צעדים ספורים מן הדואומו של מילאנו, בדרך המובילה לעבר ויה דנטה וקסטלו ספורצסקו שוכנת פיאצה דיי מרקאנטי (Piazza dei Mercanti), מרכז החיים הכלכלי והפוליטי של מילאנו הימי-ביניימית.
במאה ה-13, שישה פתחים הובילו ללב הכיכר וכל אחד מהם הוקדש למקצוע מסויים.
שמות הרחובות הסמוכים עדיין קיימים ומשמשים עדות לאותם ימים:
חרשי השריונות (Via Armorari), חרשי החרבות (Via Spadari), יצרני הכובעים (Via Cappellari), צורפים (Orefici), יצרני המַרדֵעַים (Speronari), וסוחרי הכותנה (Fustagnari).
פיאצה דיי מרקאנטי (Piazza dei Mercanti), ליבה של מילאנו בימי הביניים.
Creative Commons License By Giovanni Dall'Orto, from Wikimedia Commons
כאשר אחד הסוחרים ירד מנכסיו ושקע בחובות, היה עליו להפשיל את מכנסיו ולהתיישב על אבן פושטי הרגל "הפייטרה דיי פאליטי" (Pietra dei Falliti), שם הוקע וגודף בפומבי ע"י ההמון.
שופט שעמד על מרפסת הלוג'יה דלי אוסי (Loggia degli Osii) הקריא את גזר דינו והעמיד את נכסיו למכירה.
את האבן המשפילה, החליפה באר מים הניצבת בלב הכיכר מן המאה ה-16.
אבן פושטי הרגל (Pietra dei Falliti) ניצבה בעבר במקומה של הבאר בלב הכיכר.
Creative Commons License By Stefano from Wikimedia Commons
עד למאה ה- 13 ניצבו בכיכר הירוקה גזעי עצים עבותים שהוסרו במצוות הפודסטה (המגיסטראט והשופט הבכיר) אולדראדו דה טרסנו (Oldrado da Tresseno), כדי לפנות מקום לבניית הפאלאצו דלה ראג'יונה, ששימש לפעילות מנהלית ושיפוטית.
תבליט בדמותו של אולדראדו דה טרסנו (Oldrado da Tresseno) על כתלו של הפאלאצו דלה ראג'יונה.
Creative Commons License By G.dallorto, from Wikimedia Commons
על אחת מקשתות הפאלאצו דלה ראג'יונה תבחינו בתבליט מעניין ועליו יצור מיתי העונה לשם:
"סקרופה סמילנוטה" (Scrofa semilanuta).
חזירת הבר הצמרירית למחצה (סקרופה סמילנוטה) היא אחד מסמליה הקדומים של מילאנו.
הסמל נודע כבר בימי הביניים, ועל פי האגדות מקורו מן הימים בהם נוסדה העיר.
סקרופה סמילנוטה (Scrofa Semilanuta), סמלה הקדום של מילאנו.
Creative commons License By G._Dall'Orto, via Wikimedia Commons
בניגוד לפרשנות הקובעת כי שמה הקדום של מילאנו נובע ממיקומה הגאוגרפי (מדיולאנום – אמצע המישור), ישנם הטוענים (ובראשם המשורר הרומי סידוניוס אפולינריס) כי מדיולאנום נגזר למעשה מן הסקרופה סמילנוטה (מדיולאנום – חצי צמרירית).
אימוץ "חזירת הצמר" כסמלה של מילאנו קשור לאגדה על היווסדה של העיר.
האגדה (שמקורה בכתבי ההסטוריון טיטוס ליוויוס) מספרת כי מייסדה של העיר נסיך גאלי בשם בֵּלוֹבֶסוֹס (Belovesus) הגיע לעמק הפו בעקבות חזון שהופיע בחלומו.
בחלום נגלתה האלה וחשפה בפניו את המקום בו תקום העיר.
באותו חזיון, ראה בֵּלוֹבֶסוֹס חזירה מוזרה עם רעמת צמר ארוכה בפלג גופה הקדמי.
כאשר חצה את הרי האלפים, לאחר שהביס את האטרוסקים ליד נהר הטיצ'ינו, פגש בֵּלוֹבֶסוֹס באוכלוסייה מקומית שקיבלה אותו בסבר פנים יפות והיקצתה לו ולאנשיו חלקת אדמה בקרחת היער.
לפתע הבחין בֵּלוֹבֶסוֹס בחזירה עם רעמת שיער ארוכה בפלג גופה הקדמי. היה זו אותו יצור שהופיע בחזונו וכעת חקוק היה על מגינו. בֵּלוֹבֶסוֹס פירש את הסימן כרצון האלה והחליט להקים שם את עירו.
מיקומו המדויק של התבליט על חזית הפאלאצו.
Creative Commons License, from Wikimedia Commons
מקורות עתיקים אחרים גורסים כי חזירת הבר הצמרירית אינה אלא יצור כלאיים שחציו חזיר וחציו איל.
אותם מקורות מוסיפים כי הסמל הופיע כאשר שני שבטי הגאלים, הביטוריגים והאיידואים התאחדו בעמק הפו ומיזגו את שני סמליהם: האיל והחזיר לסמל אחד "סקרופה סמילנוטה".
סקרופה סמילנוטה, מיזוג של איל וחזיר?
Creative commons License By G._Dall'Orto, via Wikimedia Commons
חוקרים רבים סבורים כי התבליט השטוח על כותלו של הפאלאצו דלה ראג'ונה (Palazzo della Ragione) הועתק בימי הביניים מתבליט רומי קדום יותר, שנמצא בחפירות כאשר נבנה הפאלאצו במאה ה-13.
ייתכן כי האגדה הנוכחית נרקמה בעת מציאת התבליט, ואולי מדובר בחזיר בר פשוט שהיה סמל נפוץ במערב אירופה באותה עת.
כך או אחרת , הסקרופה סמילנוטה אומצה באותן שנים כסמלה העיקרי של מילאנו, לפחות עד להופעתו של הבישונה נחש המים של בית ויסקונטי. (עליו תוכלו לקרוא כאן).
על מרפסת הלוג'יה דלי אוסי: נשר אוחז בטפריו בסקרופה סמילנוטה ומשני צידיו נחש המים "איל בישונה".
Creative commons License By G._Dall'Orto, via Wikimedia Commons