גאיוס ולריוס קאטולוס, סירמיונה ולסביה: שני סיפורי אהבה

עמירם צברי|18 ביולי 2020

בימים כתיקונם, שדה התעופה הקטן וילפרנקה-ורונה שוקק המוני מטיילים, המגיעים לנפוש בחופיו המקסימים של אגם גארדה ועיירות הנופש הקסומות סביבו. השדה השוכן במרחק 12 ק"מ מדרום מערב לעיר ורונה מוכר גם כשדה התעופה ולריו קאטולו (Aeroporto Valerio Catullo), על שמו של המשורר הרומי המזוהה רבות עם האיזור אותו אהב ועליו כתב.

 

 

גאיוס ולריוס קאטולוס והשירה החדשנית

קאטולו או בעברית גאיוס ולריוס קאטולוס (Gaius Valerius Catullus) חי אמנם רק 30 שנה (84-54 לפנה"ס) אך הספיק להותיר אחריו אנתולוגיה נפלאה בת 116 שירים (Carmina).
קאטולוס היה בן למשפחה מכובדת ואמידה מוורונה שהחזיקה בבעלותה וילה על שפת האגם בסירמיונה.
כצעיר נלהב, קאטולוס לא ממש גילה עניין בפוליטיקה או בקריירה צבאית שעלו בקנה אחד עם הערכים (ה-וירטוס Virtus) המסורתיים של רומא.
את מרבית שנות בגרותו בילה קאטולוס ברומא, בחברת המשוררים הצעירים קלבוס ליסיניוס (Calvus Licinius), הלביוס קינה (Helvius Cinna) ואחרים.
קיקרו (Cicero) גינה את הקבוצה שהפנתה עורף לאידיאלים הישנים והושפעה מן השירה החדשנית ההלניסטית ובמיוחד מקאלימאכוס ובית הספר האלכסנדריאני.
המשוררים החדשים (ביוונית הנאוטריקוי – νεωτερικοί) הסתייגו מן השירה האפית ומעללי גבורתם של האלים הקדמונים ובחרו להתמקד באהבה ובחיי היום יום, נושאים שעד כה נחשבו למינוריים.

 

 

לסביה, מושא אהבתו של קאטולוס

בתקופה בה שהה ברומא, התאהב קטולוס עמוקות באשה בשם לסביה, לה הקדיש כ-25 משיריו.
כיום רווחת הסכמה בקרב החוקרים, כי מאחורי לסביה מסתתרת דמותה של קלאודיה מטלי (Clodia Metelli), אישה הוללת וצבעונית ממשפחה אריסטוקרטית ידועה, אחותו של הפוליטיקאי הידוע לשמצה פובליוס קלודיוס פולכר, ורעייתו של הקונסול קווינטוס קיקיליוס מטלוס קלר.
ככל הנראה, קאטולוס בחר בשם לסביה על שם האי היווני לסבוס, בו התגוררה סַאפְּפוֹ (Sappho), המשוררת הלירית אותה העריץ.
שיריו של קאטולוס מתארים מספר שלבים ומגוון רגשות במערכת היחסים הסבוכה עם לסביה.
אופוריה ראשונית, ספקות, פרידה ואהבה נכזבת, המגיעים לעלבון, סרקזם מריר ובוז כלפי האשה הבוגדנית שהשליכה את אהבתו לטובת מאהבים אחרים.

 

 

תאורים מיניים בוטים ושירה אירוטית גסה

מלבד השירים שהקדיש ללסביה, קאטולוס כתב בין היתר על משוררים ידועים, פוליטיקאים ורטוריקנים.
לפי ההיסטוריון סווטוניוס, יוליוס קיסר לא הכחיש כי הפואמה הסטירית שקטולוס כתב עליו הותירה כתם גדול על יוקרתו, אך כאשר קטולוס התנצל, הוא הזמין את המשורר עוד באותו יום לארוחת ערב.
קטולוס זכה להערכה רבה ע"י בני דורו, והשפיע במידה ניכרת על המשוררים אובידיוס ווירגיליוס.
רבים משיריו נושאים אופי ארוטי, חלקם עוסקים בתשוקותיו וחוויותיו ההומוסקסואליות, אך מרביתם עוסקים בנשים.
התאורים המיניים המפורשים והגסים בהם קאטלוס נוקט, עשויים לזעזע קוראים רבים גם היום.
עם זאת קטולוס נחשב לאוצר של ממש עבור מורי השפה הלטינית. שיריו החילוניים עדיין נלמדים בבתי הספר העל-יסודיים ובמוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם.

 

 

וילה רומאית על שפת האגם

אחת הפואמות הנפלאות שכתב קטולוס עוסקת ב-"סירמיו" המקום בו אהב לבקר.
סירמיו, המוכרת לכולנו כעיירה סירמיונה, שוכנת בחצי האי החודר מדרום למימיו של אגם גארדה.
בקצה לשון היבשה מצויים שרידיה של וילה רומאית המיוחסת למשפחתו של קאטולוס.
חלקו העתיק של המבנה מתוארך למאה ה-1 לפנה"ס , אך מרבית חלקי הוילה נבנו כ 100 שנים מאוחר יותר.
במאה השלישית נזנחה הוילה, ועם הזמן היא השתלבה בחומות העיר העתיקה סירמיונה.
גילויו מחדש של אוסף הפואמות במאה ה-15, הוביל את הקוראים להאמין כי הוילה באגם גארדה היא למעשה בית הכפר של המשורר הרומאי תאב החיים הטובים.
כיום הדיעות חלוקות, שכן מרבית חלקי הווילה נבנו לאחר פטירתו של קאטולוס.
כך או אחרת, המקום שנודע בשם מערות קטולוס ("גרוטה די קאטולו") הפך ליעד פופולרי למבקרים.
המתחם שופץ במאה ה-20 ומשמש כאתר ארכיאולוגי ומוזיאון.
הוילה היא דוגמא מובהקת לוילות רומיות בצפון איטליה. מבנה מלבני בן שלוש קומות שמימדיו 105 על 167 מטר. המבנה כולל שני איזורי מגורים עם גינה מוקפת קולונדות ומרפסת כניסה (פורטיקו).

 

 

 

שיר מספר 31: הפואמה על סירמיו

בפואמה שתקראו, משבח קאטולוס את יופייה של סרמיונה ומתאר את האיזור כיעד החופשה המושלם.
קטולוס מתאר את סרמיונה כתכשיט הנוצץ מקרב האיים ולשונות היבשה שבבעלות נפטון.
בין השנים 57-56 לפנה"ס שירת קאטולוס בפרובינקיה הרומית בִיתִינְיה, בצפון מערב אסיה הקטנה, תחת פיקודו של גאיוס ממיוס.
קאטולוס מזכיר בפואמה את ההרפתקה בתיניה ובביתניה, ואינו מסתיר את שמחתו להיפרד מהן לטובת סירמיונה הבטוחה.
סירמיונה היא המקום שבו יכול קטולוס להניח בצד את דאגותיו ולנוח מנדודיו המייגעים. לדידו, סירמיונה היא בית ומיטה מרווחת, כפי שחש אדם שבע נדודים או חייל עייף הכמהים לשוב לביתם.
ביתו של קאטולוס בסירמיונה הוא פרי עמלו הרב.
קאטולוס מברך את סירמיו ומוקיר את גלי אגם לידיה (שמו של אגם גארדה בעבר) העדינים הנשטפים לחוף, שקול צחוקם נשמע אף בביתו.
כמה נפלא לראות אדם שכתב בדר"כ שירים על אנשים שחיבב או תיעב, כותב שיר הלל (Ode) למקום שכה אהב.

 

 

סירמיו, אבן החן של האיים ולשונות היבשה,
בכל אגמי המים הצלולים ובימים הרחבים אותם נפטון מקבל בברכה.

הו, סירמיו, עונג רב מציף אותי,
שבע רצון אנוכי לחזות שוב באדמתך.
אצבוט את עצמי כדי לדעת כי באמת בורכתי,
כי הותרתי מאחור את מישורי ביתיניה וגדותיה של תיניה,
ואחרי תלאות המסע, אני מביט בך בבטחה.

מה משמח יותר מאשר לאפשר למוח עייף מן העבודה,
לשוב הביתה ולהרגע,
יגעים מנדודים במחוזות מרוחקים
נשוב לביתנו ונשכב פרקדן על המיטה אליה כה השתוקקנו,
רק למען זה ראוי כל עמלינו.

ברכות לך סירמיו היפה,
עלצי בשמחתי,
גלי אגם לידיה פרצו ברינה,
הרעידו בצחוק מהדהד את קירות ביתי.  עמירם צברי©

 

 

 

על סירמיונה והדייגים הטהורים של אגם גארדה תוכלו לקרוא כאן

 

אהבתם? אשמח לשיתופים