לצד הכביש המהיר A4 הנמתח בין מילאנו לונציה, ניצב ה- טורה דיי ונטי (Torre dei Venti) ומכריז על היציאה לעיר ברגמו.
מגדל הרוחות תוכנן ע"י האדריכל אלצירו ברגונזו (Alziro Bergonzo) בשנת 1940 ונועד לשמש במקור את חיל המצב של משטרת הדרכים.
מגדל הרוחות, טורה דיי ונטי, מבט מן הכביש המהיר A4
Creative Commons License via Wikipedia
המגדל השלישי שנבנה בברגמו תחת המשטר הפשיסטי, בא בעקבות המגדל לציון הנופלים בפיאצה ויטוריו ונטו (1924) ומגדל בניין הדואר והטלגרף (1932).
לדידו של האדריכל, המגדל סימל את משואת הקידמה של עיר הולדתו ברגמו, החולשת על מישורי לומברדיה באמצעות רשת כבישים חדשה.
המסורת מספרת כי המגדל נבנה כפיצוי לברגמו בשל הטעות המצערת שנגרמה לה בשנת 1878, כאשר העיר לא נכללה בכביש שקישר בין מילאנו לוונציה ועבר דרך טרוויליו.
טורה דיי ונטי (Torre dei Venti) בגובה 35 מטר.
תמונה: IBCAA המכון למורשת התרבותית והארכאולוגית של עיריית ברגמו.
למעשה מדובר על מנסרה בצורת משושה המתנשאת לגובה 35 מטר, חלולה מבפנים ומחופה מבחוץ באריחי קלינקר (גיר המעורב בחרסית).
על כל אחת מחזיתות המנסרה שורה אנכית של שמונה פתחים מרובעים, ששימשו במקור כבסיס ללוחות אבן לבנים חרוטי כתובות, שקבע בעיתו ג'אקומו סוארדו, יליד ברגאמו ונשיא הסנאט של הממלכה האיטלקית.
בראש המגדל שישה פאנלים דקורטיביים מבטון צבעוני, פרי עבודתו של הפסל לאונה לודי (Leone Lodi).
התבליטים מתארים את סמלי העיר, העם והוונטניו (ventennio – עשרים שנה לפאשיזם).
טורה דיי ונטי (Torre dei Venti) מגדל הרוחות של ברגמו.
Creative Commns License By Elliott Brown
המגדל נבנה תוך פחות משלושה חודשים, לקראת ביקורו של בניטו מוסוליני בברגמו לרגל חנוכת הקאזה ויטוריה (כיום הקאזה דלה ליברטה).
בבנייה השתתפו חברת פיצ'ינלי (Piccinelli) שסיפקה את אריחי הקלינקר עבור החיפוי החיצוני וחברת פרביטלי (Previtali) שיצקו את תבליטיו של לאונה לודי בבטון צבעוני.
בשל השינויים האחרונים שנעשו בצמתי האוטוסטרדה אמנם איבד המונומנט מעט מן האפקט המקורי, אך עדיין ניכר לעיני הנוסעים החולפים מולו.
טורה דיי ונטי (Torre dei Venti), מבט ב Google Earth