מזה 850 שנה קתדרלת הנוטרדאם היא בסיס ליבה הרוחני של העיר פריז.
אין אחד שייותר אדיש למראה החזית המערבית, אחת מעמודי התווך של היצירה הגותית.
החזית המפוארת נבנתה בין השנים 1200-1250, תקופה בה רובה המכריע של האוכלוסיה לא ידע קרוא וכתוב. באמצעות פסלי האבן המרשימים והצבעוניים (באותה עת) למדו המאמינים על אמונתם העזה של קדושי הנצרות והכירו את סיפורי הברית הישנה והחדשה.
התבליטים על כתלי הכנסייה תיארו למאמינים בפרוטרוט את לידתו של המושיע, חסדיה של המדונה ומלחמת אחרית הימים בכוחות הרשע של השטן.
נוטרדאם דה פארי – חזית מערבית.
.Creative Commons License By Fr Lawrence Lew, O.P
בחזית הקתדרלה שלושה פתחים:
השער השמאלי מוקדש למרים אמו של ישוע, הימני לאנה הקדושה אמה של מרים, והמרכזי ליום הדין האחרון.
בכל אחד מן השערים שתי דלתות ענק, ועליהן עבודת פרזול מעודנת ונפלאה.
אלפי מבקרים פוסעים מידי יום דרך דלתות העץ הללו ואינם מכירים את הסיפור האפל העומד מאחוריהם.
שער יום הדין האחרון – השער המרכזי בחזית הכנסייה.
ישוע מקדם בברכה את הנכנסים לקתדרלה על הטרימו, העמוד התומך במשקוף השער.
Creative Commons License By Kent G Becker
האגדה מספרת על מסגר צעיר ושאפתן במאה ה-13 בשם ביסקורנה (Biscornet), שביקש להתקבל לגילדת חרשי הברזל כאמן מומחה. הקבלה הייתה כרוכה כמובן במבחן מעשי בו נדרש המועמד להפגין את כישוריו ביצירת אומנות ראויה לשמה.
המשימה שקיבל ביסקורנה הייתה לחשל ולעצב את צירי ובריחי הדלתות החדשות לקתדרלת הנוטרדאם.
על כל פנים, סדנתו של חרש הברזל הייתה קטנה ודלה, ונתקבל הרושם כי העבודה לא תושלם בזמן.
אלא שלמרבה ההפתעה, בהגיע היום המיועד הותקנו הדלתות, ויצירת הברזל נחשפה במלוא יופיה ותפארתה.
עבודת הפרזול של ביסקורנה על דלתות הקתדרלה תמונה משנת 1856.
עבודת הפרזול המפוארת שנמתחה על שטחן של שתי הדלתות (6.7 מ' על 4 מ') עוררה השתוממות רבה.
גליונות ברזל מפורטים ומעוצבים להפליא, מחושלים במדויק ובינותם מוטיבים סבוכים של קנוקנות, פרחים, עלווה ובעלי חיים השזורים זה בזה.
אף לא אחד מקרב טובי החרשים השכיל להבין את הטכניקה המורכבת בה נעשו, מבלי להותיר סימנים כלשהם המעידים על חיבור או ריתוך. ההערכה הייתה שכל יריעת הברזל המפותל נוצרה כמקשה אחת, באמצעות תהליך יציקה, חישול בחום רב ולבסוף שיוף הברזל וליטושו בעודו קר.
יצירת מופת שעוררה פליאה ונחשבה יוצאת דופן בין חרשי הברזל.
Creative Commons License By Jebulon, via Wikimedia Commons
עבודת ענק שכזו כך טענו הבריות, מסוגל לבצע רק מי שלהבות הגיהנום העצומות עומדות לרשותו.
עד מהרה הפכו החשדות למשטמה והשמועות הזדוניות פשטו כאש בשדה קוצים. לדידם של בני פריז לא היה כל ספק, ביסקורנה מכר את נשמתו לשטן תמורת עבודת המופת שקיבל.
עבודה שאף בן אנוש לא יכול להתחרות בה.
פרט על ציר בריח הדלת – חיבור מורכב ומדוקדק של הענפים והגבעולים הקטנים.
מתוך המילון לאדריכלות צרפתית מהמאות ה-11 עד ה-16 של האדריכל ויולה לה-דוק.
public domain via wikimedia
טענות אלה קיבלו חיזוק נוסף מפסי הברזל הרוחביים, שם בלטו דמויות דמונים קטנים ולראשם צמד קרניים. משל היו חתימתו של השטן אותן שיבץ בכבודו ובעצמו.
עוד נתברר, כי במועד חנוכת הדלתות סירבו הבריחים להיפתח ונעתרו רק כאשר הוזו עליהם מים קדושים.
עניין מסתורי נוסף רווח בהקשר לדלתות.
בניגוד לשני השערים מימין ומשמאל, נותר שער 'יום הדין' המרכזי עירום וריק מפרזול.
עלתה הסברה, כי כל נסיונות השטן לחשל את דלתותיו כשלו, בשל הסקרמנט המקודש שעבר דרכם.
עובדה זו סיקרנה מאות שנים מאוחר יותר את הסופר ויקטור הוגו, שהנציח את קתדרלת הנוטרדאם בספרו המפורסם.
חזית הקתדרלה לפני עבודות השחזור. שימו לב לדלתות השער המרכזי המופיעות ללא פרזול.
Public domain, via Wikimedia Commons
רק ב 1860, בעיצומן של העבודות לשיקום הקתדרלה בניהולו של האדריכל עמנואל ויולה-לה-דוק, חושלו דלתותיו של השער המרכזי. בהזדמנות זו, הוסרו גם דלתותיו הארורות של ביסקורנה והוחלפו בעותקים זהים בהן ידו של השטן לא הייתה במעל.
את עבודת הפרזול קיבל פייר פרנסואה בולנז'ה (Pierre-Francois Boulanger).
בולנז'ה בן למשפחת חרשי ברזל, אחראי היה על עבודות פרזול רבות וידועות בשערי בזיליקת מארי-מדליין הקדושה בוֶזֶלֶה, קתדרלת דין, קתדרלת נים ומוזאון קלוני בפריז.
מסופר כי כאשר פקד את הקתדרלה בילדותו ושמע מאביו את הסיבה בעטייה דלתות השער המרכזי אינן מפורזלות, השיב ללא כל היסוס: 'אני אשלים את המלאכה'. בו ביום קיבל בולנז'ה מאביו את זוג המפוחים הראשון.
כעבור שנים כאשר קיים את הבטחתו, למען הסר ספק דאג בולנז'ה להנציח את שמו מאחורי פִּרְטֶי הברזל.
פייר בולנז'ה בנפחיה, ג'וזף וונקר, Joseph Wencker, 1890.
Creative Commons License By Joseph Wencker, via Wikimedia Commons
ובאשר לביסקורנה:
גרסא אחת מספרת כי במועד חנוכת הקתדרלה, נעלם ביסקורנה לתדהמת הנוכחים כאילו בלעה אותו האדמה.
גרסא אחרת טוענת כי מת זמן קצר לאחר מכן, אולי משברון לב.
ואילו האחרונה גורסת כי עקב כשלונו של השטן לעטר את דלתות 'שער יום הדין' הותר ביסקורנה מקיום החוזה, הוכר ע"י הגילדה כאמן מומחה וזכה לכבוד גדול.
ואם סבורים אתם שביסקורנה הוא המצאה דמיונית אז טעות בידכם.
ברובע ה-12, כ- 200 מ' דרומית לכיכר הבסטיליה, קיים רחוב המנציח את פעלו של חרש הברזל שעיצב את צירי בריחי שערי הנוטרדאם במאה ה-13.
עבודת הפרזול המפוארת על דלתות קתדרלת הנוטרדאם הסעירה במשך שנים רבות את דמיונם של רבים מחרשי הברזל.
אחד האמנים שהקדיש שנים רבות מחייו להשגת מיומנות גבוהה בחישול ידני הוא הנפח פסל האוסטרי וולפריד הובר (Walfrid Huber).
על פי טענתו, הצליח וולפריד לפתור את חידת שחזורה של יצירת המופת.
שפטו בעצמכם בסרטונים המרשימים הבאים: