיישירים מבט למצודת קסטל נואובו, בעברו השני של הכביש, ואינם שולחים מבט אחורה למאלפי הסוסים הניצבים ממש מעבר לכתף.

 

 

מאלפי הסוסים, "הדומאטורי די קבאלי" (i domatori di cavalli), הינם פרי עבודתו של הפסל הרוסי פיוטר קלודט פון יורגנסבורג (1805-1867 Peter Clodt von Jurgensburg).
הפסלים הנאפוליטניים דומים במראיהם לארבעת מאלפי הסוסים שהתקין קלודט בארבע פינותיו של גשר אניצ'קוב, שעל נהר הפונטקה בסנט פטרסבורג.
קלודט בן למשפחה מכובדת ממוצא גרמני, החל בקריירה צבאית כקצין ארטילריה. עם שחרורו עבר הכשרה באקדמיה האימפריאלית לאמנויות של סנט פטרסבורג, שם רכש את מיומנותו בפיסול בעלי חיים.
פסלי הסוסים שיצר קלודט, עשו רושם כביר על הצאר ניקולאי הראשון, ששיבח אותו באמרו:
"הסוסים שקלודט מייצר משובחים יותר מכל סוס הרבעה".

 

 

באופן די מפתיע, הסוסים הנאפוליטניים אינם העתק מדוייק לסוסים הרוסיים שעל גשר אניצ'קוב, ולמעשה נוצרו מספר שנים קודם לכן.
בראשית שנות ה-40 של המאה התשע-עשרה יצר קלודט את את ארבעת הסוסים הראשונים.
תחילה הכוונה הייתה להציבם על המזח בחזית האקדמיה לאמנויות של סנט פטרסבורג, אך המיקום נגנז לטובת הספינקסים המצריים שהגיעו ב- 1834.
הצעתו החלופית של קלודט לעטר בפסליו את צידו המערבי של גשר אניצ'קוב נתקבלה, אך הסוסים הנפלאים היו כה נאים, שהצאר החליט להעניקם כמתנות לבעלי בריתו.
זוג הפסלים הראשון נשלח לברלין למלך הפרוסי פרדריק ויליאם הרביעי, שם הם עדיין מעטרים את פארק היינריך פון קלייסט.

 

 

 

הצמד השני נשלח לנאפולי בשנת 1846 למלך פרננדו השני, לרגל ביקורו של הצאר בממלכת שתי הסיציליות.

 

 

הפסלים המפוארים קיבלו תשבחות רבות. ניקולאי שוב דרש, ובשנת 1851 יצק קלודט פעם נוספת ארבע גרסאות שונות של "מאלפי הסוסים" עבור גשר אניצ'קוב, לשם היו מיועדים מלכתחילה.

 

 

 

בניגוד לפסלי הרוכב הקלאסיים, סוסי הפרא של קלודט נעמדים על רגליהם האחוריות בתנוחה משולחת רסן.
ניתן להשוותם עם הסוסים המאופקים של מלכי בורבון: קרלו השלישי ופרננדו הראשון המצויים בפיאצה פלבישיטו, מעברו השני של הארמון.
סייח הרבעה ערבי שימש כמודל לפיסולם של סוסי הבר. בתו של קלודט כך מסופר, הוליכה את הסייח וגרמה לו לצהול בשעה שאביה עשה את רישומיו.

 

 

מנגד, דמויות המאלפים העירומים נוצקו בהשראת קסטור ופולוקס, מאלפי הסוסים המיתולוגיים.
קסטור ופולוקס נודעו כפטרוני הפרשים הרומיים ומילאו תפקיד חשוב בטקסים הצבאיים של הלגיון.
על פי המסופר, התאומים קסטור ופולוקס נולדו למלכת ספרטה לדה, מאבות שונים.
האל זאוס בדמות ברבור פיתה את לדה, ובאותו לילה בעלה טיאנדרוס מלך ספרטה, אף הוא תינה עמה אהבים.
פולוקס שנוצר מזרעו של זאוס היה בן אלמוות, אולם אחיו קסטור בנו של טיאנדרוס נולד כבן תמותה.
קסטור ופולוקס שכונו דיוסקורי (נערי זאוס), נודעו כציידים ולוחמים עזי נפש והשתתפו בהרפתקאות רבות כמו ציד החזיר הקאלידוני, ומסע הארגונאטים להשבת גיזת הזהב.
באחת המחלוקות שנתגלעו בינם לבני דודיהם אידס ולינקאוס, נהרג קסטור.
פולוקס בן האלמוות, סירב להיפרד מאחיו והסכים לוותר על חיי הנצח כדי להציל את אחיו האהוב.
דמויותיהם של קסטור ופולוקס מעטרות יצירות אמנות וככרות, כמו גרם המדרגות של גבעת הקפיטול וכיכר הקווירינאלה ברומא.

 

 

 
מיקומם של מאלפי הסוסים ב- Google Earth