אתונה: שרידי המדרסה העות'מאנית (סמוך למגדל הרוחות)

עמירם צברי|22 בינואר 2024

בירת יוון התברכה במקבץ אתרים היסטוריים המושכים מיליוני מבקרים מדי שנה.
גולת הכותרת היא כמובן האקרופוליס, הגבעה המבוצרת החולשת על העיר, וכמובן האגורה העתיקה, ליבה הפועם הפוליטי והמסחרי של אתונה בימי קדם.
שרידים בני אלפיים שנה בסמטאות הפלאקה הצרות משמשים רקע לצילומי סלפי של המוני תיירים.
עם זאת התמונה משתנה כאשר מדובר על אתרים מן התקופה המאוחרת, בעיקר העות'מאנית.
שרידים מתקופה זו חוו עד לאחרונה עזובה והזנחה, ולעיתים אף נהרסו בכוונה.
בדומה לא"י, אתונה נשלטה על ידי העות'מאנים קרוב ל-400 שנים (מלבד שלטון וונציאני קצר במאה ה-17).
אנחנו עברנו כידוע למנדט הבריטי, אך היוונים זכו בעצמאות והתנתקו מן התורכים בין השנים 1821-1829.
המאבק הארוך והאלים בין שני העמים במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 הותיר אחריו רגשות מעורבים.
ליבוי הרגשות הביא להרס נרחב של סמלי ושרידי האדריכלות העות'מאנית.

 

 

בצפון מערב יוון, משכנו של המיעוט הטורקי והפומקי (מוסלמים בולגרים) תוכלו אמנם למצוא מסגדים ומבנים עות'מאניים, אך במקומות אחרים הם נהרסו או שייעודם המקורי השתנה.
עם זאת, מאז שנות ה-90 מסתמנת מדיניות חדשה המשקפת מגמה לשימור ושחזור אתרים מכל התקופות.
באתונה עצמה, נותרו מספר שרידים המעידים על היחס האמביוולנטי לעולם האסלאמי והאימפריה העות'מאנית.
בין המבנים המרשימים, מסגד ציסטראקיס המהווה כיום משכן למוזיאון לאמנות הקרמיקה ומסגד פתייה מן המאה ה-15 המשמש לתערוכות אומנות מתחלפות.

 

 

שער המדרסה העות'מאנית

שריד נוסף ומעניין המעלה תזכורת לתקופה אפלה הוא שער המדרסה האסלאמית. (מדרסה=מדרשה)
השער המקושת הסמוך למגדל הרוחות הוא כל שנותר מבית הספר התיאולוגי בתקופה העות'מאנית של אתונה.
כמרבית המדרסות, בית הספר המלבני כלל חצר רחבת ידיים ומסביבה חדרי מגורים.
בלב החצר באותן שנים ניצב עץ דולב שהפך לסמל המדרסה.
תחת צילו של העץ נהגו להתכנס מנהיגי העדה המוסלמית ולדון בסוגיות דת ומוסר.

 

 

המבנה פעל כמדרסה מהקמתו ב-1721 עד לשלהי התקופה העות'מאנית,
אז הועתק בית הספר למיקום אחר והמבנה הוסב לבית מחבוש.
הכלא נודע לשמצה בשל תאי המעצר העלובים ושיטות העינויים האכזריות.
שמועות על המתרחש בקרבו סיפרו כי מאות נידונים נתלו על ענפיו של עץ הדולב.
המדרסה כמעט שנהרסה לחלוטין בשנים הראשונות למלחמת העצמאות היוונית.
עם שחרור אתונה, שימש בית הספר כצריפי מגורים לחיילי הצבא היווני.
מאוחר יותר בעת שלטונו של המלך אותון הוסב המבנה שוב לבית כלא.
בשנים אלה הושב עץ הדולב לייעודו הקודם כמתקן תלייה לטורקים ולמתנגדי השלטון היוונים.
בשלהי המאה ה-19, נסגר הכלא סופית, והמבנה נהרס על ידי ארכיאולוגים שחיפשו שרידים חשובים יותר.

 

 

עד לשנת 1915, כל שנותר היה שער האבן המעוטר ושרידי החומה החיצונית.
בשנת 1919 היכה ברק בעץ הדולב, ובכך נחתם הגולל על הסיפורים הנוראים שהתרחשו עליו.
העץ אמנם כבר אינו בנמצא, אך אם תביטו בשער האבן המקושת תוכלו לראות בדמיונכם את התלמידים העושים דרכם בשעריו והאסירים המובלים לעבר גורלם.