פירנצה, אחת מערי האמנות המפורסמות של אירופה, אבן דרך בתרבות העולם ואוצר מרהיב ובלתי נדלה של יצירות חשובות ואתרים מתקופת הרנסאנס. עיר שכולה מוזאון אחד גדול, המציג כנסיות, ארמונות, ציורים, פרסקאות, ופסלים נפלאים שיצרו גדולי אמני תבל, ובעצם מה לא.. אלא שלעיתים מרוב עצים לא רואים את היער, ובתוך התמונה הגדולה, לתייר הממוצע נטייה להחמיץ פניני חן המונחות ממש מתחת לאפו.
רבבות התיירים הנוהרים לפיאצה דלה סיניוריה (Piazza della Signoria) מכיוון נהר הארנו דרך גלריית האופיצי (Piazzale degli Uffizi), עומדים נפעמים ומשתאים אל מול שלל יצירות האמנות המעטרות את הכיכר המרהיבה. מימין פאלאצו וקיו (Palazzo Vecchio) העתיק והמרשים, המשמש גם היום בתפקידו המקורי כמבנה העירייה של פירנצה. ממול מזרקת נפטון (הפונטנה דה נטונו) שתוכננה ע"י ברתולומאו אמאנאטי בשנת 1575, ומסביב לכיכר, הפסלים המפורסמים המנציחים את דברי ימי העיר פירנצה: "חטיפת הנשים הסאביניות" של ג'אמבולונייה ופסל הארד של צ'ליני המתאר את פרסאוס המחזיק בראשה של מדוזה,ומרמז על גורלם הצפוי של יריבי קוזימו הראשון לבית מדיצ'י.
המעבר מגלריית האופיצי לכיכר הסניוריה: מימין פסלו של פרסאוס ומדוזה ומשמאל הרקולס וקאקוס האימתני.
Creative Common License By Cristian Martinez
אלא שדווקא, בינות לוחות האבן הקשישים של פאלאצו וקיו, מסתתר לו שרבוט מסתורי ומגולף באבן, המיוחס ללא אחר מאשר מיכלאנג'לו בואנורוטי בכבודו ובעצמו, מעין גרפיטי בדמות פרופיל אנושי, הידועה מזה מאות שנים ע"י תושבי פירנצה כ"אימפורטונו די מיכלאנג'לו" (l’importuno di michelangelo) ובתרגום חופשי, "המטריד של מיכלאנג'לו" או בשפת העם ה"חופר".
ה"מטריד" ממוקם על קיר הארמון, מאחורי קבוצת פסלי השיש של האמן באצ׳ו באנדינלי – "הרקולס וקאקוס האימתני", (הניצב מימין להעתק פסל דוד), סמוך לבסיסו הימני של המבנה, שם תוכלו לראות פרופיל ראש האדם המגולף על האבן (ראו בתמונה המצורפת).
לוח האבן המגולף בבסיסו הימני של פאלאצו וקיו שמסתתר מאחורי פסל הרקולס וקאקוס.
Creative Common License By Brian Hillegas
למרבה הפלא, שלל הסיפורים הידועים לתושבי פירנצה, אינם מוכרים למבקרים במקום, שמרביתם אינם מודעים כלל לקיומו של לוח האבן המגולף.
אז מדוע נקראת הדמות על לוח האבן, בשם המוזר – "המטריד"?
דמיינו את מיכלאנג'לו פוסע בכיכר העיר הרוחשת, מקשיב לאזרחים המתדיינים על סוגיות חברתיות ופוליטיות, ובדרכו הבייתה תשוש, נאלץ לעמוד ולהקשיב לפטפוטי הסרק של אותו טרחן פלוני, שנהג לעצור אותו מידי יום והתיש אותו בבעיותיו הפיננסיות. האגדה מספרת כי באותו יום נתקל מיכלאנג'לו שוב בחופר הסדרתי, אלא שהפעם הגיע מצוייד באזמל ופטיש, ובזמן הפטפוטים, העמיד פנים כמי שמקשיב, ועיצב את דמות האיש על גבי לוח האבן, מבלי שירגיש (ויש שאומרים שעשה זאת בעודו שעון לאחור כשידיו מאחורי גבו).
לוח האבן של ה –l’importuno di Michelangelo
צילום עמירם צברי©
"המטריד" החרות על גבי על גבי הקיר
צילום עמירם צברי©
גרסא נוספת טוענת, כי לא מדובר במטריד, אלא דווקא באסיר או בנידון למוות.כדאי לזכור כי באותן שנים, מלבד היותה מוקד חברתי ופוליטי, שימשה כיכר העיר גם לעונשים והוצאות להורג, ועדות לכך היא הלוחית שליד מבנה הלוג'ה, המציינת כי במקום הועלה על המוקד הנזיר הקנאי סבונארולה שהשליט בפירנצה משטר טרור לתקופה קצרה. מכל מקום, בימי הביניים, העונש על פשעים פעוטים יחסית, היה עמוד הקלון, אליו נהגו לקשור את העבריין, כשראשו וידיו חתומים בשתי קורות עץ, וכל אותם עוברי האורח יכלו לגדף את הסורר, שהושפל בראש חוצות.
מיכלאנג'לו, ששהה בכיכר באותה העת, הנציח כנראה את דמותו של האסיר מעמוד הקלון על לוח האבן אותו גילף.
עמוד הקלון ששימש אמצעי ענישה לפשעים פעוטים יחסית.
מקור תמונה ויקימדיה
כך או אחרת, בין אם מדובר באסיר או מטריד, אין ספק כי האגדה המסופרת מזה מאות שנים, מאירה בעיקר את דמותו המרתקת של מיכלאנג'לו,שבניגוד לדעה הרווחת על אמן חמור סבר, כבד ומתבודד, מתואר כאן דווקא באורח אנושי יותר, כאמן המצייר גרפיטי עם כוונה להביע עמדה, ואולי באמת מתוך שעמום.
מה שבאמת חשוב לזכור, כי אותה אנושיות שגילה האמן, עמדה לטובתו של המטריד, כי למרבה המזל מי שהחזיק את הפטיש היה מיכלאנג'לו, ולא אדם אחר.