חשמל זורם בכפות ידיך: אהבתו הסוערת של אלסנדרו וולטה

עמירם צברי|25 בפברואר 2021

השנה היא 1792 והימים ימי תחילת האביב.
על דלתות המחלקה לפרמקולוגיה של אוניברסיטת פַּאבִיָה מתדפק שליח ובידו העתק המחקר,
"מסה על כוחות החשמל בתנועת השרירים" של הפיזיקאי וחוקר הטבע לואיג'י גלווני (Luigi Galvani).
אוניברסיטת פַּאבִיָה של אותם ימים היא אחת העתיקות והחשובות ביותר באימפריה האוסטרית.
לא עוברות אלא דקות ספורות והמסמך מגיע למשרדו של בסיאנו כרמינטי ראש המחלקה, שמבקש מעמיתו, הפרופסור לפיזיקה אלסנדרו וולטה (Alessandro Volta), לשחזר את ניסוייו של גלווני ולהפיק חשמל באמצעות שרירי גופם של צפרדעים.

 

 

וולטה, אוטודידקט מבריק שלא קיבל הכשרה אוניברסיטאית סטנדרטית, נחשב בתקופה זאת לאחד ממדעני החשמל המוכרים ביותר באירופה.
שמו הולך לפניו בזכות גילוי גז המתאן ופיתוחם של האלקטרופור, האלקטרוסקופ ומכשירי חשמל אחרים.
וולטה, אף נמנה כחבר בחברות מדעיות יוקרתיות, לרבות החברה המלכותית בלונדון, אליה נבחר בשנה הקודמת.
כמי שגילה עניין בהיבטים שונים של המדע, חי צומח או דומם, נקל להבין מדוע נמשך וולטה למאפייניו החדשים והמפתיעים של "החשמל החייתי" אותם חשף גלווני בסדרת הניסויים שערך. אלא שלוולטה היו בפרק זמן זה, מניעים אישיים יותר שעוררו בו רצון להתכנס בדלת-אמות ולהשקיע את כל מרצו במחקר אינטנסיבי מקיף.
בתקופה זאת, אלסנדרו וולטה שרוי היה במצוקה רגשית, עם סיומה של פרשת אהבים טעונה וסוערת.

 

 

כשפרופסור לחשמל פוגש זמרת אופרה

סיפורנו מתחיל בפאביה, שלוש שנים קודם לכן בשנת 1789, עם הצגת ערב באופרה "הספר מסביליה" מאת ג'ובאני פאיזיילו. בצרפת שמעבר לגבול, כבר ניצבת בפתח המהפכה שתעצב מחדש את פניה של אירופה.
על גדות נהר הטיצ'ינו, הדי המלחמה עדיין קלושים ונראה שהכל מתנהל על מי מנוחות, אך באותו ערב בתיאטרון, התפתחות החשמל תשתנה לנצח בעקבות ניצוץ אהבה ממבט ראשון.

אלסנדרו וולטה היה כבן 43 כשחזה לראשונה במריאנה פאריס, הפרימדונה המפורסמת והיפיפייה של האופרה.
בשלהי המאה ה-18, בזמן שרעיונות הנאורות התפשטו באוניברסיטאות והכתיבו מציאות חדשה, המדע כיכב בשיחות הסלון ותופעת החשמל הייתה אחד הנושאים הבולטים והמסקרנים.
כמדען עתיר הישגים ממשפחה מכובדת, אלסנדרו ניחן בכל המעלות הנדרשות למשוך את תשומת ליבן של בנות המין היפה. קשה היה להתעלם מן הידוען האלגנטי והשרמנטי שהותיר רושם עמוק בסלונים התרבותיים.
אלא שוולטה לא מיהר לוותר על חיי הרווקות ולהמירם בכבלי הנישואין.

הרגע בו הכל השתנה, התרחש אם כן באותו ערב אופרה מרגש.
וולטה פוגש את מריאנה ולבטיו מתפוגגים באחת.
רגש אהבה מטלטל עמד לערער את יחסיו עם משפחתו ואפילו לפגוע בעתידו המזהיר של המדען המוכשר.
בחירתם של צמד הנאהבים להינשא עוררה התנגדות נחרצת מבני המשפחה, שרבים ממנה שרתו בכנסייה.
הכיצד יעלה על הדעת שפרופסור לחשמל ושחקנית ממעמד נמוך יכולים לדור בכפיפה אחת?
וולטה אינו מוותר, ומבקש להישלח לעיר ליברלית ומתקדמת יותר כמו מילאנו.
בשלב מסוים הוא אפילו מהרהר להינשא למריאנה בסתר, אך היא מסרבת לחיות במסווה ומבקשת לממש את נישואיה בגלוי. וולטה פונה לקיסר ומבקש ממנו להתערב, אך כל ניסיונותיו עולים בתוהו ונחסמים ע"י בני המשפחה שפונים לדרגים הגבוהים בהיררכיה הכנסייתית.

 

 

מאהבה נכזבת לסוללה המפורסמת

וולטה מבין כי רבים המכשולים העומדים בדרכו ועתידם המשותף מוטל בספק.
במקביל, למריאנה נמאס להמתין והיא בוחרת בפרידה.
למעשה מריאנה היא זאת שמוותרת על אהבתה ושמה קץ למערכת היחסים של השניים.
בספרו שיצא לאור בשנת 2009, "הפרופסור והזמרת: סיפור האהבה הגדול של אלסנדרו וולטה"
מתאר ההיסטוריון הרפואי פאולו מצארלו (Paolo Mazzarello) את מצוקתו הקשה של וולטה באותם ימים:
"בלב שבור, וולטה ניסה כעת להתגבר על רגשותיו העזים למריאנה אהובתו.
את הפתרון לכאב מוצא וולטה בחדרי המעבדה.
המדען מאוניברסיטת פאביה מותיר מאחור את רחשי ליבו הסוער ומקדיש את עצמו גוף ונפש לתשוקה אחרת, "המדע" שהופך לאהבתו הגדולה.
הצפרדעים של גלווני הם שנכנסים לחייו של וולטה, כובשים את עיניו הנמרצות ומצליחים למלא את החלל שנותר עם לכתה של מריאנה…."

 

 

המחלוקת על החשמל החייתי: וולטה נגד גלווני

בשנת 1792 מפרסם אם כן לואיג'י גלווני את מסקנותיו בנושא צפרדעים וחשמל חייתי.
וולטה מתנגד באופן נחרץ, והתוצאה היא מחלוקת ארוכה ורוויית ויכוחים ודיוניים אקדמיים שתניב בסופו של דבר את יצירת הסוללה המקדימה שזכתה לשם "הערימה הוולטאית".
שנתיים מתום הרומן הסוער, בשנת 1794, וולטה נושא לאשה את תרזה פרגריני.
הזוג התברך בשלושה ילדים, לואיג'י, פלמיניו וזנינו.
ב-1799, אלסנדרו וולטה מרכיב את הסוללה הכימית הראשונה בהיסטוריה.
לימים מונצח וולטה ביחידת המתח החשמלי וולט הקרויה בשמו.
עשר שנים חלפו מאז אותה אופרה בתיאטרון ותולדות החשמל והעולם השתנו לנצח,
אולי בזכות אותה שחקנית צעירה ואמיצה שהחליטה לוותר על מושא אהבתה.

 

 

ואיך אפשר לסיים בלי רותי נבון