באופן די מוזר, על שלט משפחת מדיצ'י המפורסמת מופיעים חמישה כדורים אדומים וכדור כחול על מגן מוזהב. קשה לפספס סמל זה החקוק בהבלטה על מבנים רבים בפירנצה ובכל רחבי טוסקנה.
בין אם מדובר במבנים הקשורים ישירות למשפחה המפוארת או כאלה שמומנו באופן עקיף מכספם של המדיצ'ים.
למעשה, השלט הופיע כמעט בכל מקום עד כי אחד מבני דורו של קוזימו דה מדיצ'י (איל וקיו) הכריז בזעם:
"הוא אפילו הטביע את הביצים הארורות שלו על בתי השימוש של הנזירים."
על משמעות הכדורים קיימות גרסאות רבות ושלל סיפורים.
אחד הסיפורים הרומנטיים מייחס את מקורם של הכדורים (Palle) לאחת המערכות שניהל קרל הגדול בליבה של איטליה, בה נטל חלק אווראדו דה מדיצ'י (Averado) אחד מאבות המשפחה.
אותו אווראדו כך מספרת האגדה נלחם בענק לונגוברדי שהטיל את חיתתו על יושבי עמק מוג'לו (Mugello) מצפון מזרח לפירנצה. בקרב האכזרי שניטש בין השניים ניצל אווראדו ממכותיו הנמרצות של הענק האימתני שחרצו שקערוריות על מגינו והצליח בסופו של דבר לקטול אותו.
לאות הערכה על נצחונו ואומץ ליבו, התיר קרל לאווראדו להשתמש בתבניתו של המגן על שלט משפחתו.
ששת הכדורים הם למעשה חבטותיו של הענק.
אחרים גורסים כי מדובר בבזאנטים (מטבעות ביזאנטיות) או מטילי זהב המשקפים את משלח ידם של המדיצ'י כמשפחת בנקאים.
בפוסט אתמקד דווקא באגדה פלורנטינית אותה תיעד בספרו חוקר הפולקלור האמריקאי צ'רלס גודפרי לילנד
(Charles Godfrey Leland). אגדה משעשעת המציעה כי הכדורים אינם אלא גלולות מרפא. ולא זו בלבד אלא שמקורם של המדיצ'ים ועיסוקם הקדום בתחום המדיצינה (הרפואה) מתחיל באדם מפוקפק ועצלן.
האגדה מספרת כי לפני שנים רבות חי בפירנצה אדם בטלן שגרס כי: "אלה העובדים מעט הם היוצאים נשכרים".
אותו אדם היה אמנם עצלן אך רב תושיה ותחבולות. הוא הציג עצמו כרופא ומכר גלולות באמצעותן הבטיח מזור לכל מחלה. הוא יצא מפירנצה ובמשך שנים ספורות שבהן נדד ברחבי טוסקנה מכפר לכפר מכר את גלולותיו.
מספר אנשים שהאמינו ביכולותיו אכן נרפאו, וכפי שקורה לעתים קרובות שימעו של האיש והתהילה בה זכה היו כמובן למעלה מכוחו.
לא זו בלבד, אלא שכל איכרי טוסקנה האמינו כי בכוחן של הגלולות לרפא את כל תחלואי העולם.
היה זה יום בהיר בו הגיע ל"רופא המומחה" איכר שברוב טיפשותו שכח היכן הותיר את חמורו.
מן הרופא ביקש כי יסייע לו בחכמתו הרבה ויכולותיו הרפואיות למצוא את הבהמה האבודה.
הרופא חשב קמעא, והניח בידו של האיכר שש גלולות תמורתן קיבל מעות רבות.
"עליך לנדוד ללא הרף בסמטאות הצרות והפינות הנידחות ולחשוב בריכוז על החמור הסורר.."
כדי להפוך את הקסם מעט יותר אפקטיבי, הוסיף:
"עליך לצעוק בקול רם: חמור שלי! חמור שלי! אני אוהב אותך כמו דוד!…
(Asino mio! asino mio! Tu che amo come un zio)
כעבור שלושה ימים בהן עקב האיכר במדוייק אחר ההוראות לא היה זה מפתיע שמצא את חמורו בשביל צדדי וחשוך כשהוא סועד להנאתו עשבים ודרדרים.
הצלחתו של הרופא ומציאת האבידה שנזקפו לאותן גלולות נפלאות, הביאו כמובן לשגשוגו ולהאדרת צאצאיו.
אלה דאגו להנציח את זכרו של אביהם הקדום באותן שש גלולות על סמל המשפחה.
ובנימה רצינית יותר, כאשר מתייחסים לעברם של המדיצ'י בסחר תרופות נזכיר כי שמם באיטלקית (Medici ) פרושו 'רופאים'.
קוזימו דה מדיצ'י (איל וקיו) ואחיו התאום דמיאנו שמת בגיל צעיר נקראו על שמם של קוסמאס ודמיאנוס, אחים תאומים שמתו כמרטירים באזור סוריה במהלך רדיפותיו של הקיסר דיוקליטיאנוס. עפ"י המסורת הנוצרית התאומים שנולדו בפרובינציה ערביה נודעו כרופאים מומחים שריפאו מבלי לקחת כסף על עמלם. לא בכדי משמשים השניים כפטרוני הרוקחים והרופאים.
אם אכן מדובר בגלולות מרפא, מדוע אחת מהן כחולה ועליה שלושת פרחי השושן הצחור (הפלר דה ליס)?
בשנת 1465 הנפיק לואי ה-11 צו במונלוסון בו העניק לפיירו דה מדיצ'י ויורשיו את הזכות להשתמש בסמלם של מלכי צרפת לבית ולואה. השמועה הייתה ששקע בחובות למשפחת מדיצ'י וכדי לצמצמם במידת מה איפשר לבנק מדיצ'י לעשות שימוש בסמל, מה שכמובן תרם להאדרת יוקרתם של המדיצ'ים.
ישנם הטוענים כי סיפור 'הפלר דה ליס' אינו אלא המצאה מן המאה ה-16 שנועדה לפאר את מורשתה של האיטלקיה המפורסמת ביותר בתולדות צרפת – המלכה קתרינה לבית מדיצ'י.